כשרות

לרבנים שלום,

יש לי תנור דו תאי ישן(ranco r-32m) ששנים רבות אני אופה בתא אחד בשרי ובתא השני חלבי. לאחרונה שמתי לב שכאשר אני מפעילה את אחד התאים, התא השני מתחמם מאד. הדבר הזה הביא אותי לשאול, האם זו בעיה הלכתית?

זהבה ר.

פתח תקוה

תשובת רבני המכון:

שלום וברכה

איננו מכירים את התנור שבו את משתמשת, ואיננו יודעים האם הוא בנוי אכן בהפרדה ראויה כדת וכדין, ללא שום חיבור בין התאים וללא מעבר אדים ביניהם, שכן יתכן כי הבעיה אותה את מציינת נובעת מכך.

אך למען הדיוק עלינו לציין, שבאופן עקרוני מעבר של חום בין תא לתא אינו מצביע בהכרח על בעיה של הפרדה לא מספקת בין התאים. הבעיה ההלכתית היא רק כאשר יש מגע או מעבר של אדים בין התאים. מציאות של חום יכולה להיות גם בלא מעבר של אדים, ולהיגרם כתוצאה מהשפעת החום הסביבתי גרידא, כאשר תא אחד מחומם והוא חם מאד הוא יכול לגרום לחימום התא הסמוך לו, גם אם הוא מופרד ומנותק ממנו לחלוטין.

 

בכבוד רב

תוכן ספוילר

שלום לכב' הרבנים שליט"א

ברשותנו תנור 'סאוטר' דו-תאי באישורכם ההלכתי, שרכשנו לפני כשבע שנים. השתמשנו בתא העליון לחלבי ובתחתון לבשרי. לפני כשנה שמנו לב לפתע כי לאחר השימוש בתא התחתון מצטברים אדים גם בתא העליון. ניסיתי כמה פעמים לבדוק במישוש את האדים שבתא העליון בשעה שהתא התחתון פעל, ולהערכתי הם לא היו חמים.

כעבור זמן מה, כשראינו שהתופעה חוזרת על עצמה, הפסקנו להשתמש בתא העליון, ואנו ממשיכים להשתמש רק בתחתון.

ברצוני לציין, כי הגומי האוטם את דלתות התאים נשחק ונקרע קצת.

  1. האם אכן לא ניתן להשתמש יותר בתא העליון?
  2. האם ניתן להכשיר אותו לשימוש בדרך כל-שהיא?
  3. אם השימוש בתא התחתון מותר ללא כל חשש?

תודה מראש על תשובתכם

יהודה ש.

מודיעין עילית

 

 

תשובת רבני המכון:

התופעה אותה ציינת אינה אמורה להתרחש בתנור תקין, והסיבה לכך היא כנראה באיטום המוחלט שנשחק עם הזמן, וכפי שציינת בעצמך שהגומי נשחק ונקרע קצת.

עליכם להזמין בדחיפות את השירות מן החברה, שיחליפו לך את הגומי, יבדקו את האיטום בין התאים ויתקנו את כל הדרוש תיקון.

לאחר מכן מומלץ שתבצע בעצמך את הבדיקה, עליה אנו ממליצים – גם כבדיקה ראשונית מיד לאחר הרכישה – לכל לקוחות תנורי האפייה הדו-תאיים שבאישורנו ההלכתי המהודר, לחמם בתא התחתון מים בכלי, ולאחר כ-10 דקות לבדוק אם מצטברים אדים על דלת התא העליון. במידה ואכן נתקלים בתופעה שכזו יש לפנות מיד לשירות להסדרת הליקוי.

 

ובאשר לשאלותיך:

  1. למרות שיש כמה סברות להקל במקרה זה, וביניהן: א) יתכן בהחלט שהאדים המתפרצים מן התא התחתון לתא העליון מגיעים לשם כשהם כבר קרים, ועכ"פ פחות ממידת חום שהיס"ב, וכפי שנוכחת בעצמך לראות. ב) יש לדון גם אם כמות אדים קטנה שכזאת שמתפרצת מחוץ לתא הסגור דינה כזיעה להבליע טעם בשר בדפנות התא העליון. ג) מאחר שדפנות התא העליון הן בוודאי קרות (שכן גם אם הן מתחממות מעט כתוצאה מהחום הסביבתי המופרש מהתא התחתון הן אינן מגיעות לחום שהיס"ב), הרי שגם אם האדים העולים הם חמים יש לדון עד כמה יש בכוחם להבליע בדפנות התנור, ואם דנים בזה דין 'תתאה גבר', שאינו בולע אלא כדי קליפה, דאדמיקר ליה בלע, ולכאורה הר"ז תלוי בדין היתר ואיסור שנוגעים זב"ז (ולא שנפלו זע"ז). ועי' בזה בדברי הרמ"א (יו"ד סי' קה ס"ג) ובדברי הט"ז (שם סק"ה) ובמה שכתבו ע"ז בביאור הגר"א (שם סקי"ח) ובפמ"ג (שם במשב"ז סק"ה, ובסי' צא במשב"ז סק"ה ד"ה ומיהו) ובגליון הגרעק"א (ע"ד הט"ז שם). ועפי"ז יש לדון בדין בליעה כ"ק אם מותרת בדיעבד, ובפרט במקום דלא שייכא קליפה, ועי' בזה במג"א (סי' תסז סקל"ג) ובש"ך (יו"ד, סי' צא סק"ח) ובפמ"ג (יו"ד, סי' ע בשפ"ד סקכ"ב, ובסי' צא במשב"ז סק"ה ובשפ"ד סק"ח וסקי"ד). ד) מן הסתם יש בדפנות התא העליון הרבה יותר משישים כנגד האדים המעטים העולים לשם מן התא העליון ואולי נבלעים בתוכן.

עם כל זאת, לכתחילה אין לסמוך על הסברות הללו ולהמשיך להשתמש בתא העליון לחלבי במצב הנוכחי, ועליכם לתקן מידית את כל הליקויים, במידה ואתם רוצים להמשיך להשתמש בתא העליון לחלבי ללא כל חשש, ברמת ההידור הגבוהה הקיימת בתנורי האפייה שבאישורנו ההלכתי.

אמנם לשימוש בתא העליון לתבשילי ומאפי פרווה יש להקל עוד קודם התיקון, ובמיוחד לאחר שחלפו 24 שעות מהשימוש האחרון בתא התחתון.

  1. בצירוף כל הסברות האמורות לעיל, בוודאי שניתן לכתחילה לסמוך על הכשרת התא העליון, לאחר תיקון הליקויים ואטימה מחודשת של התאים, כדלהלן:

להמתין 24 שעות מעת השימוש האחרון בתנור, ולאחר מכן להפעיל את התא העליון על רמת החום המקסימלית שלו למשך כחצי שעה, כאשר כל התבניות והרשתות השייכות לתא זה נמצאות בתוכו.

לאחר הכשרה זו תוכלו לחזור ולהשתמש בתא העליון לחלבי ללא כל חשש (לאחר האיטום ותיקון הליקויים, כאמור).

למעשה, באפשרותכם לנהוג כן עוד קודם לתיקון הליקויים, וקודם כל שימוש בתא העליון לחלבי להכשיר אותו באופן האמור לעיל, אלא שאין זה מומלץ, ועליכם לחתור לתיקון הלקויים והאיטום בהקדם האפשרי.

  1. השימוש בתא התחתון מותר ללא כל חשש עוד קודם תיקון הליקויים.

 

בברכה מרובה

 

מצו"ב עלון 'אספקלריה' לחודש אייר אשתקד, שם הופיע מאמר מורחב על מכלל הבעיות שבשימוש בתנורי אפייה לבשר ולחלב ועל הפתרונות המושלמים והמהודרים שבתנורי האפייה הדו-תאיים שבאישור המכון המדעי טכנולוגי להלכה.

תוכן ספוילר

שלום רב לרבנים הגאונים שליט"א,

קבלתי במתנה סיר מברזל יצוק (cast iron) הסירים עוברים תהליך של טיפול ומשיחה בשמן (seasoning) שאין עליו הכשר, וזה נעשה בחום גבוה, כפי שמופיע במאמר ההלכתי שאני מצרף כאן.

השאלה שלי היא האם צריכים להכשיר סירים אלו? ובאיזה אופן לעשות זאת (בהגעלה, או ליבון גמור)? 

בברכת התורה

יצחק נפתלי מ.

מאנסי

תשובת רבני המכון:

שלום וברכה

מן הבירור שניסינו לעשות לא הצלחנו למצוא כי הסירים הללו שבדרך-כלל הם מצופים אמאייל עוברים בתהליך הייצור גם תהליך של משיחה ו/או עיבוד בשמן, למרות שהוראות השימוש ללקוחות לסירים וכלים אחרים כגון אלו כוללות גם טיפול במריחת שמן, קודם השימוש הראשון, לשם חיזוק הסיר, או לאחר נפילה וכדומה.

עם כל זאת, אם ידוע לך – כפי שמופיע במאמר שצירפת – כי אכן הם עוברים תהליך שכזה, הרי כאשר השמן מקורו מן החי ואינו כשר, הר"ז תלוי בשאלה היסודית אם בליעת משקה של איסור ע"י האור דינה כבליעה ע"י האור שצריכה ליבון חמור, וכדעת הרמ"ע (שו"ת רמ"ע מפאנו סי' צו) שהובאה בדברי הש"ך (יו"ד, סי' קכא סק"ח), או שגם היא די לה בהגעלה או בליבון קל, כדין בליעה באמצעות משקה, וכמש"נ מדברי הפמ"ג (או"ח, סי' תנא, במשב"ז סקט"ז) שהובאו בדברי הגרעק"א (בגליון השו"ע ע"ד הש"ך ביו"ד שם) שתמה עליו. ולמעשה, העלו החזו"א (חאו"ח, סי' קיט סקי"ט, וחיו"ד סי' מד סק"ד) והגרצ"פ פראנק (ח"ג, יו"ד, סי' קי) שכלים חדשים שנמשחים בשומן מן החי צריכים הגעלה, אבל אינם צריכים ליבון חמור.

אלא שגם לעניין זה דעת הרבה מן הפוסקים והמשיבים בדורות האחרונים שיש להקל בכלים שכאלו, מאחר שהשומן שבו משתמשים הוא פסול מאכילת אדם, ויתכן מאד שהוא גם נפסל מאכילת כלב.

ובפרט אם מדובר במריחה בשמן, שלאחריה מחממים את הכלי בחום גבוה, כפי שנראה גם לדברי כותב המאמר שצירפת, וכדרך שממליצים ללקוחות לעשות בסוגים מסויימים של כלים שכאלו, שגם אם יש לחוש לבליעת שמן של איסור הרי יש להתייחס לתהליך החימום שלאחר מכן כהכשר של ליבון קל עכ"פ.

ועוד, שידוע כי כיום כבר התמעט מאד השימוש בשמנים ושומנים מן החי, והשמנים בהם משתמשים לצרכים אלו הם בד"כ שמנים מן הצומח, או שמנים המעובדים על בסיס נפט וכדו'.

ומאחר שכל המידע אודות השימוש בשמן בתהליך ייצור של סירי הברזל היצוק אינו ברור דיו, נראה שיש די מקום להקל בזה מכח כל הסברות דלעיל, ולהשתמש בהם ללא כל הכשר.

ומ"מ המחמיר מספק להכשירם תבוא עליו ברכה, אלא שדי לעניין זה להניחם בבית לפני השימוש הראשון בהם על הלהבה הגדולה בכיריים של הגז למשך זמן מה, עד שיתחממו ויתלהטו בכל פינה לפחות עד לחום שתהיה היד סולדת בו משני עבריו, אשר מעיקר הדין ניתן לסמוך על כך שדינו כליבון קל שמועיל כמו הגעלה, וכמו שנזכר בדברי הט"ז (או"ח, סי' תנא סק"ח) והמג"א (שם, סקכ"ד), והו"ד בגליון הגרעק"א (שם ס"ד, ע"ד הבאה"ג באות ל), וכ"ה להלכה בשו"ע הרב בכמה מקומות (שם, ס"י, סט"ז, סי"ט, סל"ח במוסגר וס"ע).

בברכה מרובה

 

תוכן ספוילר

שאלה:

 

שלום רב!

קניתי מחבת חדשה עם ציפוי, של חברת בטה לטליה (betha ltalia) מסדרת בלאק. הייתי שמח לדעת האם ניתן להשתמש בה (לאחר טבילת כלים כמובן), או שצריך גם להכשיר אותה, ואם כן – כיצד?

תודה רבה

אהרן ב.

רכסים

 

 

תשובת רבני המכון:

 

לחומרא בעלמא, ניתן להכשיר את המחבת על ידי 'ליבון קל', באמצעות העמדתה על הלהבה הגדולה של הגז  בכירים, כשהיא ריקה, למשך כרבע שעה.

בברכה מרובה

 

—————————————————————————————

תוכן ספוילר

שאלה:

שלום לכם הרבנים

יש לי שאלה דחופה מאד.

אמש התארח בביתנו מכר, שהביא עמו לחמניה עם נקניק בהכשר שאינו מהדרין ואנו מקפידים מאד שלא לאכול ממנו. הוא הניח את הלחמניה עם הנקניק בתוכה בתוך צלחת חד-פעמית והכניס אותה עם הצלחת לחימום במיקרוגל הבשרי שלנו על הצלחת הקבועה המסתובבת למשך כ-30 שניות.

ברצוני לציין,כי המיקרוגל היה נקי לחלוטין קודם לכן וגם נשאר נקי אחר כך.

מה עלינו לעשות כעת? האם עלינו להכשיר את המיקרוגל? האם בכלל ניתן לעשות זאת? וכיצד?

אנחנו מעוניינים ומבקשים שתתנו לנו את התשובה המושלמת ומהודרת ביותר לפי כל החומרות וההידורים.

אודה לכם מאד על תשובתכם המהירה בהקדם האפשרי.

תמר ח.

ירושלים

 

תשובת רבני המכון:

שלום וברכה

מעיקר הדין נראה שהמיקרוגל אינו צריך הכשרה כלל, וניתן להשתמש בו כמות שהוא, בפרט לאחר שיחלפו כבר 24 שעות מעת שהלה חימם בו את הלחמניה עם הנקניק, שכן הלחמניה היתה מונחת על צלחת חד-פעמית שחצצה בינה לבין הצלחת המסתובבת של המיקרוגל, וגם אנו מבינים ברור מתוך השאלה כי מדובר אך ורק בדברים יבשים לחלוטין, לחמניה ונקניק, ללא רוטב ולחות, כך שאין לחוש לגלישה, וגם יש להניח כמעט בוודאות גמורה שבמשך 30 שניות של חימום לא עלו מהם כל אדים שהם שעלולים היו להיבלע בדפנות המיקרוגל.

מה גם, שמדובר בנקניק כשר ולא טריפה ח"ו, אלא שאינו בכשרות מהדרין שעליה אתם מקפידים, ובמיוחד לאחר שהמיקרוגל כבר לא יהיה בן-יומו, הרי שבוודאי ניתן להמשיך להשתמש בו ללא כל הכשרה.

אם בכל זאת עדיין ליבך נוקפך, ואת חוששת שמא בכל זאת עלו מעט אדים מן החימום, או כל חשש אחר, וברצונך להחמיר על עצמך, שלא לצורך, תוכלי להכשיר את המיקרוגל, לאחר המתנה של 24 שעות מהשימוש האחרון, באמצעות הכנסת כוס חד פעמית מלאה במים לתוך המיקרוגל, והפעלתו על תכנית החימום המקסימלית, למשך כ-20 דק' בערך, עד שכל המים שבכוס יתאדו. הכשרה שכזו, תועיל ללא ספק במקרה זה לכל חשש שהוא, ולו הרחוק ביותר, שניתן רק להעלות על הדעת בנוגע לחימום הנ"ל, ולאחריה בוודאי תוכלו להשתמש במיקרוגל לכתחילה, ללא כל חשש, לכל הדעות והחומרות.

ושוב, אנו חוזרים ומדגישים, כי למעשה אין כל צורך בהכשרה זו, ולא הצענו זאת אלא רק מפני שהבנו מתוך דבריך כי אינך רגועה מסיפור זה, אשר בדרך ההכשרה האמורה תוכלי בהחלט להיות סמוכה ובטוחה כי עשית את מקסימום ההידור האפשרי.

בברכה מרובה

תוכן ספוילר

שאלה:

 

לכבוד הרבנים הגאונים שליט"א

 

אני מכהן כרב קהילה של דוברי אנגלית. אחת מנשות הקהילה אשר מגדלת חתולים בחצרה בישלה עבורם בתוך קופסת שימורים כמה כבדים לא צלויים על הכיריים הקרמיות החשמליות שבמטבחה. לפתע גלשו מי הבישול, המעורבים כמובן עם דם הכבד, ונשפכו על משטח הכירים.

ניסיתי לברר אצלה, האם הגלישה הייתה רק כנגד גופי החימום הלוהטים שבמרכזי המשטח או שהיא התפשטה גם לצדדים, אולם בהיותה מסופקת בכך בעצמה היא לא ידעה להשיב לי על כך תשובה ברורה.

מה עלי להורות לה בנוגע לכיריים הללו. האם הן צריכות הכשרה? האם ניתן בכלל להכשירן?

 

בברכת יישר כח וחנוכה שמח

הרב י"ד ב.

בית-שמש

 

 

תשובת רבני המכון:

 

למע"כ הרב שליט"א

 

השלום והברכה

 

למעשה, במידת הצורך, היה ניתן אולי להקל לה להמשיך להשתמש בכיריים ללא כל הכשרה, שכן כפי שמובן כבר מתוך שאלת חכם חצי תשובה, שאם הגלישה הייתה כנגד האש, דהיינו כנגד גופי החימום, הרי שהיא נשרפת מיד במקמה ואינה נבלעת, וכל החשש היא רק ביחס למה שאולי נבלע במקומות מרוחקים יותר שבמשטח הכירים, שאינם כנגד גופי החימום.

מעיקר הדין ההתייחסות למשטחי הכיריים הקרמיות היא ככלי זכוכית, כפי שנקט הגרל"י הלפרין זצ"ל בספרו שו"ת 'מעשה-חושב' (ח"ו, סי' י, אות ב), וכפי שהתבארה דעתו בזה ביתר הרחבה במאמר שנדפס לאחר הסתלקותו בקובץ 'מוריה' (ניסן תשע"ט), וקיימא לן שכלי זכוכית אינם בולעים ואינם צריכים הגעלה כלל, כמו שכתב בשולחן ערוך (או"ח, סי' תנא סכ"ו), ואף הרמ"א (שם) לא החמיר אלא לעניין פסח ולא לגבי שאר איסורים, כמבואר בפמ"ג (שם, משב"ז בסוף הסימן, וביו"ד, סי' קה, במשב"ז סק"א).

ומאחר שבנידונינו מדובר על ספק בליעת דם מבושל, שאסור רק מדרבנן, בוודאי שיש מקום להקל בזה.

עם כל זאת, יש להורות לה להכשיר את הכיריים לאחר עשרים וארבע שעות מעת הגלישה, כשהן נקיות לגמרי, באמצעות הדלקת כל גופי החימום והשארתם במצב זה עד שטמפרטורת המשטח תגיע לרמה המקסימלית שלה. באופן זה גם כל הנקודות המרוחקות ביותר שבצידי המשטח יגיעו עד לטמפרטורה של כ-60-70 מעלות צלזיוס לפחות, שהיא מידת חום שהיד סולדת בו משני עבריו, אשר מעיקר הדין די במידת חום שכזו כדי להחשיבה כשיעור ליבון קל שמועיל כהגעלה, וכמו שנזכר בדברי הט"ז (או"ח שם סק"ח) והמג"א (שם סקכ"ד), והו"ד בגליון הגרעק"א (שם ס"ד, ע"ד הבאה"ג באות ל), וכ"ה להלכה בשו"ע הרב בכמה מקומות (שם ס"י, סט"ז, סי"ט, סל"ח במוסגר וס"ע).

לאור האמור לעיל, ניתן בהחלט להסתפק בהכשרה זו. אך בכל זאת, לחומרא בעלמא ולתוספת הידור, ראוי, אם ניתן, להורות לה להוסיף הכשרה נוספת של עירוי רותחים שלוש פעמים על המשטח, בעוד כל גופי החימום בוערים. יש לערות פעם אחת מים רותחים מתוך הכלי שהורתחו בו, להמתין מספר שניות עד שהמשטח הלוהט יתייבש, ולחזור על פעולת עירוי זו עוד פעמיים נוספות. הנימוקים לכך מופיעים בספרו הנ"ל ובמאמרו הנ"ל של הגרל"י הלפרין זצ"ל.

 

בברכה מרובה

 

תוכן ספוילר

תמציות פרחי באך

שאלה:

שלום לכב' הרבנים הנכבדים

בתנו בת ה-14 סובלת מהפרעות קלות של קשב וריכוז. המטפלת, אצלה היא מטופלת, המליצה לנו בין היתר לנסות את השימוש בתמציות פרחי באך, שלדבריה יתכן שיסייעו לה.

שמענו שיש בזה בעיות של כשרות, ורצינו לברר אם ניתן להשתמש בזה?

בכבוד רב

בתיה נ.

ירושלים

תשובת רבני המכון:

הגאון הגדול רבי לוי יצחק הלפרין זצ"ל, שעמד בראש המכון למעלה מיובל שנים, פירסם בשעתו בספרו שו"ת 'מעשה-חושב' (ח"ה, סי' י) תשובה הלכתית אודות כשרות תמציות 'פרחי באך', על כל החששות ההלכתיות הכרוכות בכך, עקב תערובת של אלכוהול המופק ממיץ ענבים, שדינו כ'סתם יינם'.

לאחר דיון בכל הצדדים ההלכתיים, מסקנתו היא כי אם יש צורך רפואי להשתמש בתמציות אלו, מן הראוי לערב בהן קודם השימוש דבר מר.

אולם מאחר שבמקרה עליו אתם שואלים לא מדובר בצורך רפואי של ממש, אלא בהמלצה לנסיון גרידא, נראה כי בשלב זה ראוי להימנע משימוש בתמציות אלו, והשי"ת יהא בעזרכם למצוא את הדרכים המתאימות והנכונות להתגבר על בעייתה.

בברכה מרובה

תוכן ספוילר

שלום לכם הרבנים שליט"א,

האם ניתן להשתמש בשבת ברשת 'על פלטה' שמניחים על פלטת השבת, גם לסירים חלביים וגם לבשריים (לא ביחד). שאלתי היא מפני שלפעמים נשפך רוטב מן הסירים על הרשת, ובשונה מחצובת הכיריים, רשת זו אינה מגיעה לחום גבוה, כך שאולי לא ניתן להניח שהרשת "מכשירה את עצמה".

שאלה נוספת בעניין זה: האם וכיצד ניתן להכשיר את הרשת בין בשר לחלב או מחמץ לפסח?

תודה

רפאל ר.

בני ברק

תשובת רבני המכון:

שלום וברכה

באופן כללי, גם אם יש ברשת טעם בלוע של בשר או חלב, בליעה זו אינה עוברת לסיר הנמצא על הרשת, וכן להיפך, אלא אם אכן יש רטיבות ולחות ביניהם (כדין שתי קדרות הנוגעות זו בזו) – מה שבדרך כלל לא קורה עקב הסביבה החמה.

עם זאת, כאשר ידוע שנשפך רוטב על הרשת, מן הראוי להפוך את הרשת ולהניחה על הלהבה הגדולה של הכיריים לזמן מה, על מנת שתתלבן ליבון קל, ושוב אין לחוש לכלום.

מחמץ לפסח צריכים לעשות ליבון חמור בברנר עד שתאדים ממש.

בברכה 

תוכן ספוילר

שלום רב לרבנים,
קניתי דירה מאדם דתי, עם מטבח כשר בעל שני כיורים נפרדים לבשר וחלב, ואולם אני מעוניין מאוד להחליף בין הכיור החלבי לבשרי על-ידי הכשרתם. הכיורים הם מסוג פאלאדוס מחומר הנקרא מיקרו גרניט. למיטב הבנתי הכיור נעשה מאבני גרניט שחוקות, מעורבות בחומרים נוספים, המגבשים אותם יחד לכיור, אולי בכבשן. לפי מה שאני יודע, שיש מסוג אבן קיסר ניתן להכשיר על ידי עירוי מים חמים מקומקום חשמלי בעוד שהוא פועל, ושאלתי האם ניתן ללמוד מכך לגבי הכשרת הכיורים, בפרט שמדובר בנותן טעם לפגם, מאחר שהכיור אינו בן יומו, וכל החשש הוא רק שיבלע ויפלוט כאחד על ידי עירוי או כבישה, שהוא דבר השנוי במחלוקת הפוסקים. בנוסף בדעתי בלנ"ד להכשירו ג' פעמים ובכך לצרף גם את דעת בעל העיטור.

יישר כח גדול

יצחק ג.

חיפה

תשובת רבני המכון:

שלום וברכה

מדובר אכן בשאלת חכם, שהיא חצי תשובה ולמעלה מכך, ולכן לא נותר לנו אלא להוסיף כדלהלן:

  1. 1. ראשית, כדאי לך לעיין בספרו של הגרל"י הלפרין זצ"ל חלק ה' סי' כ (נמצא ב'אוצר החכמה') על הכשרת שיש יצוק, שעיקרי הדברים שם תקפים גם לגבי שאלתך.
  2. במקרה האמור יש צד קולא, שאם אכן הכיור בלע מרותחים הרי קיי"ל דתתאה גבר, ומאחר שהכיור הוא קר אינו בולע אלא רק כדי קליפה, ונתבאר בדברי המג"א (סי' תסז סקל"ג, והו"ד בפמ"ג בכ"מ) דבדיעבד שרי בלא קליפה, וגם הש"ך (יו"ד, סי' צא סק"ח) שנראה שחולק ע"ז מודה דבמקום שלא שייך קליפה או שיש שישים כנגדה מותר בדיעבד, ומעיקר הדין אפשר לסמוך ע"ז בפרט כשאינו ב"י.
  3. עם כל זאת, בוודאי ראוי להחמיר להכשיר הכיורים, ופשיטא דסגי לזה בעירוי מכלי ראשון כדרך שבלעו.
  4. יש מקום חומרא להכשיר בעירוי של מים מכלי ראשון שהוחמו ע"ג האש ולא מקומקום חשמלי, כדי לחוש שמא בליעה שע"י האור אינה נפלטת בהגעלה ממים שהוחמו בחשמל, שמא אין דינם כהוחמו באש ממש, והר"ז כמש"נ בשו"ע (או"ח, סי' תנב ס"ה) לענין הגעלה בחמי טבריה, ואכמ"ל.
  5. מאידך, יש אולי עוד מקום חומרא לערות גם מקומקום חשמלי שמחובר עדיין לחשמל, שמא בלעו באופן שכזה ממש מקומקום חשמלי, ולא ברור שניתן להכשירם מכלי ראשון שכבר הוסר מעל-גבי האש.
  6. מה שכתבת להחמיר בעירוי ג"פ, כדי לצאת גם דעת בעל העיטור לענין הכשרת כלי חרס, אף שמעיקר הדין אין צורך בזה, בכל זאת בוודאי שזו עצה וחומרא נכונה, לתוספת הידור ולרווחא דמילתא, ועי בשע"ת (סי' תנא סוסק"א) שסמך ע"ד בעל העיטור בצירוף סברות נוספות, ועל סמך זה פסק כן גם בשו"ת אגרות-משה (יו"ד ח"ב, סי' מו) במקרה דומה.

אשר ברור שבצירוף כל האמור ניתן לסמוך ע"ז לכתחילה ללא כל חשש.

בברכה מרובה

תוכן ספוילר

שלום וברכה לרבני המכון המדעי טכנולוגי להלכה

ובראשם הגרא"מ הלפרין שליט"א

יש לנו בבית כיריים אינדוקציה, שהמשטח שלהן עליו מונחים הסירים עשוי מזכוכית. אנחנו מקפידים תמיד להשתמש בכיריים לפי המלצתכם, לבישול בשרי על הכיריים עצמן, ולבישול חלבי על משטחי סיליקון מיוחדים.

במוצאי השבת האחרונה הניחה רעייתי סיר חלב על משטח הסיליקון שעל הכיריים, והסיר גלש על פני כל המשטח. כששמנו לב לכך כיבינו מיד את הכיריים וניקינו היטב את כל המשטח.

כרגע, ברצוננו לדעת אם ניתן להמשיך לכתחילה להשתמש בכיריים אלו לבשרי ללא כל חשש, או שעלינו להכשירן? וכיצד?

בכל חותמי ברכות והודאות

מנחם צבי ר.

ביתר עילית

תשובת רבני המכון:

שלום וברכה

מעיקר הדין, ניתן היה להתיר להמשיך להשתמש בכיריים אלו גם לבשרי, לאחר שניקו אותן היטב משיירי החלב שגלש עליהן, ובפרט כאשר כבר אינן בני-יומן, ואין צורך לחוש לבליעות החלב שבמשטח הכיריים, וזאת מכוח הטעמים הבאים:

  • לדעת מרן המחבר בשו"ע (או"ח סי' תנא סכ"ו) כלי זכוכית אינם בולעים ואינם צריכים הכשרה כלל אפילו מחמץ לפסח, ואילו לדעת הרמ"א (שם) יש להחמיר שאפילו הגעלה לא מועילה להם.

אלא שדעת רבים מגדולי הפוסקים (ראה: כנה"ג יו"ד סי' קכא, בהגה"ט סקכ"ה; פמ"ג או"ח סי' תנא, במשב"ז סקל"א; דרכ"ת יו"ד שם סק"ב) שגם הרמ"א לא החמיר בזאת אלא מחמץ לפסח, אבל בשאר איסורים גם הוא מודה שאינם צריכים כל הכשרה.

  • כל זה אמור לגבי כלי זכוכית שמשתמשים בהם עצמם, כמו צלחות, כוסות וסירים, וכל כיו"ב. אבל הנדון האמור הוא קל בהרבה, שכן מדובר במשטח זכוכית שעליו מניחים סירים, וכל זמן שהוא יבש, ואין לחות בין הסיר למשטח, אין חשש כלל של העברת טעם, כדין ב' קדרות שאינן מעבירות טעם מזו לזו, וכל החשש הוא רק למקרה שמא שתהיה גלישה ולחות תחת הסיר הבשרי.
  • מאחר שמשטח הכיריים של האינדוקציה הוא קר, ואינו מתחמם אלא מחום הסירים המונחים עליו, היה מקום לדון בזה כדין 'תתאה גבר', שאינו בולע אלא 'כדי-קליפה', ובמקום שלא שייך קליפה יש להכשיר בדיעבד (ראה: מג"א סי' תסז סקל"ג וש"ך יו"ד סי' צא סק"ח), אך לאידך גיסא יתכן שכל עוד שהסירים המונחים עליו מחוברים למקור החום (האינדוקציה) הם מפליטים ובולעים גם אם המשטח התחתון הוא קר.

לכן לבני עדות המזרח בוודאי אין צורך להחמיר בכגון דא, וניתן להמשיך להשתמש במשטח הזכוכית גם לבשרי ללא כל חשש. אבל בני אשכנז מן הראוי להם להחמיר, לרווחא דמילתא, ולהכשיר את הכיריים בעירוי של שלוש פעמים מכלי ראשון על המשטח, כלומר להמתין שהמשטח לא יהיה בן-יומו ויהיה נקי לגמרי ויבש לגמרי, ואז לערות עליו מים רותחים מכלי ראשון, להמתין שיתייבש המשטח, ולחזור ולערות עליו פעם שניה, ושוב חוזר חלילה בפעם השלישית, כדי לצרף גם את דעת בעל העיטור (שהובאה בדברי הטור יו"ד סי' קכא) כי גם כלי חרס שאינו בן-יומו ניתן להכשירו ע"י הגעלה ג' פעמים, ובצירופים נוספים סמכו הפוסקים על דרך הכשרה זו, וכמו שנתבאר בספרו של ראש המכון הגאון האדיר רבי לוי יצחק הלפרין זצ"ל, שו"ת 'מעשה-חושב' (חלק ו, סימן י, אות ב) להכשרת כיריים קרמיות לפסח.

בברכה מרובה