מרן הגרי"ש אלישיב היה מתעניין במיוחד בשני נושאים הלכתיים שבמסגרת פעילות המכון, אשר בהם היה נוהג תמיד להפנות את כל שואליו המרובים אל המכון המדעי טכנולוגי להלכה ואל הגרל"י הלפרין העומד בראשו.

האחד הוא בנושא מכונות גילוח, אשר לדעתו כל מכונות הגילוח המצויות בשוק אסורות בהחלט לשימוש, ובנפשו היה הדבר לחפש כל דרך אפשרית, הן של מכונות תספורת חילופיות והן של שינויים ושיפורים במכונות הקיימות, על מנת להציל את בני התורה המשתמשים במכונות גילוח מאיסורי תורה.

בדיון הלכתי שקיים עמו הגרל"י הלפרין בנושא זה, הביע הרב הלפרין בפניו את דעתו כי למרות שישנם הבדלים קלים בין מכונות הגילוח השונות הרי שהמכנה המשותף לכולן הוא שהן בבחינת "בין השמשות" של ערב שבת, שהוא ספק יום ששי ספק ליל שבת. הרגעים הראשונים של "בין השמשות" קרובים יותר ליום ששי, והם בספק קטן יותר שמא כבר אכן נכנסה השבת, והרגעים האחרונים, הסמוכים ממש ללילה, הם כבר כמובן בספק גדול יותר, כשביניהם כל משך הזמן שבאמצע, כאשר גודל הספק שבכל רגע משתנה בהתאם למידת קרבתו ללילה. הצד השווה לכולם הוא שאנו מחמירים בהם מספק איסור תורה. כך עלינו לנהוג גם ביחס לכלל מכונות הגילוח, למרות ההבדלים הקלים והמזעריים שביניהן. מרן הגרי"ש נהנה מאד מההגדרה הקולעת וההשוואה ל"בין השמשות", והיה נוהג לחזור עליה פעמים רבות לאחר מכן.

בכל עת מצוא היה הגרי"ש אלישיב מתעניין אצל הרב הלפרין בנושא זה, ורצה לשמוע על כל ההתפתחויות בתחום המכונות ועל כל התקדמות לקראת פתרון בעיה כאובה זו, בהוסיפו תמיד: "ידוע לכם בוודאי כי אני מפנה אליכם אין ספור שואלים בנושאים אלו".

הנושא השני בו היה מתעניין מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל ללא הרף הוא בנושא מעליות השבת. כאמור, במשך השנים ליווה הגרי"ש את מחקרי המכון בכל נושאי המעליות, והיה שותף הן לחששות ההלכתיות שהועלו לראשונה ע"י הגרל"י הלפרין והן לפתרונות המהודרים שהוצעו על ידו.

כשהביא הרב הלפרין, בשנת תשמ"ד, להגרי"ש אלישיב את ספרו החדש "מעליות בשבת", שיצא אז מתחת למכבש הדפוס, הגיב הגרי"ש בבדיחותא: "מעלין בקודש אבל לא מורידין", כרמז לחידושו ההלכתי של הרב הלפרין כי בעיית העלייה במעליות אוטומטיות – באותם ימים כשעדיין לא הותקנו מיתקני שקילה דיגיטליים בכל המעליות – פחותה מבעיית הירידה בהן.

ידוע לכל כי מרן הגרי"ש אלישיב ראה במעליות שבת מהודרות את הפתרון האמיתי למצוקת הדיור החריפה באזורים החרדיים. הוא היה סבור כי הפתרון הוא בבניה לגובה של מגדלי מגורים עם מעליות שבת. ואכן בשעתו, בעת שמקורבו הרב אורי לופוליאנסקי החזיק בתיק אגף תכנון ובניה בעירית ירושלים, ולאחר מכן כאשר כיהן כראש העיר, קיבל את אישורו והסכמתו של מרן הגרי"ש אלישיב לתכנית המתאר החדשנית שתוכננה באזורי התעשיה הרבים שהיו מפוזרים ברחוב ירמיהו וסביבתו, להקמת מגדלים רבי קומות המיועדים לציבור החרדי, על סמך שימוש במעליות שבת, כאשר הגרי"ש מדגיש בפירוש כי כוונתו אך ורק למעליות שבת מהודרות של המכון המדעי טכנולוגי להלכה באישורו ובפיקוחו של ראש המכון הרב הלפרין.

מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל בשמחת נישואי הגרא"מ הלפרין שליט"א בנו מ"מ של ראש המכון הגרל"י הלפרין זצ"ל, בשיחה תורנית עם החתן

*              *               *

הגרי"ש אלישיב: "אני סומך על הרב הלפרין"

כאשר בנו בקרית צאנז בירושלים את המרכז הגדול לתורה ולתפילה "אהבת תורה", המתנשא לרום של כמה קומות, הותקנה בו מעלית, במיוחד לצורך אולמות השמחה הנודעים, הממוקמים במרומי הבנין. הגבאי הראשי והרוח החיה מאחורי כל בניית הפרוייקט האדיר, הרב ברוך גוטפרב זצ"ל, התייעץ בשעתו עם מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל אם להכין גם פיקוד שבת למעלית, למקרה שיהיה צורך להשתמש בה לשבתות. הגרי"ש השיב לו, כפי שהיה משיב לרבים אחרים, כי בהחלט ניתן לעשות זאת מבלי לחשוש, ובלבד שתהיה זו מעלית שבת מאושרת ע"י המכון שבראשות הרב הלפרין.

למעשה, היתה המעלית סגורה ומושבתת בשבתות, במשך שנים מספר, עקב חוסר ביקוש לשימוש בה.

מספר הרה"ג ר' יוסף גוטפרב שליט"א, המכהן כראש חבורה בישיבת מיר, ומשמש כיום כגבאי הראשי של ביהמ"ד "אהבת תורה", החולש על כל הפעילות הענפה הרוחשת שם, על מקום אביו המנוח זצ"ל:

בשנת תשס"ב נערכה במקום שמחת שבת שבע ברכות לבן זקוניו של הגאון רבי בערל אייזנשטיין זצ"ל, ראש ישיבת "קרית מלך". הגר"ב אייזנשטיין זצ"ל היה באותם ימים חולה מאד ומלופף ביסורים, עקב מחלה קשה שממנה לא קם. העליה בגרמי המדרגות עד לאולם השמחות שבקומה העליונה היתה קשה עליו ביותר. לפיכך ביקשו בני משפחתו מגבאי המקום להפעיל את המעלית לכבוד שבת השמחה עבורו ועבור מלוויו. מצד אחד היו מתוך מתפללי בית הכנסת כאלה שהתנגדו לכך בתוקף, בתואנה של פירצה בקדושת השבת, ומאידך שלח אחד מחשובי רבני האזור זצ"ל להודיע לגבאים כי הם לא יפעילו את המעלית בשבת ידאג לכך הוא בעצמו.

מאחר שהתעוררו חילוקי דיעות סביב הפעלת המעלית בשבת, החליטו הגבאים להיכנס לביתו של עמוד ההוראה מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל ולשאול לדעתו.

בתיאום עם האחראים על כך בבית הגרי"ש נקבעה להם פגישה מסודרת, שהשתתפו בה אבי הרב ברוך זצ"ל, מייסד ביהמ"ד והגבאי הראשי דאז, ואנוכי לצידו, כשאלינו מתלווים שני תלמידי חכמים מפורסמים, המשמשים כרבנים לא רשמיים בביהמ"ד, ועוד אחד מעסקני השכונה הבכירים.

הנוכחים הציגו בפני מרן הגרי"ש את השאלה כדלהלן: "יש אצלנו בבית המדרש מעלית שבת, באישור המכון הטכנולוגי של הרב הלפרין, שיש שמבקשים להפעילה בשבת, לצורך הזקוקים לכך, ויש שמתנגדים". על כך הגיב מיד הגרי"ש: "אם זו מעלית שבת של הרב הלפרין, מה הבעיה? מי שצריך שישתמש בה, ומי שאין לו צורך מן הסתם בלאו הכי לא יעלה בה".

כששמעו הנוכחים כך וקיבלו תשובה ברורה לשאלתם קמו ממקומם לצאת. אך אני העזתי פני והמשכתי לשאול: "האם אין בכך משום פירצה בחומת השבת, כפי שאחרים רוצים לטעון"? על כך הגיב הגרי"ש בתמיהה: "פירצה?! למה פירצה? הרי זו מעלית שבת באישור הרב הלפרין, אני סומך על הרב הלפרין".

הוספתי להתעקש ולשאול: "אולי כדאי לתלות שלט כי המעלית מיועדת אך ורק לחולים וקשישים"? השיב על כך הגרי"ש בנחרצות מיניה וביה : "אין צורך בשום שלט, מי שלא צריך בלאו הכי לא יעלה, ומי שיעלה כנראה שיש לו צורך".

חזרתי ושאלתי שוב: "אולי כדאי בכל זאת שגוי הוא זה שיפעיל את המעלית בשבתות עבור הזקוקים לה"? השיב על כך הגרי"ש בחומרה רבה: "אמירה לעכו"ם בשום פנים ואופן לא"…

גם הגרש"ב לייזרזון שליט"א, ראש מרכז "שולחן שלמה להוראה", מעיד באחת החוברות ההלכתיות שפירסם על מה ששמע בשעתו מפיו של הג"ר אברהם אלישיב זצ"ל, בנו של מרן הגרי"ש זצ"ל. היה זה בשנת תשנ"ח, כאשר התקינו בבנין מגוריו, בשכונת גבעת שאול הירושלמית, מעלית שבת מהודרת, באישור המכון המדעי טכנולוגי להלכה, לצורך בחור נכה המתגורר שם. השכנים, דיירי הבנין, ביקשו מהג"ר אברהם לשאול את אביו הגדול לדעתו על מעלית זו, והאם מותר גם ליתר הדיירים להשתמש בה בשבתות. תשובת אביו היתה: "אם המכון הטכנולוגי להלכה בראשות הרב הלפרין מאשר זאת, ניתן לסמוך עליהם".

כאשר היו מקרב בני השכונה כאלה שהתנגדו לכך וביקשו לסגור את המעלית בשבת, פנה אביו של הבחור הנכה אל מרן הגר"ש הלוי ואזנר זצ"ל ותינה בפניו את צערו. הדברים הכאיבו מאד להגר"ש ואזנר, והוא פנה על אתר טלפונית לרב השכונה, ודרש ממנו בתוקף לעצור את ההתנגדות לשימוש במעלית השבת ולאפשר להשתמש בה.

*                *                 *

מכתב שכולו מידות טובות וטובת עין

מלבד ספרו "מאורי אש" בעניני החשמל בהלכה, פרסם מרן הגרש"ז אויערבאך בשנותיו הצעירות מספר מאמרים הלכתיים חשובים ויסודיים בנושאים הקשורים למיכשור חשמלי בשבת, כמו בשאלת פתיחת מקרר בשבת או בשאלת השימוש במיקרופון או במכשירי שמיעה בשבת. המאמרים פורסמו בשעתו בקבצים תורניים שונים, כמו בספר הזכרון "מזכרת" שיצא לזכרו של הגריא"ה הרצוג זצ"ל, או בקבצי "נועם" שהיו פופולאריים מאד בשעתו, אך כיום אינם נגישים דים לציבור התורני הרחב.

בשנת תשל"ח ביקש הגרש"ז מהרב הלפרין כי המכון המדעי טכנולוגי להלכה יוציא לאור במרוכז את מאמרי ההלכה הללו. הגרל"י הלפרין ראה זאת לכבוד גדול והסכים מיד בשמחה. קודם הוצאת הספר הפציר בו הגרש"ז לעבור על המאמרים ולהעיר את הערותיו. את מרבית הערותיו של הרב הלפרין קיבל הגרש"ז, ולפיהן ערך תיקונים בגוף הטקסט או שציין זאת בהערת שולים.

יחד עם המאמרים ההלכתיים מסר הגרש"ז להדפסה בפרסום ראשון גם שני מכתבים נדירים שקיבל בשעתו ממרן החזון איש בנוגע להפעלות חשמליות בשבת. הספר שיצא לאור תחת השם "קובץ מאמרים בעניני חשמל בשבת" ונדפס בכמה מהדורות הכה גלים ועורר ענין גדול מאד בעולם התורה, הן בשל מאמריו של הגרש"ז אויערבאך והן בשל מכתבי החזו"א, שאלו כמו אלו מהווים עד היום יסודות הלכתיים איתנים בכל הכרוך בפעולות חשמליות בשבת ומשמשים כאבני יסוד בפסיקה התורנית בנושאים אלו.

את הפתיחה לספר בשם המכון כתב הגרל"י הלפרין. בתוך הדברים כתב: "שמחים אנו להגיש בזה, במסגרת הספרות ההלכתית היוצאת לאור על ידינו, קובץ מאמרים לבירור ומחקר הלכתי בעניני חשמל בשבת, מאת מעכ"ת מרן הגאון המפורסם פאר הדור רבי שלמה זלמן אויערבאך שליט"א". לפני ההדפסה הביא את הספר כולו לעיונו של הגרש"ז. כשהבחין בשורות הללו בתוך דברי הפתיחה נתכרכמו פניו. הוא פנה אל הרב הלפרין ואמר: "על הכל אני מוכן לוותר, אבל את התואר פאר הדור מבקש אני ממך להשמיט מתוך דברי הפתיחה". בהסבירו את דבריו בענוות חן: "הורגלתי כבר שאנשים כותבים עלי תארים מופרזים ומוגזמים לרוב, שלא כפי ערכי כלל. למרות שהדבר מנוגד לרצוני, ואינני אוהב זאת, בלשון המעטה, קשה לי כבר למחות על כך כל פעם מחדש. אולם כשמדובר בתארי כבוד כמו "פוסק הדור" או "פאר הדור", שמשמעותם היא כאילו הנני חד בדרא והגדול מכולם, זאת אינני מוכן לסבול כלל"…

כעבור שש שנים, בשנת תשמ"ו, הופיע ספרו הנודע של הגרש"ז אויערבאך "מנחת שלמה", הכולל שאלות ותשובות, בירורי ענינים וחקרי הלכות. הספר נערך ע"י אחיינו של הגרש"ז, הג"ר דוד אויערבאך, מתוך כתביו הרבים של הגרש"ז ומתוך מאמרי הלכה שפורסמו על ידו במשך השנים בחיבורים ומאספים שונים, ויצא לאור בהוצאת ישיבת "שער השמים", שהגרש"ז שימש כנשיאה. בתוך ספרו זה נדפסו גם המאמרים ההלכתיים שהתפרסמו קודם לכן ב"קובץ מאמרים בעניני חשמל בשבת", יחד עם מכתבי החזו"א להגרש"ז.

ביום שהגיע הספר החדש מבית הדפוס מיהר הגרש"ז לשגר את הספר, ביד אחיינו עורך הספר, לביתו של הגרל"י הלפרין, בצירוף הקדשה לבבית. הרב הלפרין התרגש מאד ממחווה זו, ומיהר להחזיר מכתב תודה נרגש.

מספר הרה"ג ר' אהרן גולדברג, נכדו – חביבו של הגרש"ז, כי בערב פסח של שנת תשמ"ז הגיע כהרגלו בכל שנה לסייע ביד הסבא הגדול בסידור מגרות שולחנו ומיון הררי הכתבים והמכתבים התורניים שהצטברו בהן במהלך השנה האחרונה. הנכד היה ממיין את המסמכים והכתבים, בהתאם להוראות הסבא, שהיה חורץ את דינם לשבט או לחסד. רוב רובם של המסמכים היו מוצאים את דרכם לגניזה, וביניהם גם הרבה דפי טיוטה מחידושי תורתו של הגרש"ז עצמו או כתבים שלא מצא בהם ענין להניחם למשמרת. רק מיעוט קטן של המסמכים היה הגרש"ז שומר ברשותו.

במהלך המיון מצא הנכד מכתב תודה וברכה של הגרל"י הלפרין לרגל הוצאת הספר "מנחת שלמה". הוא היה בטוח כי דינו של מכתב זה לגניזה, כגורלם של מאות מכתבים דומים לו. להפתעתו הרבה סימן לו הגרש"ז להשאיר זאת במגרה, באומרו "זה מכתב של מידות טובות וטובת עין, כדאי שתשאיר אותו".

משהבחין בו שהוא מתפלא על כך, הסביר לו את פשר הדברים. כשעמדו להוציא לאור את הספר "מנחת שלמה", סיפרו לו העורכים כי הם מתכוונים לכלול בתוכו גם את המאמרים ההלכתיים בעניני חשמל בשבת וחילופי המכתבים עם מרן החזון איש. הגרש"ז עצמו ברוב צדקותו היה סבור כי יתכן שלאחר שביקש בשעתו מהרב הלפרין שהמכון יוציא את המאמרים הללו לאור עולם אין זה הוגן שידפיס אותם עתה בעצמו, ואולי תהיה להם תרעומת על כך. אך העורכים עמדו על דעתם, כי ספר זה אמור להיות ספר יסוד מתורתו ומשנתו של הגרש"ז, ובלתי אפשרי שחלק מרכזי וחשוב כל כך מכתביו לא יופיע בו.

"מיד כשיצא הספר לאור – המשיך הגרש"ז בדבריו – הזדרזתי לשלוח אותו אל הרב הלפרין. לשמחתי הרבה, קבלתי ממנו מכתב תודה. לא זו בלבד, שאין בדבריו שמץ כל שהוא של קפידא עלי, אלא שהוא מעתיר עלי תודות וברכות לרוב. מכתב כזה שכולו מידות טובות וטובת עין רוצה אני להשאיר אצלי".

מרן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל בבדיקת ה"גזמן" (לכיבוי גז ביו"ט) של המכון שהותקן בביתו

*             *               *

"הרי המכון ידוע ומפורסם שהוא נחוץ מאד לביצור השבת"

כשנה קודם הסתלקותו נודע להגרש"ז אויערבאך שבמשרד הדתות החליטו לקצץ משמעותית בתקציב המכון המדעי טכנולוגי להלכה, דבר שמעמיד בסכנה את כל קיומו. ידיעה זו הסבה לו עגמת נפש וצער רב, בהכירו בחשיבותו העצומה של המכון ונחיצותו הגדולה לדורנו. בשעת בוקר מוקדמת התקשר להרב הלפרין ושאל במה הוא יכול לעזור בענין. הרב הלפרין הציע שהגרש"ז יפנה בכתב או בע"פ לגורם מסויים בעל השפעה במשרד. אך הגרש"ז שלל זאת, שכן לדבריו הוא מכיר היטב את אותו גורם ואינו תולה בו שום תקוות. לעומת זאת הגרש"ז עצמו הציע מיוזמתו כי הוא יכתוב מכתב שיהיה ממוען להרב הלפרין, בו יודיע את צערו ברבים, והוסיף כי הרשות נתונה להשתמש במכתב זה, בכל דרך שתמצא לנכון, כולל פרסומו ברבים.

ואכן בו ביום יצא הגרש"ז מגדרו, וכתב מכתב חריג בתוכנו, לאור הנסיבות המיוחדות, ונדיר בעוצמת הניסוחים החריפים שבו: "שלו' וכט"ס לידידי הדגול הגאון המפורסם הרב לוי יצחק הלפרין (זצ"ל) ראש המכון המדעי הטכנולוגי להלכה, שמעתי בצער רב שמשרד הדתות ביטל והפסיק ליתן למכון שכ"ת עומד בראשו את התקציב הקבוע שהייתם מקבלים תמיד, ונפלא הוא בעיני הרי המכון ידוע ומפורסם שהוא נחוץ וחשוב מאד לביצור השבת ולעוד הרבה דברים בתחומי החיים בארץ ובגולה, ולכן אבקש מאד מכ"ת שלא ישקוט ולא ינוח ויראה להתאמץ ולהזדרז בהקדם לפנות לכל אלה אשר בידם לתקן זאת, ולכל הפחות יחזירו למצב שהיה קודם, למען תוכלו להמשיך בעבודתכם החשובה מאד להשלטת התורה".

מכתבו של מרן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל אליו הצטרף גם מרן הגר"ע יוסף זצ"ל

*              *               *

המרכז הרפואי של "שערי צדק" – ספינת הדגל

אחד הפרוייקטים המרכזיים שהמכון עסק בו במשך שנים ארוכות הוא תכנון המרכז הרפואי של שערי צדק מן המסד ועד הטפחות לאור ההלכה.

היה זה בשנותיו הראשונות של המכון, כשבית החולים שערי צדק שכן עדיין במבנה ישן דו קומתי ברחוב יפו, סמוך לתחנה המרכזית, שם שוכנים כיום אולפני רשות השידור. בהתאם למדיניות בית החולים שהותוותה ע"י המייסד ד"ר משה וואלך, ונמשכה גם ע"י מנהל בית החולים אחריו, ד"ר פאלק שלזינגר ז"ל, השתדלו תמיד להתאים את ארחות בית החולים לציבור החרדי, בסידורי הכשרות, באווירת השבת, התפילות ועוד.

כשהחלו בבניית המרכז הרפואי החדש שבשיפולי הר הרצל, בקומפלקס ענק של מבנים רבי קומות, על כל המיכשור המודרני המתקדם, התעורר הצורך לתכנן הכל בהתאם להלכה. לשם כך פנתה הנהלת בית החולים למכון המדעי טכנולוגי להלכה בבקשה ליטול על עצמו את המלאכה המורכבת, להיות מעורב בכל שלבי תכנון המבנה וכל מערכות התשתיות, כמו מעליות, מיזוג אויר, חימום מים, דלתות אוטומטיות, סידורי הפרדה לבעיית טומאת כהנים, ציוד מטבחים, ועוד ועוד, ולמצוא את הדרך להפעלת כל המערכות בהתאם להלכה, יחד עם מתן תשובות הולמות והצעות פתרון לעוד מאות שאלות הלכתיות המתעוררות בבית החולים בנושאי כתיבה בשבת, הפעלת ציוד רפואי מודרני, בעיות כשרות ופסח, וכהנה וכהנה.

הפניה למכון נעשתה בעצה אחת ובהסכמתו המלאה של הרב הפוסק של בית החולים באותם ימים, הגאון המפורסם רבי יצחק יעקב וייס זצ"ל, בעל ה"מנחת יצחק", שכיהן כגאב"ד העדה החרדית ונחשב לאחד מגדולי פוסקי הדור. לצורך הענין הוא צירף אליו את מרן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, על מנת להכריע יחדיו בכל השאלות ההלכתיות הסבוכות הקשורות לתכנון המרכז הרפואי החדש.

גאב"ד העדה החרדית הגאון הגדול רבי יצחק יעקב וייס זצ"ל

בשמחת הבר מצוה של הגרא"מ הלפרין שליט"א בנו מ"מ של ראש המכון הגרל"י הלפרין זצ"ל

שני הפוסקים המפורסמים הללו, שעל פיהם יישק כל דבר בבית החולים, סמכו את ידיהם בחום על הגאון רבי לוי יצחק הלפרין, כי הוא יהיה הסמכות ההלכתית לכל השאלות ההלכתיות בנושאי הטכנולוגיה ולכל הפתרונות שיוצעו, בהתייעצות עמם.

מטעם בית החולים שימש הסמנכ"ל דאז, מר נחום פסין, כאחראי על בניית המרכז הרפואי החדש, ולצידו אמרכל בית החולים, מר חיים פרידברג, שריכז את העבודה מול המכון. הם, וכל יתר מהנדסי בית החולים, וכל הגורמים הרלוונטיים, איש איש בתחומו, עמדו במשך שנים בקשר רצוף עם הרב הלפרין ומהנדסי המכון. כל הצעת פתרון היתה מובאת לשולחנו של מרן הגרש"ז אויערבאך, שהיה מתעמק בה ומלבן אותה יחד עם הרב הלפרין, ולאחר מכן היתה מובאת גם לאישורו הסופי של הגאב"ד בעל המנחת יצחק, פוסק בית החולים.

לימים, פירסם מר פרידברג מכתב בעיתונות הדתית והחרדית, שבו הוא מעיד מזכרונו, כמי שריכז, כאמור, את כל העבודה, כי בעוד שחלק מהפתרונות נועדו מלכתחילה אך ורק עבור חולים ומאושפזים, כמו איתות חולה-אחות, לחצני מצוקה, מיתקני חימום אוכל ועוד רבים אחרים, הרי שפתרונות אחרים, כמו מעליות שבת, או מיחמי גלישה לצריכת מים חמים, נועדו מראש, על דעת גדולי הפוסקים, גם לשימושם של בריאים ומבקרים, ולא הוגבלו לחולים בלבד. דברים ברוח זו שמעו גם רב בית החולים דאז, הרה"ג ר' יעקב שטראוס זצ"ל, ואחריו הרב הנוכחי, יבלח"ט הרה"ג ר' משה ח. פלג שליט"א, אשר גדולי הפוסקים הללו אישרו להם להורות לרבים כי השימוש בפתרונות אלו, שלא הוגבלו לחולים, מותר לכתחילה לכל אחד ואחד.

שיתוף הפעולה ההדוק בין בית החולים שערי צדק לבין המכון המדעי טכנולוגי להלכה היה לברכה לשני הצדדים. פרוייקט כביר היה בשעתו לספינת הדגל של פעילות המכון, להוכיח קבל עם ועדה שניתן להפעיל מערכות מודרניות, במקרה זה מרכז רפואי חדיש ומתקדם, לאור כל דרישות ההלכה.

הרבה מן התובנות שהמכון רכש בנושאי טכנולוגיה, כמו הרבה מן הפתרונות והיישומים שהוא משתמש בהם, בתחומים שונים, באו לעולם בעקבות פרוייקט זה של המרכז הרפואי שערי צדק.

הגרא"מ הלפרין שליט"א בבדיקת המעליות החדישות של המרכז הרפואי "שערי צדק"

הגרא"מ הלפרין שליט"א בבדיקת ציוד מטבחים חדיש באישור המכון במרכז הרפואי "שערי צדק"

*          *            *

בעיית הקיטור המשותף במפעלים ובמטבחים ציבוריים

בעיית הקיטור המשותף לבשר ולחלב או למאכלים כשרים וטריפה התגלתה ע"י הגרל"י הלפרין בעת תכנון מערכת המטבח של המרכז הרפואי. עד לאותה שעה לא עלתה על דעתו של איש כי יש בכך בעיה כל שהיא. במערכות כשרות מהודרות היו מייצרים תוצרת כשרה למהדרין שבושלה ועובדה במערכת קיטור שהיה משותף לקו יצור של נבלות וטרפות, מבלי שאיש יבחין בבעיה. כך גם באולמות השמחה היו מבשלים במטבח כשר למהדרין באמצעות קיטור משותף עם אולמות סמוכים כשרים בכשרות רגילה או לא כשרים לחלוטין. אפילו בישיבות ומוסדות תורה היו משתמשים בקיטור משותף למאכלי בשר וחלב שבושלו במטבחים נפרדים לחלוטין.

עד שהגיע הגרל"י הלפרין ועורר כי הקיטור החי בולע טעם מכאן ופולטו שם. כך שתבשילים כשרים למהדרין עלולים להיות מעורבים ובלועים בבליעות של נבלות וטרפות, וכן תבשילי בשר עם חלב או מוצרים כשרים לפסח עם מוצרי חמץ. הוא פרסם את הדברים בשעתו בקונטרס מקיף בשם "בישול במערכת קיטור". לדבריו, בתחילה לא אבה איש להטות אוזן לטענותיו. רבים וטובים, וביניהם רבנים מפורסמים וראשי מערכות כשרות גדולות, ניסו לדחותן באלף ואחד תירוצים, בעוד שהוא עמד בתוקף על דעתו כי יש כאן מכשול עצום, שאין מקום להתירו אפילו בדיעבד. הוא התאמץ להוכיח כדבריו, הן מבחינה הלכתית והן מבחינה מציאותית, כשבמקביל גם הציע הצעות פתרון שונות, להפרדת הקיטור או לפגימת טעמו.

הראשון שהתייחס לכך בכתב היה הגאב"ד הגרי"י וייס, הרב הפוסק של בית החולים שערי צדק. בתשובתו שנדפסה אח"כ בספרו "מנחת יצחק" חלק ט' סי' ע"ד, הוא מתייחס בפרוטרוט לקונטרס המיוחד של הרב הלפרין "לברר כל החששות שיש בזה", והוא מחוה את דעתו "באיזה הצעות שמן הראוי לתקן בזה".

אט אט התקבלו הדברים בקרב הציבור הרחב. כיום מקובל הדבר לאיסור גמור ללא כל עוררין, ואין שום מערכת כשרות, אפילו בכשרות רגילה, שמשתמשת בקיטור משותף לכשר וללא כשר או לבשר וחלב. כל מערכות הכשרות המהודרות, בארץ ובעולם, עמדו במשך השנים בקשר עם המכון המדעי טכנולוגי להלכה, בנוגע למערכות הקיטור, וכולם פועלים לפי הצעות המכון והנחיותיו.

על כך התבטא בשעתו הגרש"ז אויערבאך: "נוסף על כל זכויותיו הרבות של המכון ושל העומד בראשו, כדאית היתה הקמתו אך ורק לשם גילוי בעיה זו ופתרונה והצלת המוני בית ישראל ממכשולות חמורים של איסורי דאורייתא במאכלות אסורים".

*            *              *

"כך מקובל ונתקבל אצל יראי ד' החרדים על קדושת השבת"

גם כל המחקרים ההלכתיים המעמיקים והממושכים שבוצעו בין כותלי המכון, אודות פעילות מעליות אוטומטיות בשבת וההשפעות עליהן, היו בעקבות פרוייקט הקמת המרכז הרפואי של שערי צדק, כשביקשו להתאים את המעליות החדישות ביותר לשימוש בשבת לכתחילה.

מחקרים אלו היו פרי השקעה של שנים, בלימוד הנושא לרוחבו ולעומקו וליבונו עם כל גדולי המומחים בתחום זה. לצורך כך יצא הרב הלפרין מספר פעמים לארה"ב – בשליחות ביה"ח שערי צדק ובעידודו של מרן הגרש"ז אויערבאך – לפגישות עבודה מעמיקות עם בכירי מהנדסי המעליות, שהשתוממו ממש מעושר ידיעותיו, תפיסתו המהירה והבנתו הקולעת, כפי שכבר סיפרנו קודם לכן.

הגרש"ז אויערבאך היה שותף מלא לכל החידושים והתגליות שהיה הרב הלפרין מגלה בנושא מורכב זה. הוא היה מתעניין ללא הרף אצל הרב הלפרין על כל מה שנתחדש לו בענין, הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה הלכתית.

הגרל"י הלפרין זצ"ל, בחתונת בנו, עם מרן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל והגה"צ ר' אלעזר בריזל זצ"ל

כמובן, שהוא היה שותף מלא גם בתכנון מעליות השבת במרכז הרפואי החדש, על כל פרטיהם ודקדוקיהם. כאשר ראה צורך, היה הגרש"ז יוצא בכבודו ובעצמו לבדוק ולראות הכל בעיניו. לשם כך גם טיפס בשעתו על גג המבנה הענק, לבדוק מקרוב את פיר המעלית, המשקולת ופרטים נוספים, כשהוא, יחד עם הרב הלפרין, מעדכנים לאחר מכן את הגאב"ד בעל המנחת יצחק וזוכים גם להסכמתו.

לפני שנים מספר התגלעו חילוקי דיעות בין דיירי בנין מסויים בשכונת רחביה בירושלים. חלקם דרשו להתקין מעלית שבת מהודרת באישור המכון המדעי טכנולוגי להלכה, ואחרים ביקשו להסתפק באישור מכון אחר. אחד הדיירים שהיה תלמידו של ראש ישיבת "מעלות התורה" הגאון הגדול רבי שמואל אויערבאך זצ"ל, פנה אל רבו הגר"ש בענין, והלה השיב במכתבו ששיגר "לכבוד ועד הבית רחוב שדרות בן מיימון 37 ד' עליהם יחיו". במכתב התשובה כתב הגר"ש: "הנני להביע בזה נאמנה דעת אבי מורי גאון ישראל זלה"ה, כי המעלית המדוקדקת והמהודרת בהכשרה שלא יהיה חשש חילול שבת ח"ו, זה מה שנעשה ונערך ע"י "מכון ההלכה", בראשות הגאון הרב הלפרין זצ"ל, ובאמת מי שרוצה להיזהר שלא יהיה חשש חילול שבת ח"ו צריך לעשות הנערך ע"י "מכון ההלכה", וכך מקובל ונתקבל אצל יראי ד' החרדים על קדושת השבת".

ראש המכון הגרל"י הלפרין זצ"ל בדיון הלכתי עם הגר"ש אויערבאך זצ"ל במהלך אחד מערבי העיון שערך המכון במשנתו ההלכתית של מרן הגרש"ז  אויערבאך זצ"ל, נראים עוד משמאל לימין: הגרז"נ גולדברג, הגר"י עהרנפעלד והגר"צ קושלבסקי (נואם)

ראש המכון הגרל"י הלפרין זצ"ל עם הגאון הגדול רבי שמואל אויערבאך זצ"ל באחד מערבי העיון שערך המכון במשנתו ההלכתית של מרן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל

בכל פעם שהיה הרב הלפרין חוזר מחו"ל בנושא המעליות לא היה הגרש"ז יכול להתאפק, והיה סקרן מאד לשמוע הכל מידית. באחת הפעמים הוא פגש את הרב הלפרין, למחרת שובו מארה"ב, באמצע רחוב יפו, בואכה שוק מחנה יהודה, והתמרמר בפניו על שעדיין לא טרח לעדכן אותו בחידושים האחרונים שנתחדשו לו בנושא המעליות. הוא הפציר בו במפגיע לספר לו בתמציתיות בו במקום, כאן ועכשיו, על כל מה שלמד בחו"ל. וכך במשך שעה ארוכה עמדו השנים, מרן הגרש"ז אויערבאך והגרל"י הלפרין, על מדרכת רחוב יפו הסואן, וגוללו יחדיו מושגים טכנולוגיים ונוסחאות פיזיקליות לצד מונחים תורניים והגדרות הלכתיות הנגזרות מהם.

*                *                *

הגרש"ז אויערבאך: "פנה אליהם מידית, והם יסדרו לכם מעלית שבת מהודרת"

אחד מיקירי שכונת שערי חסד ומנקיי הדעת שבירושלים, הרה"ג ר' אליעזר כהן זצ"ל, שהה בתקופה האחרונה לחייו בבית אבות חרדי בירושלים. שבועות מספר לאחר הגיעו לשם, באו לספר למרן הגרש"ז אויערבאך כי הלה שרוי כנראה בדיכאון עמוק, שכן אינו מסכים בשום פנים ואופן לרדת בשבת לתפילות בבית הכנסת המקומי, למרות כל הפצרות בני משפחתו ואנשי הצוות. הגרש"ז שהוקיר מאד את הרב כהן נחרד למשמע הדברים, והטריח את עצמו מיד לנסוע לבקרו ולעודד את רוחו.

הלה, שפיקח היה, הבין מיד מתוך דיבוריו של הגרש"ז את המתרחש, ופנה אליו, כשבת שחוק על שפתיו: "מן הסתם סיפרו לרבינו שאני מדוכא, מאחר שאני מסרב בתוקף לרדת בשבת להתפלל בציבור. אגלה לו, איפוא, את הסיבה האמיתית לכך, ואדרבה יורה לי רבינו עם הצדק עמי. עקב חולשתי ומצבי הרפואי נאלץ אני להשתמש במעלית על מנת לרדת מספר קומות לבית הכנסת ולאחר מכן לעלות בה חזרה לחדרי. הבחנתי כי גוי של שבת ניצב בפתח המעלית, והוא זה שמזמין את המעלית עבור כל אחד מהקשישים והחולים הזקוקים לה ולוחץ עבורו על הקומה הדרושה לו. סבור אני כי אין לכך שום היתר הלכתי, ולא הותרה אמירה לנכרי בשבת לצורך כך". למשמע הדברים, השיב לו הגרש"ז כי אכן הצדק עמו שאסור לעשות כן.

לאחר שנפרד ממנו הגרש"ז לשלום, חזר הרה"ג ר"א כהן וסיפר זאת בתרועת ניצחון לכל מי שהה במחיצתו או שהגיע לבקרו, בהדגישו כי הגרש"ז הסכים עמו לחלוטין שאין שום היתר להזדקק לגוי של שבת לצורך נסיעה במעלית לבית הכנסת. הדברים חוללו מיד סערה זוטא בין כותלי בית האבות המדובר. בו ביום התדפק אחד ממנהלי המוסד על דלת ביתו של הגרש"ז, בשכונת שערי חסד, על מנת לברר זאת.

הגרש"ז אישר מיד כי אכן זו דעתו וכך הורה, והוסיף כי לדעתו עליהם לפנות מיד למכון המדעי טכנולוגי להלכה כדי שיתקינו עבורם מעלית שבת מהודרת. הלה השיב לו כי אחד מגדולי רבני הונגריה המפורסמים, ששימש כנשיא המוסד, הורה להם בשעתו שלא להתקין מעלית שבת אלא להשתמש במקומה בגוי של שבת. שאל אותו הגרש"ז: "היכן מתגורר כיום אותו רב, בארצנו הקדושה או בחו"ל"? הלה השיב כי הוא כבר נמצא בעולם האמת. "אם כך – הגיב הגרש"ז בחיוך – הרי בעולם האמת וודאי כבר יודע הוא את האמת, כי השימוש במעלית שבת עשויה כהלכה מותר לכתחילה, והוא מהודר פי כמה וכמה מהזדקקות להיתרים רעועים ודחוקים מאד של אמירה לנכרי"…

 הגרש"ז חזר וזירזו שוב: "בשערי שכונת בית וגן שוכן לו המכון המדעי טכנולוגי להלכה, שבראשות הגאון רבי לוי יצחק הלפרין, פנה אליהם מידית, והם יסדרו לכם מעלית שבת מהודרת". הלה ציית להוראתו של הגרש"ז ועשה כדבריו, כשבמקביל ביקשו אחרים מראשי המוסד לקבל גיבוי הלכתי לכך גם מפוסק מפורסם ממשיך מורשת גדולי הונגריה, ופנו אל מרן הגאון רבי שמואל הלוי ואזנר זצ"ל, שהורה להם לשמוע בקולו של מרן הגרש"ז ולעשות כהוראותיו. ואכן תוך שבועות מספר הותקנו באותו בית אבות ותיק וידוע מעליות שבת מהודרות באישור המכון.

מרן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל בשמחת נישואי הגרא"מ הלפרין שליט"א בנו מ"מ של ראש המכון הגרל"י הלפרין זצ"ל, עם שני אבות בתי הדין הנודעים הגר"ש רפאל זצ"ל ויבלח"ט הגר"נ הייזלר

*              *                 *

"השימוש במעלית כזו בשבת פשוט הרבה יותר מאשר פתיחת דלת מקרר בשבת כשהמנוע פועל"

לאחר הסתלקותו של מרן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל לגנזי מרומים, הוציאו בני משפחתו ומקורביו את ספרו ההלכתי הראשון "מאורי אש", במהדורה מורחבת ומתוקנת. הספר שנכתב על ידו, כאמור, בהיותו בן עשרים וחמש, הוגה ותוקן על ידו פעמים אין ספור, בעודו בחיים, ולאחר הסתלקותו יצא לאור, בשני כרכים עבי כרס, כשהוא מתוקן באלפי תיקונים והוספות, עם התאמות והשלמות למציאות החשמלית בת ימינו, בתוספת מדורי מילואים והשלמות של מאמרים ותשובות הלכתיות התואמים לנידונים שבספר.

באחד מפרקי המילואים בנושא השימוש במעלית בשבת, מספרים עורכי הספר, מפיו של אחד מחשובי תלמידי ואהובי הגרש"ז, הרה"ג ר' שלמה צבי גוטמן שליט"א, כי בשנת תשנ"ב ביקר מרן הגרש"ז במעונו של הרב גוטמן ברח' סורוצקין בירושלים. כשנכנס הגרש"ז למעלית הבנין, הבחין במדבקה המתנוססת שם, כי מעלית זו מאושרת לשימוש בשבת, בפיקוח המכון המדעי טכנולוגי להלכה, בראשותו של הגאון רבי לוי יצחק הלפרין. הוא שאל את מארחו: "האם הינכם אכן משתמשים במעלית זו בשבתות"? הלה, שכנראה לא הבין בדיוק מה כוונתו של הגרש"ז בשאלתו, השיב בשאלה: "איך יראה הקידוש שלי בלי שבת לאחר העליה במעלית"? על כך השיב לו הגרש"ז נחרצות: "לדעתי, היתר השימוש במעלית כזו בשבת פשוט הרבה יותר מאשר פתיחת דלת מקרר בשבת בשעה שהמנוע פועל", וזאת כאשר לדעתו של מרן הגרש"ז מותר לכתחילה ללא כל חשש לפתוח דלת מקרר בשבת גם בשעה שהמנוע אינו פועל, וכפי שהיה נוהג בעצמו הלכה למעשה…

*             *              *

פתרון הלכתי לכניסת כהנים לבתי חולים

כאמור, במהלך תכנון המרכז הרפואי החדש של ביה"ח "שערי צדק", נכנס הגרל"י הלפרין לעובי הקורה, למצוא פתרון הלכתי מתאים שיאפשר כניסת כהנים לבתי חולים, מבלי להיכשל ח"ו באיסור טומאת מת, ובמיוחד לשאלה ההלכתית החמורה של "סוף טומאה לצאת", אשר משמעותה היא שכל מקום שהטומאה עתידה לעבור דרכו נטמא כבר עתה אפילו אם כעת הטומאה מבודדת לגמרי וסגורה בחדר.

לצורך כך, העלה רעיון חדשני, לפנות את הנפטרים מחוץ לכותלי בית החולים  באמצעות ארון מיוחד "בא במדה", העשוי מחומרים מיוחדים שאינם מקבלים טומאה, בתוספת שיפורים והידורים נוספים, כך שהוא יחצוץ בפני הטומאה שלא תתפשט. את ההצעה הזו הגיש בשעתו, בשנת תשל"ו, בפני גדולי התורה ופסקי הדור, בקונטרס ראשוני, שבו הקיף את כל צדדי הבעיה והפתרון שלצידה, על כל מוצאותיהם ומבואותיהם ההלכתיים.

בפתיחה לספרו "טהרת פתחים", המוקדש כולו לבעיה זו ולפתרונה, שיצא לאור במהדורתו הראשונה בשנת תשל"ט, מגולל הגרל"י הלפרין מקצת ממסכת קשריו והמשא ומתן ההלכתי שהיה לו – בעקבות פרסום הקונטרס – עם גדולי הפוסקים בארצנו הקדושה, הלא המה מרנן ורבנן רבי שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל, רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל, הגאב"ד רבי יצחק יעקב ווייס זצ"ל, והראשל"צ רבי עובדיה יוסף זצ"ל.

בשעתו, כשביקש הגרל"י הלפרין ממרן הגרש"ז לסייע ולייעץ לו בבירור נושא מורכב וסבוך זה, המתפרס על פני הסוגיות החמורות ביותר של מסכת אהלות, ניסת הגרש"ז בענוותנותו להתחמק מעט, באומר כי אין עתותיו בידו, ובשל העומס הכבד המוטל על כתפיו, בהרבצת תורה והוראת הוראה לרבים, אינו רואה את עצמו מתאים להכריע בשאלות כבדות משקל כגון אלו, אשר דורשות צלילה לעומק הסוגיות ושקיעה מוחלטת בהן.

רק כש"איים" עליו הרב הלפרין, כי אם לא יעמוד לצידו בבירור נושא זה הוא מושך את ידיו מכל הענין, נעתר לו הגרש"ז, ושקע במשך שבועות ארוכים ראשו ורובו בליבון הנושא ובירורו ביגיעה עצומה. כעבור זמן מה אמר להגרל"י הלפרין כי הוא מחזיק לו טובה על כך, שאודות ל"לחץ" שהפעיל עליו זכה לברר סוגיות חמורות אלו ולחדש בהן חידושים נפלאים.

 בשלב הראשון, שיגר הגרש"ז להגרל"י הלפרין מכתב תשובה ארוך, עם הערות והשגות על קונטרסו. לאחר שהרב הלפרין השיב לו באריכות בכתב על מכתבו, כדרכה של תורה, חזר מרן הגרש"ז ושיגר לו תשובה ארוכה נוספת, שבה הסכים עמו לחלק מטענותיו, ועל חלק אחר המשיך להשיג. (שתי התשובות המקוריות, כמות שהן, התפרסמו לאחר הסתלקות הגרש"ז בספר "עטרת חכמים" שבהוצאת המכון).

לאחר הסתלקות מרן הגר"י אברמסקי זצ"ל, בשלהי שנת תשל"ו, יזם הרה"ג ר' יוסף בוקסבוים ז"ל, מנהל מכון ירושלים, הוצאת ספר זכרון מכובד לזכרו של הגר"י אברמסקי, מנשיאי המכון, הראשון בסדרת ספרי הזכרון הנודעים שיצאו ע"י מכון ירושלים במרוצת השנים לזכרם של גדולי ומאורי ישראל. הרב בוקסבוים ביקש מהגרש"ז אויערבאך לעטר את הספר במאמר הלכתי יחודי מפרי עטו. הגרש"ז נעתר לבקשתו, והניף ידו בשנית לשלב את התשובות ההלכתיות ששיגר להגרל"י הלפרין ולאחדן לתשובה אחת, ומסר זאת לפרסום בספר הזכרון, כתשובה הלכתית מקיפה אחת, כשהוא מקדים לה הקדמה קצרה: "בבתי החולים שמתוקנים כראוי מאיסור טומאת מת שהכהנים מוזהרים עליו, ורק נשאר האיסור של סוף טומאה לצאת אשר גם מזה חייבים הכהנים להזהר, פרסם ידידי הרב הגאון הנעלה ר' לוי יצחק הלפרין זצ"ל קונטרס חשוב מאד, אשר בו הוא מציע תקנה להציל גם מטומאה זו… והנני מעתיק כאן את עיקרי הדברים ממכתב תשובה שכתבתי לידידי הנ"ל…".

כעבור מספר שבועות מעת שיצא לאור ספר הזכרון, הופיע ירחון "מוריה", היוצא לאור ע"י מכון ירושלים עשרות שנים תמידין כסדרן, ולמרבה הפלא התפרסמה בו (גליון פ-פב) במדור "הערות ותגובות" תגובה קצרה, בת כמה שורות, מאת מרן הגרש"ז אויערבאך, שבה הוא טרח לפרסם – בטוב עינו הנדיר, בענוותנותו כי רבה  ובמידת האמת שבערה בו – כי הזדמן לו לראות תשובה מסויימת בשו"ת מהרש"ם, אשר ממנה עולה כי דעתו של עמוד ההוראה המהרש"ם היא דווקא כפי שנקט הגרל"י הלפרין באחת הנקודות שבה השיג עליו.

לימים נדפסה כל תשובתו זו של הגרש"ז אויערבאך בספרו הגדול "מנחת שלמה" חלק א סימן עב.

כאשר התקינו מערכת דלתות כפולות בכניסות לחדרי הנפטרים ולמכון הפתולוגי שבמרכז הרפואי של הדסה בהר הצופים, לשם הפרדת הטומאה מכל יתר מחלקות בית החולים, ביקש רב המרכזים הרפואיים של הדסה דאז, הרה"ג ר' יעקב רקובסקי זצ"ל, מגאב"ד העדה החרדית הגרי"י וייס בעל ה"מנחת יצחק", להגיע לבדוק מקרוב את מערכת הדלתות אם נעשו כהלכה ואם אכן הן תורמות לבידוד הטומאה. הגאב"ד הגרי"י וייס נעתר לבקשה, בתנאי שראש המכון הגרל"י הלפרין יצטרף גם הוא לסיור הבדיקה, כמומחה הלכתי לנושא מורכב זה של טומאת אהל בבתי חולים.

*              *               *

הגר"מ פיינשטיין: "ת"ח גדול בתורה וגם יש לו בעניני חכמת הטבע הנוגע לדיני התורה"

במהלך ביקוריו של הרב הלפרין בארה"ב לצורך חקר נושא המעליות נפגש גם מספר פעמים עם פוסק הדור מרן הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל. הגר"מ פיינשטיין כבר פגש את הרב הלפרין שנים ספורות קודם לכן, כשעשה את צעדיו הראשונים במכון, בעודו אברך צעיר, והתפעל מאד מכשרונותיו העצומים ומגדלותו בתורה.

בתוך מכתב ברכה, משנת תשל"א, על קונטרס הלכתי של הרב הלפרין בנוגע לחימום וקירור אוכל בבתי חולים, כותב הגר"מ פיינשטיין: "שהמחבר הוא ת"ח גדול ובקי נפלא בדברי רבותינו האחרונים, אשר על כן ראוי להתחשב עם דבריו".

במכתב ברכה אחר, משנת תשל"ג, אודות חיבור נוסף מפרי עטו של הרב הלפרין, כתב הגר"מ: "הנה ידידי… ת"ח גדול בתורה וגם יש לו ידיעה גדולה בעניני חכמת הטבע הנוגע לדיני התורה… ואני מכיר לגברא רבא המחבר… אשר הוא גדול בתורה בידיעה גדולה בגפ"ת ובפוסקים מאורי עינינו וגם בדברי רבותינו האחרונים וגדולי דורות אלו, אשר על כן אני אומר שספרו הוא ספר חשוב, וראוי ללומדי תורה להתעמק בדבריו שיהיה זה לתועלת גדול להבנת כמה דברים וגם לאסוקי דינא למעשה… אבל מכיון שהוא ת"ח גדול ראוי להתענין ולהתחשב בדבריו בכל הסוגיות…"

כששמע הגר"מ פיינשטיין שהרב הלפרין הגיע לארה"ב בנושא המעליות שמח מאד, ואמר לו כי הוא באמת מתחבט רבות בנושא זה. בעבר היה נוהג להתיר את השימוש בשבת בכל מעלית הנקראת אוטומטית, אך מאחר ששמע מהרב הלפרין כי לא כל מעלית שכזו היא אכן אוטומטית, והיא מושפעת ללא הרף מכובד האדם ומשקלו, הוא רוצה לשמוע מפיו את הדברים לאשורם.

באחת הפעמים שהגיע הרב הלפרין לארה"ב בחודשי הקיץ, שהה הגר"מ פיינשטיין בקאנטרי במחנה הקיץ של ישיבתו, ישיבת "תפארת ירושלים". הוא הזמין את הרב הלפרין להתארח אצלם במחנה במשך כמה ימים, כשהוא מנצל את ההזדמנות ללבן עמו בצוותא את נושא המעליות ועוד נושאים הלכתיים טכנולוגיים אחרים. באותם ימים ישבו הגר"מ פיינשטיין והרב הלפרין שעות ארוכות בחיק הטבע, יחד עם מהנדס המכון, מר דב ציוני, שהגיע עם הרב הלפרין מהארץ, ועם מהנדס המעליות הבכיר של חברת "אוטיס", מר קורנבליט, שהיה יהודי חרדי יר"ש, כשהם דנים ומלבנים את כל הנושאים, וסביבם מתגודדים רבים מתלמידי הישיבה, שגילו ענין רב בדיונים מרתקים אלו.

מרן הגר"מ פיינשטיין זצ"ל בדיון הלכתי ממושך ומעמיק עם הגרל"י הלפרין זצ"ל (משמאלו) ומהנדסים בנושא המעליות

תלמידים מאותה תקופה שלפני כארבעים שנה, מספרים בהשתאות רבה על ויכוח שנתגלע במהלך אחד הדיונים הללו בין הגר"מ לבין הרב הלפרין בהבנת שורה מסויימת בדברי ה"פרי מגדים", בנוגע להבערת ניצוצות בשבת. הויכוח התנהל בעל פה, כשכל אחד מהם מנסה להוכיח כדבריו ולשכנע את השני בצדקתו. תלמידי הישיבה, שעמדו מסביב, רצו גם הם לעמוד על פשר הדברים. הם מיהרו לבית המדרש של המחנה, הביאו עמם כרכי שולחן ערוך אורח חיים, דפדפו לדברי הפרי מגדים וניסו לרדת לעומק דבריו. כשהבחין בכך הגר"מ פיינשטיין ביקש להגיש לו את אחד הספרים, עיין בו בריכוז רב דקות מספר, ולאחר מכן הרים את ראשו, ולהפתעת הכל הודה בענוות חן כי הצדק עם הרב הלפרין.

*                 *                   *

מתעקש ללוותו עד לפתח הבית

כשנה וחצי לפני הסתלקותו של מרן הגר"מ פיינשטיין ביקר הרב הלפרין בארה"ב. כמובן שניצל את ההזדמנות והזדרז לבקר גם בביתו של פוסק הדור הגר"מ פיינשטיין. את הדלת פתח בפניו הנכד הרב מרדכי טנדלר, שהיה משמש את הסבא הגדול בשנותיו האחרונות. הוא התנצל בפני הרב הלפרין, ואמר כי הוא יודע היטב עד כמה הסבא מחבב אותו וכמה הוא שמח תמיד לקראת בואו. אך הבוקר הסבא חש ברע, והרופא שהוזעק אליו ציוה על מנוחה מוחלטת והורה שלא להכניס אליו איש. הרב הלפרין הפציר מאד בנכד, כי יורשה לו להכנס אך ורק כדי לשאול בשלומו של הגר"מ ולהתברך מפיו, והבטיח כי לא יתיישב שם ולא יכנס עמו בדברים, והלה נעתר לו.

כשנכנס לחדרו של הגר"מ, היה סבור כי ימצא אותו שוכב במטה, לאור מצבו הרפואי, אך להפתעתו ראה אותו יושב ליד השולחן ולומד. כשהבחין בו הגר"מ קם מיד לקראתו, רץ אליו בזרועות פתוחות והזמין אותו לשבת. הוא התחיל מיד לשוחח עמו בדברי תורה, בשאלות הלכתיות אקטואליות שעסק בהן באותה שעה. הרב הלפרין הרגיש שלא בנוח, וגם היה צר לו מאד על שהוא מחמיץ הזדמנות פז לשוחח עם פוסק הדור. הוא התנצל בפני הגר"מ על שהוא מסרב לשבת ולשוחח, באומרו כי בריאותו של הרב חשובה לו מכל, וגם אינו יכול להפר את הבטחתו לנכד. הוא לחץ את ידו של הרב, איחל לו ברכת רפואה שלמה ואריכות ימים ונתברך על ידו, ופנה לצאת, כפי שהבטיח מראש, כשהגר"מ מתעקש ללוותו עד לפתח הבית.

בטרם יציאתו אמר לו הגר"מ פיינשטיין כי חבל שלא הזדמן להם לשוחח בתורה ובהלכה, כהרגלם תמיד, אך ברצונו לפחות להעניק לו תמורת זאת מתורתו שבכתב. שלף מן הארון סט שלם של שו"ת "אגרות משה", על שבעת כרכיו, והושיט זאת להרב הלפרין כמתנת פרידה.

*              *               *

עם גדולי ארה"ב

נוסף על כך, יצר הגרל"י הלפרין, במספר ביקוריו בארה"ב, עם כל גדולי התורה, מכל החוגים, אם זה עם הגאון הגדול רבי יעקב קמינצקי זצ"ל, ראש ישיבת "תורה ודעת" ומראשי מועצת גדולי התורה, ואם זה עם הגאון הגדול רבי יוסף דב הלוי סולובייצ'יק זצ"ל מבוסטון, ראש ישיבת יצחק אלחנן ומנהיג הציבור האורתודוקסי – מודרני, ועוד רבים אחרים, אשר הביעו לא אחת את התפעלותם הרבה מאישיותו הדגולה וכישרונותיו המזהירים.

בביקורו הראשון בארה"ב, כאשר התקבל ל"יחידות" אצל כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש זי"ע, קיבלו הרבי בחביבות מיוחדת, וניהל עמו שיחה ארוכה וממושכת בענינים שונים העומדים על הפרק. במהלך השיחה העיר לו הרבי על שמו של המכון, כפי שמייסדיו קראו לו בשנותיו הראשונות: "מכון מדעי טכנולוגי לבעיות הלכה", אשר משתמע ממנו לכאורה כאילו ההלכה היא שיוצרת את הבעיות… הרבי הציע להחליף את השם למשהו כמו "מכון הלכתי לבעיות מדע וטכנולוגיה". למעשה, בשל חילוקי דיעות וקשיים ביורוקרטיים, כאלה ואחרים, התעכב הדבר זמן מה, וכעבור שנים מספר הושמטו ה"בעיות" לחלוטין, ושמו של המכון שונה ל"מכון מדעי טכנולוגי להלכה".

למן אותו ביקור בהיכלו של האדמו"ר מליובאוויטש, נהג הרבי לברך תמיד את הגרל"י הלפרין, בכל הזדמנות, הן בכתב והן בע"פ, להצלחה בעבודת הקודש החשובה של המכון שבראשותו, כשהמוטיב המרכזי והמשותף של הברכות היה כי יזכה לנצל את כישרונותיו הייחודיים לטובת כל בית ישראל.

ראש המכון  הגרל"י הלפרין זצ"ל בשיחה עם הגה"ח רבי יהודה לייב גרונר שליט"א מזכירו האישי של כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש זי"ע בביקורו במכון

קשרים הדוקים ונלבבים במיוחד נרקמו בין הגרל"י הלפרין לבין ענק המחשבה, הגאון המפורסם רבי יצחק הוטנר זצ"ל, ראש ישיבת רבי חיים ברלין. בביקורו הראשון בארה"ב, שהתקיים בתקופת מלחמת ההתשה שלאחר מלחמת ששת הימים, החליפו ביניהם דברים על המצב הביטחוני בארצנו הקדושה וכל הנגזר מכך. הגר"י הוטנר הופתע אז מאוד ממבטו הייחודי של הרב הלפרין ונקודת השקפתו המקורית והבהירה על כל המצב, ומצא בו איש כלבבו.

בהזדמנות מסויימת כינה הגר"י הוטנר באירוניה את הרב הלפרין כ"בעל מופת". הרקע לכינוי זה היה בעקבות ביקור הפרידה שערך אצלו הגרל"י הלפרין בחודש אלול תש"ל, קודם שובו לארה"ב לאחר שהות ממושכת באה"ק. כשנפרד ממנו לשלום אמר לו הרב הלפרין: "למעשה, היה מן הראוי שאבקש מכב' ראש הישיבה בכל לשון של בקשה לבל תיסע ותישאר עמנו באה"ק, אך יודע אני כי לא ישמע בקולי, לפיכך לא נותר לי אלא לאחל ולייחל כי משיח צדקנו יגיע מיד, ואזי בוודאי יישאר עמנו ולא יסע". בסופו של דבר, אכן טס הגר"י הוטנר לארה"ב, כפי תכניתו. במהלך הטיסה נחטף המטוס ע"י חוליית מחבלים אכזרית, שהנחיתו אותו בעיר זרקא שבירדן, כאשר לכל הנוסעים היהודים במטוס נשקפה סכנת חיים של ממש, אך בחסדי שמים, בשרשרת של ניסים גלויים, שוחררו לאחר ימים מספר והוחזרו ארצה.

בעת שהגיע הגר"י הוטנר להשתקע ולקבוע את מקום מגוריו בארצנו הקדושה, ביקש ללמוד מפי הגרל"י הלפרין על בעיית השימוש בשבת בחשמל המיוצר ע"י יהודים, המציאות בשטח לצד השיקולים והסברות ההלכתיות, כפי שעשה כן לפניו גם גאב"ד העדה החרדית בעל ה"מנחת יצחק", כשהגיע להתגורר בארץ, וכפי שנהגו עוד מגדולי ישראל, שראו בו את המומחה בה"א הידיעה לנושאים אלו, הן מבחינה הלכתית והן מבחינה טכנולוגית מקצועית.

הגאון רבי יצחק הוטנר זצ"ל הגיע בשעתו גם לביקור ממושך בין כותלי המכון. במשך שעות מספר הסתובב בין מחלקות המכון, התעניין מאד, שאל, חקר ודרש, ושמע הסברים בקשב רב.

במהלך הביקור הציג בפניו הגרל"י הלפרין את מפסק הגרמא המיוחד שפותח על ידו, לצורכי חרום של רפואה ובטחון, בעצה אחת עם גדולי הפוסקים, מרנן ורבנן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל והגרי"י וייס זצ"ל. הגר"י הוטנר בדק ממושכות את פעולת המפסק על כל צדדיו ופינותיו. כעבור שעה ארוכה פסק את פסוקו כי גם לדעתו המפסק אכן מותר לשימוש, אך שאלה אחת מטרידה אותו: "מדוע להגביל את השימוש בו לצורכי חרום בלבד"? השיב לו הרב הלפרין: "אני מאושר על כך שהצלחתי לפתח לצורכי חרום של רפואה ובטחון מפסק שכזה, אשר לדעת ראש הישיבה השימוש בו מותר מעיקר הדין לכל אחד, אך כמובן שבשל שיקולים ערכיים של שמירה על קדושת השבת ומניעת פרצות בחומותיה אנו נזהרים ומקפידים מאד שלא לאפשר את השימוש בו אלא אך ורק לצרכי חרום". הגר"י הוטנר נהנה ביותר למשמע התשובה הקולעת ושיבח אותה מאד.

כמובן, שהגרל"י הלפרין זצ"ל עמד כל השנים בקשר הדוק גם עם כל יתר גדולי התורה והחסידות בארץ ומחוצה לה, רבנים, פוסקי הלכה, ראשי ישיבות וגדולי האדמורי"ם, משני הדורות האחרונים, אשר כולם רחשו לו, לאישיותו הדגולה ולפעילותו הכבירה, הערכה עצומה והוקרה רבה.

ראש המכון הגרל"י הלפרין זצ"ל עם גאב"ד ראדומישלא ונשיא התאחדות החרדים בלונדון הגה"צ רבי אלחנן היילפרין זצ"ל ובנו מ"מ הגריא"ל היילפרין בביקור במכון.

הגרל"י הלפרין זצ"ל בדיון הלכתי סוער עם הגאון האדיר רבי פינחס הירשפרונג זצ"ל גאב"ד מונטריאול בביקורו במכון

*               *            *

הראשל"צ הגר"ע יוסף: "ידו כידי ופיו כפי"

קשרי ידידות הדוקים במיוחד נוצרו בין הגרל"י הלפרין זצ"ל לבין הראשל"צ מרן הגר"ע יוסף זצ"ל, עוד מן הימים בהם כיהן הגר"ע כרב הראשי לתל אביב יפו ולאחר מכן כרב הראשי לישראל. הגר"ע יוסף היה כל ימיו ידיד נאמן של המכון ושל העומד בראשו, ביקר מספר פעמים במכון, השתתף בכל אירוע מטעם המכון שהוזמן אליו, ונענה תמיד בשמחה לכל קריאה ובקשה.

מרן הגר"ע יוסף זצ"ל בביקור במכון

במשך השנים יצאו מתחת ידו עשרות רבות של מכתבי תמיכה והמלצה במכון, יחד עם אישורים הלכתיים לפתרונות המכון ופיתוחיו.

באחד ממכתביו הוא כותב: "המכון הטכנולוגי בראשותו של הגאון המפורסם לתהילה רבי לוי יצחק הלפרין שליט"א (זצ"ל) העוסק בפתרון הלכתי לבעיות הטכנולוגיה בבקיאות רבה, הן בענינים הטכניים, והן בעניני ההלכה, ופעלו רבות לשמירת השבת ולפתרונות בענין בשר בחלב ובעיות טומאה בבתי חולים ועוד, וחשיבותו ידועה לכל יודעי דת ודין ושומרי מצוותיו"…

במכתב המלצה אחר שיצא מתחת ידו בשנה האחרונה לחייו כתב: "הריני ממליץ בזה בכל לב עבור המכון מדעי טכנולוגי להלכה פעיה"ק ירושלים ת"ו, בראשותו ומיסודו של מזכה הרבים ידידי הגאון הגדול רבי לוי יצחק הלפרין שליט"א (זצ"ל), אשר מטרתו קודש לפתור בעיות הלכתיות אשר נוצרו עקב הקידמה והטכנולוגיה"…

מרן הגר"ע יוסף היה סומך "בעינים עצומות" על הגרל"י הלפרין ועל פסקיו, כפי שהתבטא לא פעם באזני מקורביו ובאי ביתו.

הגרל"י הלפרין בסוד שיח עם מרן הגר"ע יוסף זצ"ל

כך בכל עניני הלכה הקשורים למדע וטכנולוגיה, שהיה מתייעץ בהם עם הגרל"י הלפרין ומפנה אליו שאלות. וכך גם בעניני הלכה אחרים. על תשובה הלכתית מקיפה שערך הרב הלפרין, בנושא נישואי גיורת למי שהיה ספק כהן, הוסיף מרן הגר"ע בכתב ידו: "קראתי בכל לב דבריו כי נעמו, ואני מסכים עם כל מה שכתב… יפה דן יפה הורה, וה' עמו שהלכה כמותו ויגדיל תורה ויאדיר".

בעת שהגיע הרב הלפרין לביקור אצל הגר"ע יוסף, יחד עם מהנדסי המכון וראשי ועד העובדים הארצי של חברת החשמל, תפס הגר"ע את ידו של הרב הלפרין, לעיני כל הנוכחים, וביניהם שרי תנועת ש"ס, והכריז בקול: "דעו לכם, כי ידו כידי ופיו כפי"…

ראש המכון הגרל"י הלפרין זצ"ל ומהנדסי המכון, יחד עם ראשי ועד העובדים של חברת החשמל, בביקור אצל מרן הגר"ע יוסף זצ"ל, שהכריז שם לעין כל, בנוכחות שרי ש"ס דאז: "ידו כידי ופיו כפי"

עוד בשנותיו האחרונות ממש של הגר"ע יוסף, כשהיה עוסק בכתיבת תשובה הלכתית בנושאים טכנולוגיים, היה מתקשר להגרל"י הלפרין לשמוע את חוות דעתו. בעת שעסק בכתיבת תשובה הלכתית על שימוש במיקרופון בשבת ולשמיעת דברים שבקדושה, וכן בעת שכתב תשובה הלכתית בנוגע למכונות גילוח, התקשר מרן הגר"ע יוסף בכבודו ובעצמו להרב הלפרין וביקש ממנו כי יואיל לטרוח להגיע למעונו, על מנת ללבן עמו בצוותא את צדדי השאלות להיתר או לאיסור.

ראש המכון הגאון הגדול רבי לוי יצחק הלפרין זצ"ל בדיון הלכתי מעמיק עם מרן הגר"ע יוסף זצ"ל. לידו נראה בנו מ"מ הגרא"מ הלפרין שליט"א

כששמע פעם הגר"ע יוסף באקראי, במהלך שיחה טלפונית עם הרב הלפרין כי אין לו בביתו את סדרת ספרי "טהרת הבית", מפרי עטו של הגר"ע, שיצאו לאור באותה תקופה, הזדרז מיד באותו יום לשלוח אליו את הספרים, ביד שליח מיוחד, בצירוף הקדשה חמה ולבבית.

*          *           *

חכם הרואה את הנולד

אחת מתכונותיו הבולטות של הגרל"י הלפרין זצ"ל היתה היותו 'חכם הרואה את הנולד'. בגאונותו הכבירה, ראה תמיד כעשרים שנה ויותר קדימה. הוא כתב תשובות ומחקרי הלכה מקיפים על שאלות שהתעוררו בפועל רק עשרים שנה מאוחר יותר. כבר בשלהי שנות התש"ל, כשמכשיר הפקס עדיין לא הגיע ארצה, פירסם תשובה הלכתית בקובץ תורני "אור הדרום", שיצא לאור בשעתו באוסטרליה, אודות משלוח פקס ממקום שכבר יצאה השבת או עדיין לא נכנסה למקום שבו שבת, או קבלת פקס בערב שבת או במוצ"ש שנשלח ממקום שבו שבת. זאת בשעה שהוא עצמו לא ידע עד לסוף ימיו להשתמש בפקס.

גם את מכשיר המיקרוגל היה מן הראשונים שחקרו לעומקו והביעו את דעתם ההלכתית, בה בשעה שבמטבח ביתו עמד מכשיר מיקרוגל, שנרכש לפני כעשרים שנה, ומעולם לא עשו בו שימוש והוא נותר חדש כביום קנייתו. כך גם לגבי מחקריו ההלכתיים הרבים ופסקיו הנודעים אודות השימוש בשורה ארוכה במתקני בישול חדשניים, כירים חשמליות, כירים אינדוקציה, תנורי פירוליטי, ביחס להטמנה בשבת, כשרות בשר בחלב ופסח, כאשר הוא מתייחס בפרטנות רבה לכל נקודה ונקודה, בעוד שבביתו הפרטי מעולם לא השתמשו בכל אלו.

כעשרים שנה קודם הסתלקותו כבר כתב תשובה הלכתית מקיפה אודות פעולות חשמליות הנעשות באמצעות מחשבה, ללא שום מעשה נראה לעין, לא של עפעוף בעיניים ולא של הזזת אישונים, אלא בכח המחשבה בלבד, האם פעולות אלו נחשבות כמעשה האדם לענין כל דיני התורה. היה זה בעקבות מחקר מדעי שהובא לידיעתו, אשר באותה עת היה מוגדר כמדע בדיוני. למרות זאת, החליט כי צריך לתת את הדעת מבעוד מאד גם לתרחישים שכאלו וערך את התשובה ההלכתית, כאשר רק כיום מתחילים להופיע ניצני נסיונות מעשיים של רעיון זה.

היתה זו שיטתו מאז ומתמיד, כי על פוסקי ההלכה להיות מוכנים לכל סיטואציה ותרחיש אפשרי בכל תחומי התקדמות המדע והטכנולוגיה. לא להמתין לשאלות חמורות כבדות משקל לכשיתעוררו ולעמוד בפני שוקת שבורה, אלא להכין את כל התשובות מראש. כך נהג גם בנוגע לשאלות מורכבות ומסובכות בתחומים שונים של רפואה לאור ההלכה, השתלות, הפריות, גנטיקה ושיבוט גנטי ועוד ועוד. בעקבות כל מחקר רפואי והתפתחות נסיונית גרידא, אשר מטבע הדברים היה תמיד מי שהביא זאת לידיעתו כדי לשמוע את חוות דעתו, השקיע זמן ויגיעה רבה על מנת למצוא ולהביע את דעת התורה הברורה ועמדת ההלכה הצרופה בנושא.

מרגלא בפומיה, כי אם נאמר בזוה"ק "איסתכל באורייתא וברא עלמא", הרי שהתורה היא תכנית האדריכלות לכל הבריאה כולה, וכפי שגם אמרו חז"ל (ב"ר ר"פ בראשית): " בנוהג שבעולם מלך בו"ד בונה פלטין אינו בונה אותה מדעת עצמו אלא מדעת אומן, והאומן אינו בונה מדעת עצמו אלא דיפתראות ופנקסאות יש לו לדעת היאך עושה חדרים היאך עושה פשפשין, כך היה הקב"ה מביט בתורה ובורא את העולם", וממילא פשוט הדבר כי בתורתנו הקדושה גלומות וצפונות תשובות ברורות לכל אתגרי התקופה והשאלות העולות על הפרק בעקבות ההתפתחות המדעית והטכנולוגית האדירה, שכן מקורה של כל בריאה ומציאות חדשה היא בתוה"ק, ועלינו מוטל התפקיד לעמול ולהתייגע בתורה כדי למצוא את התשובות המדוייקות. דברים אלו גם העלה על הכתב בפתיחה לספרו שו"ת "מעשה חושב" ח"א.

עוד היה נוהג לדייק בדברי המשנה (אבות סופ"ה): "הפך והפך בה דכולא בה", מפני מה הוצרכו חכמינו ז"ל לכפול את ההוראה 'הפך בה והפך בה'? וכי בפעם אחת בלבד לא משתמע כי צריך להפוך בתורה עד קצה היכולת? על כך היה משיב, כי ישנן שאלות שעדיין לא נולדו בתקופה מסויימת, שכן מציאות החיים מעוררת השאלות עדיין לא נוצרה, ולכן גם היפך אדם בתורה בעבר כל הצורך לא היה יכול למצוא תשובות לשאלות שלא נולדו. לפיכך הורו לנו חכמים 'הפך בה והפך בה דכולא בה', לחזור ולהפך שב ושוב, בכל עת ובכל שעה, ובכל פעם נמצא בה בתורה גילויים חדשים וצפונות נסתרות לכל השאלות המתעוררות חדשים לבקרים.

בחוברת המופלאה "אמונת עתך", קובץ שיחות בנושאי מדע וטכנולוגיה לאור ההלכה, שנערכה ע"י אחד מתלמידיו שומעי לקחו, מובאות מפיו כמה וכמה דוגמאות מרתקות של התפתחויות מדעיות בנות ימינו, בתחומי הטכנולוגיה, הכימיה והביולוגיה, שנמצא להן מקורות מפתיעים במרחביה האין סופיים של התוה"ק.

על אחת מהן היה הגרל"י הלפרין אוהב לספר בהתרגשות רבה בכל עת מצוא, על סולם ערכים יחסי של הרכבות כימיות בחמשת מיני דגן ובסוגי קטניות שונים שערך בעצמו מתוך סוגיות הבבלי והירושלמי, פסקי הרמב"ם והראב"ד, ועוד מדברי הראשונים וחידושי גדולי האחרונים, שעל פיהם חישב באופן מדוייק את רמת הגלוטן היחסית שבכל אחד ממיני הדגן והקטניות, ללא שום ידע מדעי מוקדם, דבר שהותיר רושם בל ימחה על המומחים, הכימאים וטכנולוגי המזון, שנפגש עמם לצורך כך, אשר השתוממו ממש למשמע הדברים, וגרם כמובן לקידוש ה' עצום. הסיפור שהוביל לעריכת מחקר זה הוא ארוך, ועוד יסופר בוודאי בבוא היום. המחקר ההלכתי עצמו פורסם על ידו בתוך תשובה הלכתית מקיפה, בנושא שימוש בפסח בגלוקוזה ומלח לימון המיוצרים מחיטה, שנדפסה בספרו שו"ת "מעשה חושב" חלק ו' (אותיות ה-יד).

*                  *                     *

רעיונות וחידושים שעוררו ענין רב בעולם התורה וההלכה

חידושיו ההלכתיים של הגרל"י הלפרין, לצד הרעיונות היישומיים והפיתוחים החדישים שהציע, עוררו תמיד ענין רב אצל פוסקי ההלכה של העולם התורני ביובל השנים האחרונות. קשריו ההדוקים עם כל גדולי הפוסקים והערכתם הרבה אליו העשירו את עולם התורה בתשובות הלכתיות ובדיונים תורניים מרתקים, כי גם כאשר לא תמיד הסכימו עמו לגמרי, התייחסו לדבריו בכובד ראש ובהערכה מופלגת מאד.

כבר הוזכר לעיל, שכאשר הציע הרב הלפרין לראשונה, בשנת תשל"ו, את הצעותיו לפתרון בעיית טומאת כהנים בבתי חולים, שלאחר מכן יצאו לאור בספרו "טהרת פתחים", דנו בכך גדולי הפוסקים באריכות רבה.

הגאב"ד הגרי"י וייס: "אל כבוד הרב הגאון מוה"ר לוי יצחק הלפרין שליט"א (זצ"ל), ע"ד הקונטרס אשר מסר לי שלשום בבעיית טומאת פתחים בבתי חולים… וכתב לבאר בענין זה באריכות מש"ס ופוסקים…." (שו"ת מנחת יצחק ח"ו, סי' קלח).

הגרש"ז אויערבאך: "…פרסם ידידי הרב הגאון הנעלה ר' לוי יצחק הלפרין שליט"א (זצ"ל) קונטרס חשוב מאד, אשר בו הוא מציע תקנה להציל גם מטומאה זו…" (מנחת שלמה, סי' עב).

הגר"ע יוסף: "לכבוד ידידי הדגול הרב הגאון ר' לוי יצחק הלפרין שליט"א (זצ"ל)… בהמשך לשיחתנו אודות הפתרון לבעיית טומאת כהנים בבתי החולים… וע"פ התנאים המבוארים בקונטרס שחיבר כת"ר, הנני מורה בזה לכת"ר שיואיל לבצע את ההצעה הנ"ל בהקדם האפשרי…"

הגרי"י פישר ראב"ד העדה החרדית: " אל מע"כ הרב הגאון הנעלה מו"ה לוי יצחק הלפרין שליט"א (זצ"ל)… קבלתי את ספרו החשוב אשר בשם טהרת פתחים יקרא, וכאשר עברת עליו ראיתי להעיר על דברי מע"כ…"

לימים התייחס לכך גם הגר"ש ואזנר: "כבוד ידידנו המכובד הגאון הגדול חכם וסופר כש"ת ר' לוי יצחק הלפרין שליט"א (זצ"ל)… והואיל שכב' כתב שהציע דברים שלמים בזה במק"א מצוה היא שיודיע לבי"ח שערי צדק ושאר בתי חולים מה שאפשר להציע בלי פקפוק…" (שו"ת שבט הלוי ח"י, סי' ריז).

להצעת פתרון אחרת של כתיבה רפואית בשבת בבתי חולים באמצעות כתב שאינו מתקיים, התייחסו בשעתו הגרש"ז אויערבאך (מנחת שלמה, סי' צא, אות יא) והגרי"י וייס: "שוכט"ס אל כבוד הרב הגאון וכו' כש"ת מוה"ר לוי יצחק הלפרין שליט"א (זצ"ל)… הנה בישבי פה עיה"ק צפת… עיינתי בהקונטרס שמסר לי כת"ה קודם נסיעתי… המתייחסת לבעיית הכתיבה בבתי חולים בשבתות וחגים…" (שו"ת מנחת יצחק ח"ז, סי' טו).

הצעתו המעשית של הרב הלפרין למערכת טיהור וחיטוי מי מקואות זכתה לאישורים והסכמות משורה ארוכה של רבנים מפורסמים, שכתבו תשובות הלכתיות בענין, וביניהם מגדולי הפוסקים.

הגר"ע יוסף: "לכבוד ידידנו הדגול איש חי רב פעלים לתורה ולתעודה אוצר כלי חמדה כש"ת הרב הגאון המפורסם רבי לוי יצחק הלפרין שליט"א (זצ"ל)… הנה עברתי על קונטריסו אודות המיתקן לטיהור וחיטוי מי מקואות המיוצר בפיקוח המכון המדעי טכנולוגי להלכה, וגם שמעתי מפיו דברי הסברה בטוב טעם ודעת על דרכי פעולת המיתקן, ואף ידי תכון עמו וזרועי תאמצנו, ואני מסכים לדבריו כי מיתקן זה הוא מהודר מבחינה הלכתית וללא כל פקפוק ובלי שום בית מיחוש…"

ויבלח"ט הגר"ש ואזנר: "כבוד ידידינו הגאון המפורסם בנש"ק זכות אבותיו עמו כש"ת מוה"ר לוי יצחק הלפרין שליט"א(זצ"ל)… הענין של המתקן המהודר שהוא חלק עפ"י הלכה, הלכות טהרה ומקואות, הוא  ענין נכבד… סוף דבר מיתקן הנ"ל הוא מתוקן עפ"י הלכה…" (שו"ת שבט הלוי חי"א, סי' ריג)

ראש המכון הגרל"י הלפרין זצ"ל עם חברי הבד"ץ של קהל מחזיקי הדת בעלזא הגר"י שנייבלג זצ"ל הגרח"י רויטמן זצ"ל ויבלח"ט הגרח"צ שפירא בבדיקת המיתקן לטיהור וחיטוי מי מקוואות

*                *                *

פיתוח ניסיוני של הרשות לבטיחות בדרכים

לפני כחמש עשרה שנה הריצה הרשות לבטיחות בדרכים, בשיתוף עם משרד התחבורה, פיתוח ניסיוני של מערכות איתות בצמתים לא מרומזרים. על מנת לחסוך בעלויות אדירות הכרוכות בהתקנת מערכת רמזורים בצמתים סואנים שאין בהם תנועה גדולה של הולכי רגל, וגם בכדי לחסוך לנהגים זמן המתנה מיותר ולמנוע פקקי תנועה, הותקנו לרוחב כבישי הצומת נורות איתות ("עיני חתול"), אשר מתחילות להבהב רק בשעה שהולך רגל נכנס לצומת, ומתריעות מבעוד מועד בפני הנהגים המתקרבים כי עליהם להאט ולעצור.

הרשויות שעסקו בכך פנו למכון המדעי טכנולוגי להלכה, בבקשה לתת את הדעת ולתכנן את המערכת בצורה שתאפשר גם ליהודים שומרי שבת לעבור בה לכתחילה מבלי להכשל חלילה בחשש חילול שבת. הגרל"י הלפרין חקר את הנושא, כתב על כך תשובה הלכתית והגיש שורה של הצעות מעשיות, אשר בשילוב כולן נפתרת הבעיה לגמרי.

למרות שפיתוח זה לא הוכיח את עצמו בסופו של דבר, לא כלכלית ולא בטיחותית, ולאחר תקופת הרצה במספר מקומות בארץ ירדה ההצעה מן הפרק, הרי שהוא השאיר את חותמו באוהלה של תורה. גדולי הפוסקים התייחסו בשעתו להצעותיו של הרב הלפרין והעלו את תשובותיהם ההלכתיות על הכתב.

הגר"ע יוסף: "לכבוד ידידנו הדגול הרב הגאון המפורסם כמהר"ר לוי יצחק הלפרין שליט"א (זצ"ל) ראש מכון מדעי טכנולוגי להלכה… בענין מערכות איתות במעברי חציה בלילי שבת ויו"ט, אחר העיון בדברי קדשו, אף ידי תכון עמו להתיר להלכה ולמעשה, ע"פ תנאי כת"ר…"

הגר"מ קליין גאב"ד אונגוואר: "מע"כ ידידי הגאון הגדול כולו ממתקים וכולו מחמדים וכו' כג"ת מוה"ר לוי יצחק הלפרין שליט"א (זצ"ל) ראש המכון הטכנולוגי בהלכה… בדבר מה שפנה אלי בנדון התקנת מערכות אזהרה לעוברים במעברי החציה… ומעכ"ת בשכלו הזך ירד ולן בעמקו של הלכה ולא הניח מקום להתגדר בו… וגם אני כיהודה ועוד לקרא אצטרף להתירא בצירופא דרבנן…"

ראש המכון הגאון הגדול רבי לוי יצחק הלפרין זצ"ל עם כ"ק מרן גאב"ד אונגוואר הגר"מ קליין זצ"ל במהלך יום עיון משותף לבכירי חברת החשמל עם צוות רבני ומהנדסי המכון. נראים עוד רבה של רחובות הגר"ש קוק שליט"א, הגרא"מ הלפרין שליט"א ופרופ' בנימין זאב פרנקל

הגר"ש ואזנר: "כבוד ידידנו הגאון המפורסם וכו' כש"ת מוה"ר לוי יצחק הלפרין שליט"א (זצ"ל) ראש המכון טכ' להלכה… לנכון קבלתי מכתבו… בענין התקנת מערכות במעברי החציה המועדים לפורעניות… וכ"ת האריך עוד לענין… אבל בצירוף כל הסניפים שכתב כב' ודאי יש בזה סניף חשוב להקל עכ"פ בנדון הנ"ל… ועד שנמצא עוד טוב מזה נאחז בזה – למען תועלת הרבים…"

והגר"מ שטרנבוך: "לכבוד הגאון המפורסם וכו' ראש המכון לטכנולוגיה ה"ה הרב לוי יצחק הלפרין שליט"א (זצ"ל)… ושונה כאן מאמרו להתיר דבר חדש שממציא במעבר חציה למנוע תאונות דרכים… סוף דבר לע"ד אם כי המצאתו דבר גדול למעט חילול שבת, וע"ז ראוי לתהלה…"

*             *              *

צוות ייחודי של מהנדסים ומדענים בכירים

המכון המדעי טכנולוגי להלכה גיבש במשך השנים צוות מובחר ביותר של מהנדסים ומדענים, מן השורה הראשונה. כולם שומרי תורה ומצוות, יראים ושלמים, שפעלו בנאמנות רבה לצידו של הגרל"י הלפרין ועוזריו חברי מחלקת ההלכה.

הקשיש שבחבורה הוא מר דוד בנעט, מהנדס אלקטרוניקה בכיר, שהצטרף למכון בשנותיו הראשונות כיועץ אלקטרוניקה, ועד מהרה "נשאב" רובו ככולו לנושא המעליות, שהעסיק מאד את אנשי המכון באותן השנים, כשהיום הוא מוכר כבר סמכא יחיד במינו בהבנת מבנה המעליות ודרכי פעולתן.

מר בנעט, יליד ארה"ב, ממוצא גליציאני, מהיר תפיסה וחריף מבע בצורה יוצאת דופן. עלה ארצה בתקופת מלחמת השחרור, וקבע את מקום מגוריו בכפר הרא"ה, שם הוא מתגורר עד עצם היום הזה, כשהוא משמש בין היתר כבעל קורא דקדקן ובעל תוקע מומחה.

ממרום גילו המבוגר הוא ממשיך במרץ ללוות את כל פעילות המכון בנושאי מעליות, כמו גם ביעוץ בתחומי אלקטרוניקה אחרים. דרך הטלפון והאימייל הוא חולש על כל מעליות השבת המהודרות הנבנות בהנחיית המכון בארץ וברחבי העולם.

למרות גילו מוחו צלול והוא חד כתער. כל אותם המשוחחים אתו בטלפון או מתקשרים עמו דרך האימייל, ללא היכרות מוקדמת, אינם יכולים לעלות על דעתם שגילו של בן שיחם נושק למאה, עד מאה ועשרים. מלבד חריפותו, יש בו עדיין גם הבזקים של משובת נעורים קלה, אשר יחד עם יחסו החברי לכל אדם באשר הוא, כשווה בין שווים, מעניקים לכל אחד תחושה חברית מושלמת.

תחתיו פועל המהנדס מר אוריאל סלומון, בעל תשובה חסיד ברסלב, שמבצע מטעם המכון את הבדיקה הקפדנית הראשונית לכל מעלית שבת הממתינה לאישור המכון, על מנת לוודא שכל הוראות המכון והנחיותיו בוצעו במלואן, וכן את הבדיקות השנתיות הקבועות, שהמכון מקפיד עליהן מאד, כדי להבטיח שלא נעשו במשך הזמן שום שינויים בפיקוד ובמבנה המעלית.

מהנדסי המעליות של המכון, מר דוד בנעט ומר אוריאל סלומון, בבדיקת פיקוד שבת במעלית חדישה מסוג MRL, יחד עם הגרא"מ הלפרין שליט"א

מהנדס בכיר נוסף, המלווה את עבודת המכון זה עשרות שנים, הוא מר צבי מרכוס, מהנדס מערכות יליד שיקגו שבארה"ב. גם הוא מן המומחים הידועים ביותר בתחומים בהם הוא עוסק. הוא מופקד מטעם המכון במיוחד על כל נושאי מערכות ופיקודים אלקטרוניים, כמו מערכות קיטור, פיקודי שבת למקררים ולמזגנים, מערכות אזעקה, משאבות מים לבניינים רבי קומות ועוד. כישוריו הייחודיים, יחד עם סקרנותו הבלתי נדלית, הפכו אותו למומחה גם בתחומי מדע אחרים, שאינם בתחום התמחותו המקצועית. שמו הולך לפניו בקרב רבנים ומורי הוראה רבים, שמכירים בעל פה את מספר הטלפון וכתובת האימייל שלו, והוא משמש להם כתובת קבועה להתייעצויות בנושאים טכנולוגיים כאלה ואחרים.

מהנדס המכון מר צבי מרכוס בבדיקה יסודית של פיקוד שבת במקררים

הצלע השלישית של מהנדסי המכון הבכירים הוא המהנדס דב ציוני, שאחראי מתוקף תפקידו על הקשר של המכון עם מוסדות ציבור, מלונות ובתי חולים, ליעוץ בהפעלתם ויישום תכניות פתרון שונות. נוסף על כך, הוא זה שנושא בעול בדיקת כל המיכשור החשמלי לבית ולמטבח, המוסדי והפרטי גם יחד, והתאמתו לשימוש לאור הנחיות המכון.

כמי שנתברך ב"ידי זהב" הצליח לפתח במו ידיו הרבה מפיתוחי המכון ופתרונותיו הטכנולוגיים. על שמו רשומים ולזכותו נזקפים כמה וכמה פטנטים יישומיים המשרתים את הכלל ואת הפרט.

מהנדס המכון מר דב ציוני מציג את פיתוחי המכון בפני הרמטכ"ל דאז רא"ל אמנון ליפקין שחק בעת ביקורו במכון

צוות מהנדסים נוסף, בראשותם של המהנדס מר דן דוידיאן וד"ר יעקב לרנר, אחראי על הפרוייקט האדיר ששוקדים עליו במכון זה כחמש עשרה שנה, להסבת כל פעילות חברת החשמל בשבתות ובחגים לאוטומציה מלאה.

למרות שהרבה מתיימרים לדעת כביכול על המתרחש מאחורי הקלעים, בתחנות הכוח ובחדרי הפיקוד של חברת החשמל, ומפרסמים פרסומים כאלה ואחרים, הרי יודעי דבר מכירים בעובדה כי היחידים המכירים את כל המערכות לפני ולפנים, ולעיתים אולי יותר מאנשי חברת החשמל עצמם, הם מהנדסי המכון האמורים, שהשקיעו בענין עבודת נמלים ממושכת של שנים ארוכות, בפעילות שטח מקצועית והצעות פתרון ויעול, בהדרכתו הישירה של הגרל"י הלפרין זצ"ל ולפי הנחיותיו.

כשאנו מבקשים לשמוע פרטים נוספים על פרוייקט זה, מסרבים אנשי המכון בעדינות להרחיב את הדיבור על כך. בני שיחנו ממלאים פיהם מים כל אימת שאנו חוזרים לגשש סביב פרוייקט מורכב זה. גם בפרטים הבודדים שהסכימו לנדב לנו, הם מגלים טפח ומכסים אלף טפחים. לדבריהם, הניסיון הוכיח כי כל פרסום שהוא בנושא פגע מכיוונים שונים בהתקדמות הפרוייקט, וכי כאשר תגיע שעת הכושר ידעו עליו כל הציבור ממילא.

הפרט היחיד, אותו הסכימו לחשוף בפנינו, הוא כי את הפעילות בנושא זה מלווה כל השנים ועדת רבנים מורחבת, שחברים בה מגדולי וחשובי הרבנים בדורנו, מכל חוגי היהדות החרדית. גם ועדה זו פועלת הרחק מזרקורי התקשורת, מתוך ידיעה שכל חשיפה מיותרת וכל פרסום בטרם עת עלול לפגוע בתוצאה הסופית אליה הם מייחלים.

מכתב מחלק מחברי ועדת הרבנים להנהלת חברת החשמל "על היוזמה הברוכה הנפלאה והחשובה של חברת החשמל לישראל בשיתוף המכון המדעי טכנולוגי להלכה"

ראש המכון הגרל"'י הלפרין זצ"ל  בראשות ועדת הרבנים המיוחדת שהתכנסה במכון. נראים בין היתר הגר"י זילברשטיין, הגר"מ דייטש, הגר"מ גרוס והגר"י רוטנברג, יחד עם שר הדתות דאז הרב יצחק כהן

ראש המכון הגאון הגדול רבי לוי יצחק הלפרין זצ"ל נושא דברים בפני ועדת הרבנים המיוחדת בעת סיור בתחנת הכח בחדרה. נראים בין היתר הגרמ"מ שפרן, הגר"מ גרוס, הגרח"ד שובקס והגר"מ דייטש

בשנים האחרונות נוספו לצוות המהנדסים הוותיק מספר מהנדסים צעירים, הפועלים עמם יד ביד, בהרמוניה מלאה, כשהם מזינים אלו את אלו, בניסיון עשיר רב שנים מצד אחד ובעדכונים חדשניים שוטפים מצד שני.

השילוב המבורך והמוצלח של צוות ייחודי זה, של מהנדסים ומדענים בכירים, העוסקים איש איש בתחומו, במחקר, בפיתוח, בייעוץ וביישום לציבור ליחיד גם יחד, מעניק את מיטב האפשרויות להתמודד עם מכלול נושאי המדע ופיתוחי הטכנולוגיה, שכל אחד מהם משולב כידוע מזרועות וענפים שונים.

מתוך שיחות קצרות שניהלנו עם מהנדסי המכון שמנו לב לדבר מעניין. למרות שאין להם השכלה תורנית ישיבתית, כל שיחם ושיגם משולב במושגים הלכתיים טהורים, שסיגלו במהלך עבודתם. בשיחות עמם חזרו ונשנו מונחים תורניים, כמו מעשה וגרמא; פסיק רישא וספק פסיק רישא; מלאכת בונה ומוליד; כוח ראשון וכוח שני.

ניתן לקבוע בבדיחותא, כי מצד אחד רבני המכון הם מדענים בזעיר אנפין, שכן מטבע הדברים רכשו להם במשך שנות פעילותם במכון ידע נרחב בטכנולוגיה ובמדעים שונים, ומאידך, מהנדסי המכון הם גם קצת רבנים. יחד עם זאת, נוכחנו לראות כי המהנדסים נזהרים מאד שלא להכריע על דעת עצמם בשום דבר. זכות הפסיקה ההלכתית, בכל נושא שהוא, היתה שמורה תמיד אך ורק לראש המכון, הגרל"י הלפרין זצ"ל, אשר על פיו יישק כל דבר במכון, וכיום ממשיך בזאת בנו מ"מ בראשות המכון הגאון רבי אברהם משה שליט"א, אשר מכהן במקביל גם כרב קהל חסידים בשכונת רמות בירושלים וכראב"ד של בד"ץ אונגוואר.

*             *            *

עיסוק בטכנולוגיות החדישות ביותר בשיטות "מיושנות" מלפני מאות שנים

הפלא הראשון שנתקל בו כל מבקר בפעם הראשונה בין כותלי המכון, הוא הניגוד המשווע, הבולט כל כך, בין שמו של המכון ותחומי פעילותו המקיפה, חובקי זרועות עולם, בהתמודדות יומיומית עם כל חידושי הטכנולוגיה המתקדמים ביותר, לבין מראהו העלוב של המבנה הערבי הישן, בו שוכן המכון, בשערי שכונת בית וגן הירושלמית, מבנה קטן חד קומתי, שכבר לפני שנים הוצא עליו צו הריסה.

הפלא היה מתעצם שבעתים, עת שנכנסו לביקור בחדרו הקטן והצר של ראש המכון הגרל"י הלפרין זצ"ל. מתוך חדר זה היה חולש על פעילות חובקת זרועות עולם. בחדר זה דנים ומכריעים בשאלות כבדות משקל העולות על הפרק בכל תחומי המדע לענפיהם השונים. כאן עוסקים בטכנולוגיות החדישות ביותר בתחומי המיחשוב והחלל. כאן מלבנים שאלות רפואיות מורכבות בנושאי השתלות איברים ובנושאי פוריות או גנטיקה.

ואילו הרב הלפרין עצמו היה יושב על כסא פשוט ליד שולחן פשוט עוד יותר. לצידו ניצבות מספר כונניות ספרים עתיקות, מטות ליפול, עמוסות לעייפה בספרי קודש. על שולחנו נערמת ערימת ספרים ישנים ובלויים, מעלי ניחוח עתיק יומין, והוא מנותק כליל מכל הסובב אותו, שקוע בכתיבת תשובה הלכתית, רכון על דפים, ולמרבית הפלא כותב כמו פעם… בעט פשוט על גליונות נייר. אין בנמצא בחדרו שום מחשב, מכל סוג שהוא. למרות שכבר עסק במשך השנים באין ספור שאלות הלכתיות הקשורות למחשב ולמיכשור הנגזר ממנו, הוא עצמו לא השתמש כלל במחשב לא להקלדה ולא לחיפוש במאגרים תורניים למיניהם. הוא למד וכתב בדיוק כפי שלמדו אבותינו ורבותינו זה מאות שנים ללא שום שינוי.

כך מילא במשך שנות חייו הפוריות אלפי אלפי גליונות של חידושי תורה, תשובות, מחקרים ובירורי הלכה, בכל מקצועות התורה, כאשר כמות החומר התורני שהשאיר אחריו בכתובים, שעדיין לא ראה את אור הדפוס, גדולה בהרבה מכמות החומר הכלול בעשרים הספרים שכבר נדפסו בחייו.

*             *              *

ברגל ובאוטובוס בעשור התשיעי לחייו

אחד הדברים השגרתיים בתוך קדחת העשייה הפעלתנית הרוחשת בין כותלי המכון, הוא סיקור תקשורתי, מכל הסוגים, הן של עיתונות כתובה והן של תקשורת אלקטרונית. מטבע הדברים הוא מסקרן מאד כלי תקשורת רבים, יהודים ולא יהודים כאחד, וכבר זכה לסיקור תקשורתי, כזה או אחר, בכל פינה ברחבי העולם. כמעט בכל שבוע, מגיע למכון צוות טלוויזיה של תחנה כל שהיא על פני מרחבי הגלובוס, לעריכת כתבה וראיונות עם אנשי המכון. מלבד צוותות של תחנות טלוויזיה מערביות, מכל רחבי ארה"ב ומדינות מערב אירופה, כבר ביקרו במכון צוותות ממדינות חבר העמים, מאוסטרליה, מן המזרח הרחוק ומדרום אמריקה, ששידרו כתבות אוהדות ומרתקות אודות המכון.

בשנותיו האחרונות של הגרל"י הלפרין זצ"ל ביקר במכון צוות טלוויזיה הולנדי, לשם הכנת כתבה על פעילותו. הם התפעלו מאד מצניעותו הרבה של הרב הלפרין זצ"ל, שניהל את אורח חייו כמו בימים עברו. במיוחד הם התרשמו מכך שעם סיום יום עבודתו במכון היה חוזר לביתו באוטובוס ציבורי, ולא נסע במונית או ברכב עם נהג צמוד.

הם ביקשו את רשותו של הרב הלפרין לצלם אותו גם בדרכו למכון, והוא נעתר לבקשתם, בתנאי שלא יפגעו בפרטיותו ולא יפריעו לסדר יומו. למחרת, בשעת בוקר מוקדמת מאד, בשעה שהרב הלפרין ירד מביתו שברחוב גשר החיים בירושלים לתפילת שחרית בביהכ"נ "זכרון בתיה" הסמוך לביתו, שם הוא כיהן כרב, המתין לו כבר הצוות ליד ביתו וצילמו אותו בדרכו לביהכ"נ. כך עשו גם בצאתו מביהכ"נ בחזרה לביתו. כעבור שעה קלה, כשיצא מביתו בדרכו למכון, כשהוא צועד רגלית עד לתחנת האוטובוס של קו 39, הלכו לפניו צלמי הטלוויזיה, כשפניהם לאחור, וצילמו אותו עד לרגע שעלה לאוטובוס. בו ברגע הם קפצו לתוך מכוניתם שהמתינה בסמוך, והזדרזו לנסוע עד לתחנת האוטובוס הסמוכה למכון, בכניסה לשכונת בית וגן. שם המתין לו כבר צוות הטלוויזיה, על מנת לצלם אותו בירידתו מהאוטובוס וצעידתו למכון.

גם ממרומי גילו, בעשור התשיעי לחייו, המשיך הרב הלפרין בדרכו זו. בוקר בוקר היה צועד מביתו לתחנת האוטובוס ומן האוטובוס למכון, כשבידו שקית ניילון גדושה בניירות ומסמכים. בצהרי היום היה עושה שוב את דרכו חזרה, מהמכון לתחנה ומהאוטובוס הביתה, כשהוא מנצל את זמן הנסיעה באוטובוס לכתיבת תשובותיו ההלכתיות או להגהת התשובות שהוקלדו עבורו.

*          *          *

"מכון התקנים" של הציבור החרדי

מביקור חטוף לשעה קלה בין כותלי המכון ניתן כבר ללמוד מעט על היקף הפעילות העצום, בתוך שגרת העבודה הקדחתנית.

הצפיפות המחניקה במבנה הישן היא ללא נשוא. מסתבר כי אילו היו כל אנשי המכון, רבנים ומהנדסים, מתייצבים לעבודתם במקום, בעת ובעונה אחת, לא היה איש מהם מוצא פינה מסודרת לעצמו. רק מאחר שחלקם עושים את עבודתם מביתם או ממשרדם, דרך המחשב והאימייל, וחלק אחר יורד לשטח, במסגרת הפעילות, ניתן להסתדר בדרך כל שהיא.

אם לא די בכך, חסומים כל המסדרונות הצרים במקררים, בתנורי אפיה, במזגנים מפורקים, ובעוד הרבה מכשירים חשמליים אחרים, גדולים או קטנים, כמו קולרים ומיני ברים, מיחמים ופלטות חשמליות. לרגע נדמה לנו כי הגענו ליריד של מוצרי חשמל או לחילופין למעבדה לתיקון מיכשור חשמלי. כעבור זמן קצר מתברר כי אלה הם מכשירי חשמל, שיצרניהם או יבואניהם מבקשים את אישורו ההלכתי של המכון, והם באמצע תהליך הבדיקה הקפדנית של רבני המכון ומהנדסיו, הנמשכת לעתים חודשים ארוכים, עד שהם זוכים לאישור הסופי.

בקרב היצרנים והיבואנים מוכר המכון המדעי טכנולוגי להלכה בכינויים נוספים, כמו "מכון ההלכה" או "מכון הרב הלפרין". אך על דבר אחד כולם מסכימים, כי הוא "מכון התקנים" של הציבור החרדי, ואישור הלכתי מטעמו הוא כמו "תו תקן" הלכתי.

קשה לתאר בכתב יום עבודה שגרתי בין כותלי המכון. צוות מצומצם של עובדים מטפל באין ספור נושאים, בעת ובעונה אחת.

*              *                *

"בית ההוראה" הגדול והמרכזי ביותר בעולם לכל השאלות הקשורות למדע וטכנולוגיה

הפעילות השגרתית מתבצעת ללא הרף מול יצרנים או יבואנים, המבקשים, כאמור, אישור הלכתי למוצריהם, מול קבלנים, יזמים וועדי בית, המבקשים להתקין מעליות שבת או מתמודדים עם בעיות של משאבות חשמליות, ובעיקר מול בתי חולים, מלונות ומוסדות ציבור אחרים, המעוניינים ביעוץ הלכתי להפעלת מערכות שונות.

יחד עם זאת, זורמות לשם כל העת פניות ושאלות הלכתיות מכל קצוי תבל. דומה, כי המכון, בכלל, וחדרו של הגרל"י הלפרין זצ"ל, בו יושב כיום בנו ממשיך דרכו הגאון רבי אברהם משה שליט"א, בפרט, משמשים כ"בית ההוראה" הגדול והמרכזי ביותר בעולם לכל השאלות ההלכתיות הקשורות למדע וטכנולוגיה. בכל יום רגיל מגיעות לכאן עשרות רבות, ואולי מאות, שאלות טלפוניות, בפקס ובאימייל.

חלק הארי של השאלות השגרתיות, שעליהן משיבים רבני המכון דבר יום ביומו, עוסקות בשימוש במיכשור חשמלי. כמספר המכשירים החשמליים, לסוגיהם השונים, הקיימים בשוק, כך מספר השאלות המגיעות למכון. כל מכשיר חשמלי והשאלות ההלכתיות המתעוררות בעקבותיו. לא נפקד גם מקומן של שאלות הלכה אחרות, בכל התחומים, בעניני כשרות ופסח, שאלות רפואיות שונות, מקואות, גילוח, ועוד רבות כהנה וכהנה.

נוסף עליהן נערמות בכל יום על שולחנו של ראש המכון שאלות חדשות, אודות פיתוחים טכנולוגיים מתקדמים, או אודות תגליות מדעיות שונות. כמעט כל חידוש מדעי, מכל סוג שהוא, מוצא את דרכו, בצורת שאלה כזו או אחרת, לשולחנו של הרב, שנדרש לחוות את דעתו עליהן ולהכריע בהן. מעבר לכך, מגיעות אליו גם שאלות רבות בנושאי בנקאות וכספים, או בנושאי חקלאות ומצוות התלויות בארץ, ואפילו שאלות בעניני אבן העזר, של ממזרות ופסולי חיתון וכדומה.

במהלך הכנת כתבה זו, ביקשנו לשמוע מפי בני שיחנו, אנשי המכון, על נושאים מעניינים, לא שגרתיים כל כך, העומדים עתה על הפרק ונחקרים בין כותלי המכון. מיד הם שלפו בפנינו שורה ארוכה של מחקרים הלכתיים ורעיונות יישומיים מן השבוע-שבועיים האחרונים, שבאמצע הטיפול בהם, כשהם מדגישים כי לא בהכרח שהרעיונות הללו יבשילו לכלל יישום ואישור הלכתי, שכן מרבית הרעיונות המסתובבים במכון או מגיעים לשם אינם מאושרים בסופו של דבר.

צוות כימאים של חברה מסויימת פיתח שכבת הגנה בלתי נראית, המורכבת משילוב של חומרים מתפרקים ומתנדפים, לריסוס על כתיבת סת"ם, כדי למנוע את מחיקת האותיות, שבירתן או טשטושן. במכון בודקים היטב את הרכב החומרים, תוצאות ההשפעה של מגעם עם הקלף או האותיות, שיירי החומר שאינו מתפרק ומתנדף וההשלכות ההלכתיות של בדיקות אלו.

רעיון אחר הוא של חברה לפיתוח מיכשור חקלאי. היא פיתחה מערכת השקיה אוטומטית, היודעת לזהות מעצמה את הכמות המדוייקת של המים הדרושים לצמח, לא פחות ולא יותר. הם מבקשים לברר אם קיימת עדיפות הלכתית להתקין מערכת שכזו קודם שנת השמיטה ולהשתמש בה במהלכה.

יזם חרדי מלוס אנג'לס מנסה לפתח דוד חימום חשמלי, שיאפשר רחיצת זקנים ומוגבלים בשבת, והוא ממתין לבדיקת המכון וקבלת הנחיות נוספות. מנגד יבואן של מכשירי חשמל מנסה לשדרג את הפיקוד של מדיח כלים מסויים, על מנת שניתן יהיה לתכנת אותו מערב שבת שיפעל בשבת מאליו בצורה אוטומטית לחלוטין, ללא כל השפעה שהיא של הכלים, כמותם ומידת נקיונם.

חוקרים מאוניברסיטת בר אילן מצאו דרך להפחית את רמת הנתרן שבמלח. הם מעוניינים לברר אם ניתן יהיה להכשיר בשר ע"י מליחתו במלח מופחת נתרן. הנושא נחקר ביסודיות בין כותלי המכון, בשיתוף עם כימאים בכירים.

ראינו גם באחד מחדרי המכון, מערכת חדישה לטיהור מקוואות באמצעות יונים חשמליים. המערכת פותחה ע"י מהנדס תושב השומרון, שתחום עיסוקו בטיהור וחיטוי ברכות שחיה. הוא הביא אותה לבדיקה במכון, ומכניס בה כל העת שינויים ושיפורים נוספים, בהתאם להנחיות הרבנים, עד שתתקבל התוצאה המושלמת והמהודרת.

*               *                *

"אם אסק שמים" ו"אמונת עתך" – "כוזרי" בן ימינו

סדרת ספרי המחקר ההלכתי שיצאו לאור ע"י המכון היא מרשימה מאד. רובם מפרי עטו של הגרל"י הלפרין זצ"ל. הם עוסקים ומקיפים את כל תחומי המדע והטכנולוגיה.

את עינינו צדו דוקא שני ספרונים, שנדפסו על נייר כרומו, בכריכה צבעונית רכה ובעיצוב גרפי מושך. שני ספרונים בנושאים מרתקים מאד, אשר מאחורי כל אחד מהם סיפור מרתק לא פחות.

הראשון הוא הספר "אם אסק שמים", בנושא קיום המצוות בחלל, שיצא לאור במלאת שלושים למותו הטרגי של האסטרונאוט הישראלי אל"מ אילן רמון ז"ל, שנספה באסון התרסקות מעבורת החלל "קולומביה" בשנת תשס"ג.

שבועות ספורים לפני המראת המעבורת לחלל, הפנה אילן רמון – באמצעות הרב חיים צבי קאניקוב, שליח חב"ד ורב אזור מרכז החלל נאס"א שבפלורידה – שאלה הלכתית להגרל"י הלפרין, אודות קביעת יום השבת בחלל. שכן המעבורת מקיפה את כדור הארץ בכל שעה וחצי הקפה שלמה. כך שבמשך יממה רגילה בת 24 שעות היא כבר הספיקה להקיף את כדור הארץ כשש עשרה פעם. הרב הלפרין שיגר לו תשובה הלכתית בענין. שזכתה בשעתו לפרסום עצום בתקשורת העולמית.

לאחר האסון של התרסקות המעבורת, שקדו במכון על עריכת מחקר הלכתי מקיף בנושא זה, תוך התייחסות פרטנית לקביעת סדרי זמנים ומועדים וקיום המצוות בחלל, והוא יצא לאור בעידוד סוכנות החלל הישראלית.

מנהל סוכנות החלל הישראלית דאז, פרופ' אבי הר אבן, כתב בדברי פתיחה: "לכבוד לי הוא להיות שותף, ולו גם במעט, להוצאת הקובץ הדן בנושאים הנמצאים בקדמת הטכנולוגיה תוך מציאת פתרונות הלכתיים לסוגיות השונות".

לימים נדפס מחקר זה, בתוספת השלמות שונות, כתשובה הלכתית בספר השו"ת של הגרל"י זצ"ל "מעשה חושב" חלק תשיעי.

הספרון השני שראינו הוא הספר שכבר הוזכר לעיל, "אמונת עתך", אודות תורה ואמונה בעידן המודרני. חלקו הראשון הוא קובץ שיחות של הרב הלפרין בנושאי מדע וטכנולוגיה לאור ההלכה, וחלקו השני הוא חילופי מכתבים בענייני נצחיות התורה והאמונה.

חילופי המכתבים של הגרל"י הלפרין הם עם גוי תושב מדינת גאנה שבמערב אפריקה. מר קוואדוו אופאוקו-אנטווי, אפריקני מלומד, המכהן כראש יחידת הפיקוח על האשראי בבנק המסחרי המרכזי של גאנה, פנה אל הרב הלפרין בעקבות כתבה שהתפרסמה בפברואר 1994 בכתב העת היוקרתי "ניוזוויק" על המכון ועל העומד בראשו. הוא התרשם מאד מאישיותו של הרב הלפרין, כפי שהשתקפה בכתבה האמורה, ופנה אליו בכמה שאלות באמונה שהציקו לו.

הכתבה ב"ניוזוויק" שבעקבותיה התפתחה התכתובת בין גוי מגאנה להגרל"י הלפרין זצ"ל

כתוצאה מכך, התפתחה ביניהם התכתבות ענפה ומעניינת, שהתמשכה שנים ארוכות. במהלכן התבררו והתלבנו פרקים שונים מן הדברים העומדים ברומו של עולם, נידונו שלל נושאים מכבשונו של עולם, של אמונת ישראל, תורתנו הקדושה וארץ הקודש, ועוד ועוד,  ובמיוחד בנוגע להתייחסות אליהם בתקופתנו הסוערת רבת התהפוכות.

אחד מגדולי העוסקים בקירוב רחוקים, שהספר הגיע לידיו, כתב בשעתו להרב הלפרין כי לדעתו ספרון זה הוא "כוזרי בן ימינו".