שבת

שלום וברכה,

 

אני מתגורר בבניין שמתוקנת בו "מערכת סולארית". שאלתי את הרב שלי האם מותר להשתמש במים החמים בשבת, והוא הסביר לי שמדובר במערכת שקולטת קרני שמש וממירה אותם לחשמל ולכן יש בעיה להשתמש במים החמים בשבת, כי זה נידון כמו דוד חשמלי ולא כמו דוד שמש. הוא הוסיף שלמיטב ידיעתו יש התקן הלכתי מיוחד שניתן להתקין בדירה ולפתור את הבעיה.

 

האם ידוע לכם מהו ההתקן המדובר או על פתרון הלכתי אחר לבעיה?

 

בתודה,

רועי ש.

רמת הגולן

 

 

 

תשובת רבני המכון:

שלום וברכה

 

לא כ"כ הצלחנו להבין את השאלה ואת הבעיה שהצגת, ואנו תקווה כי אתה ו/או הרב אותו שאלת אכן כן מבינים זאת.

 

ראשית יש להקדים, כי גם שאלת השימוש בדוד שמש בשבת וצריכת מים ממנו הגורמת ישירות בהכרח לכניסת מים קרים למערכת וחימומם, שנויה במחלוקת בין גדולי הפוסקים והמשיבים בשני הדורות האחרונים, כאשר יסוד השאלה ההלכתית היא האם בישולם וחימומם של המים הקרים במערכת הקולטים נחשב כ'בישול בחמה' ממש, שהוא מותר לכתחילה, או שהוא נחשב כ'בישול בתולדות חמה', שאסור מדרבנן. את תמצית הדיעות ההלכתיות בעניין תוכל למצוא בספר 'החשמל בהלכה' (ח"ב, פט"ו) שבהוצאת המכון.

כנראה, שאתה ו/או הרב אתו אתה מתייעץ פוסקים כדעת הסוברים שבישול זה נחשב כ'בישול בחמה', שהוא מותר לכתחילה.

לעומת זאת, מוסכם לכל הדעות כי צריכת מים בשבת מדוד חשמלי (בוילר) אסורה, שכן המים הקרים הנכנסים לדוד, בעקבות צריכת המים החמים, מתבשלים באמצעות גוף החימום החשמלי. גם אם כיבו את גוף החימום החשמלי לפני שבת, אסור לצרוך משם מים חמים כל זמן שהם חמים בחום שהיד סולדת בהם, שכן המים הקרים שנכנסים בעקבות הצריכה מתערבים עם המים החמים שבדוד ומתבשלים מהם, באופן שנידון כ'בישול בתולדות האור' (לפי מה שאנו נוקטים, לחומרא עכ"פ בוודאי, שגוף חימום חשמלי דינו כאש) שגם הוא אסור.

 

ומעתה עלינו לבחון את שאלתך, שלא הצלחנו לעמוד כדבעי על כוונתה:

  1. האם כוונתך פשוט למערכת סולארית לייצור חשמל, המותקנת על גג ביתך, שמטרתה לייצר חשמל באמצעות השמש במקום ע"י טורבינה, כאשר החשמל המיוצר שם מזין את דוד המים החמים שלך, שהוא דוד חשמלי לכל דבר.

אם לכך התכוונת, הרי ממילא אין שום קשר בין הקולטים לדוד. שכן הקולטים הללו יכולים להזין גם כל מכשיר חשמלי אחר בבית, ואינם אלא מקור אנרגיה לייצור חשמל, שאולי חובר במקרה שלכם לדוד המים החמים.

כלומר, שבמקרה זה מן הסתם יש בדוד גוף חימום לוהט שמופעל ע"י חשמל (כאשר לצורך הענין אין לנו כל נפ"מ כיצד נוצר והופק החשמל) כמו כל דוד חשמלי/בוילר, וממילא צריכת מים בשבת ממנו דינה כצריכת מים מדוד חימום חשמלי שהיא אסורה, כאמור לעיל.

  1. יתכן, שכוונתך לדוד"ש שבו מי הצריכה לא מתחממים בתוך הצינורות שבקולטים (שע"ז יש לדון כאמור אם מדובר בבישול בחמה או בתולדות חמה), אלא שהם מחממים מים בתוך צנרת סגורה (מה שנקרא 'נחשון') שעוברת מהקולטים לתוך הדוד, והמים החמים מסתחררים בתוכה כל הזמן, ומחממים את המים הקרים שבדוד הנכנסים לשם מרשת המים, באופן שצריכת מים ממערכת זו והכנסת מים קרים לשם דינה לכל הדיעות כ'בישול בתולדות חמה' שאסורה מדרבנן.

אגב, חשוב מאד לדעת כי מערכות כאלה הן די נפוצות היום, כך שרבים שסומכים על דעות המתירים צריכת מים מדוד"ש בשבת, מתוך הנחה שמדובר בהכנסת מים קרים למערכת ובישולם ב'בישול בחמה' לפי סברתם, נכשלים בלא יודעין ומשתמשים גם במערכות שכאלה, שהן ללא ספק כ'בישול בתולדות חמה'.

  1. או שמא התכוונת בכלל לדוד שמש רגיל עם 'משאבת סחרור', דהיינו שיש לו  משאבה המאפשרת שהדוד עצמו יהיה צמוד ממש לדירה ורק הקולטים ימוקמו על הגג, כשהמטרה היא לחסוך את איבוד המים  הקרים הזורמים בצנרת עד שהמים החמים מגיעים לברז בדירה. במערכת זו יש משאבה מיוחדת שמופעלת באמצעות חיישן מתאים בזמן שהשמש יוקדת, ותפקידה לסחרר את המים בין הקולטים לדוד שבדירה – מה שקורה במערכת רגילה של דוד"ש על-ידי חום המים ללא התערבות.

אם הכוונה הייתה למערכת שכזו, אין בה שום שינוי הלכתי לגבי קביעת ההגדרה של הכנסת המים הקרים אליה, שכן מסתבר שאין לצריכת המים שום השפעה על החיישן האמור, וממילא דינה לעניין צריכת מים בשבת כדין כל מערכת אחרת של דוד"ש רגיל.

 

במידה וכוונתכם היתה למשהו אחר לגמרי מכל מה שהעלינו כאן, אנא כתוב לנו הסבר מדויק, או הפנה אותנו ללינק מסוים שבו נוכל לקבל הסברים על כך, ולאחר מכן נשתדל להביע את דעתנו בעניין.

 

בברכת 'והסירותי מחלה מקרבך'

 

תוכן ספוילר

לכבוד רבני המכון

 

שלום וברכה,

 

קנינו לילדים כפיות מיוחדות, שכאשר מכניסים אותן למאכל חם בטמפרטורה גבוהה, הצבע שלהן משתנה. על ידי זה ההורים יכולים להישמר ולקרר את המאכל טרם הגשתו לילד.

 

השאלה היא לגבי שימוש בשבת, האם יש בזה משום איסור 'צובע', היות והאדם המשתמש רוצה בכך והרי זה בגדר "ניחא ליה", או שהיות והצבע אינו מתקיים ונשאר לאורך זמן הדבר מותר?

 

כמובן שאיני יודע מה התהליך הכימי הגורם להשתנות הצבע.

 

תודה ויישר כח.

 

מ. יעקב

הקריות

 

תשובת רבני המכון:

שלום וברכה

 

ראש המכון המנוח הגאון האדיר רבי לוי יצחק הלפרין זצוק"ל כבר התייחס לשאלה דומה בספרו שו"ת "מעשה חושב" חלק ח' סימן ט, לגבי כוסות ובקבוקי תינוק המשנים את צבעם כאשר מוזגים בהם מים חמים, והעלה שאין בכך משום מלאכת "צובע", כי מלאכת צביעה היא על ידי תוספת צבע מבחוץ ולא באמצעות שינויים פיזיקליים או כימיים בצבע קיים.

ועוד האריך לבאר שאף אין בזה משום איסור "תיקון מנא" או "מוליד".

גם לגבי כוסות אשר על-ידי החום מתגלים כיתובים ורישומים שונים העלה הגרל"י זצ"ל בשו"ת "מעשה חושב", שמעיקר הדין אין בזה משום איסור "כותב" ויש להתיר את השימוש בהם בשבת, אך מכל מקום הורה כי רצוי להימנע מהשימוש בהם בשבת, או לפחות להסתיר את הכיתובים והרישומים, שעל ידי זה יהיה הדבר בגדר "פסיק רישיה דלא ניחא ליה".

ובחזרה לשאלתך, אם כמו שאנחנו מבינים, בכפית המדוברת אין כיתוב או ציור המופיעים בעקבות החום אלא אך ורק שינוי צבע, הרי שלאור הנ"ל השימוש בה בשבת מותר.

 

בברכה מרובה

 

תוכן ספוילר

שלום לכם רבני המכון המדעי טכנולוגי להלכה

שמעתי כי לפני שנים פרסם מכונכם מאמר הלכתי לגבי שימוש בשבת בפדים לשיכוך כאבי גב, שכאשר חומרי הפד באים במגע עם אוויר העולם נעשית פעולה כימית ונוצר חום.

מאחר שאני נזקק להשתמש בפדים אלו חשוב לי מאד לקבל את ההתייחסות ההלכתית לשימוש בהם בשבת.

בכבוד רב

יצחק מ.

בת ים

תשובת רבני המכון:

שלום וברכה

 

אכן לפני למעלה מעשרים שנה כתב ראש המכון הגאון האדיר רבי לוי יצחק הלפרין זצ"ל, בספרו שו"ת מעשה-חושב (ח"ג סי' טו), תשובה הלכתית אודות כרית חימום, פרי פיתוח מדעי חדש. לשאלה זו כנראה מכוונים דבריך. לבקשתך נביא את תמצית את דבריו, בעוד שלהרחבה ולימוד כדאי לראות את הדברים במקורם (נציין שאת ספרי הרב ניתן לרכוש במכוננו, וניתן גם לעיין בהם ב"אוצר החכמה" ובאופן מקוון באתר המכון).  

כרית החימום המדוברת מכילה תמיסה של סודיום אצטט (סוג של מלח) ההופך למוצק ( – קיפאון) במיכל פתוח, מטמפרטורה של 54ºc. כתוצאה מנתינת התמיסה המדוברת במיכל אטום ללא אוויר, ניתן לקררה במצב נוזלי עד לטמפרטורה של 10ºc. לצורך הפעלת הכרית, יש ללחוץ על כפתור העשוי מבריליום ( – נחושת) המהווה כהדק (טריגר). לחיצה זו גורמת למולקולה אחת של נוזל להתגבש, ובכך מתחילה תגובת שרשרת הגורמת לכל התמיסה להשתנות מנוזל למוצק. שינוי הפאזה גורם להתחממות הכרית עד לטמפרטורה של 54.5ºc. כדי להטעין את הכרית מחדש לשימוש חוזר, יש לחממה לטמפרטורה של מעל 57ºc, באמצעות נתינת הכרית בסיר רותח למשך עשרים דקות לפחות, שכתוצאה מהרתחת הכרית חוזרים הגבישי למצבם הנוזלי וכפתור ההטענה נטען מחדש.

לגבי האם מותר להשתמש בכרית זו בשבת באמצעות לחיצה על כפתור ההפעלה, החום המדובר אינו נחשב "תולדת האור". בנוסף, הקשיית הכרית אינה דומה לבישול ב"תולדות חמה" האסור מדרבנן, כי במקרה האמור אין החומר מתקשה על ידי החום כבכל בישול, אלא דווקא משום שנפלט כל חומו עד שהוא מתקרר לחלוטין והופך לקרח קפוא. באשר לאיסור "בונה", היות ולא מדובר בחיבור גושים קיימים לגוף אחד אלא בהפיכת נוזל לגוש, הרי שבצירוף סברות נוספות המבוארות שם בתשובה אין בדבר אף משום "בונה". החשש היחיד אפוא הוא איסור "מוליד", ומסקנת הדברים להלכה שאין להשתמש בכרית החימום המדוברת ולהשתמש בה שלא במקום צורך, אולם יש להקל את השימוש בה במקום צער וצורך גדול, כגון: אנשים משותקים, או שנפגעו אורטופדית וסובלים מכאבים חזקים; חולים ראומטיים הסובלים כאבים חזקים שלא ניתן לשככם בדרך אחרת; תינוקות הזקוקים לחום כשאין אפשרות אחרת; חיילים בשירות צבאי הסובלים מאד מהקור ואין להם מקור חום אחר; חולים סיעודיים וקשישים הזקוקים לחום זה.

האמור עד כאן הוא לגבי הפעלת הכרית. אולם הטענת הכרית מחדש לאחר שהתקשתה על ידי הכנסתה למים חמים אסורה בשבת באיסור גמור משום מלאכת מבשל.

בברכת בריאות שלמה

 

תוכן ספוילר

שלום וברכה,

ברצוני לברר לגבי מיני בר "גולד פרמיום" המשווק ע"י חברת "צלול".

ישנו הכשר של המכון על שימוש במים קרים בשבת.

רכשתי מכשיר כזה וברצוני לברר כמה נקודות.

  • א. במצב שבת כיצד מנוטרלת ההשפעה על התרמוסטט, והאם ישנם חיישנים דיגיטליים פעילים במצב שבת.
  • ב. אם שכחתי להעביר את המכשיר למצב שבת, ויש שעון שבת המנתק את החשמל לגמרי, האם בזמן שאין זרם מותר להוציא מים קרים?
  • ג. לגבי בורר, איך נפתרת בעיית המים השוהים במשך זמן בתוך ה'סנן' ומתערבת בהם פסולת.
  • ד. האם יש חיוב טבילה למכשיר.

 בתודה מראש ובברכה שתזכו להרבות שמירת התורה בישראל.

 אליעזר ג.

ירושלים

 

 

 

תשובת רבני המכון:

שלום וברכה

 

בתשובה לשאלותיך:

 

  • א. אנו מצרפים לך בזאת חוברת הסברה בשם 'על משמר השבת', שיצאה לאור על-ידינו לפני שנים מספר, אשר בעיקרה עוסקת במכלול הבעיות שבשימוש במקררים בשבת והדרכים לפתרונן. שם בעמ' 18 מוסבר היטב גם כיצד מנוטרלת ההשפעה על התרמוסטט במיני-ברים שבאישורנו ההלכתי .
  • ב. בעת שהמכשיר מנותק מזרם חשמל מותר ללא כל חשש לצרוך מן המים הקרים. זאת למרות שבאופן תיאורטי צריכת המים בשעה שהמכשיר מנותק מן החשמל עלולה להשפיע בסופו של דבר על פעולת המדחס לכשהשעון יחבר אותו שוב לזרם החשמל והוא יתחיל לפעול, בכל זאת אין בכך שום בית מיחוש, משני טעמים: א) מדובר בגרמא עקיפה מאד. ב) יתר על כן, קרוב לוודאי כי לאחר שהמכשיר היה מנותק לזמן מה מן החשמל והמים כבר אינם קרים דיים התרמוסטט היה מפעיל את המכשיר בכל מקרה, גם ללא כל צריכת מים, ולא זו בלבד, שבמקרה זה אין זה 'פסיק-רישא' שצריכת המים תגרום בסופו של דבר להפעלת המדחס, אלא שניתן לקבוע בוודאות כמעט מוחלטת שהדבר היה קורה גם בלאו-הכי. יתכן בהחלט כי בעקבות צריכת המים יאלץ המדחס לפעול זמן קצת יותר ממושך, כלומר שהצריכה תגרום שהמים החדשים שנכנסו ימנעו מן התרמוסטט לנתק את המדחס מוקדם יותר, ובשל כך הוא ימשיך לפעול מעצמו עוד זמן מה, כך שכל ההשפעה היא בגרמא עקיפה על המשך המצב הקיים בדרך של מניעת המניעה, דבר שללא ספק מותר ללא כל חשש ופקפוק.
  • ג. כידוע, לגבי חשש 'בורר' בסננים של המיני-ברים נחלקו הדעות בין רבני זמננו, וגם בהם עצמם ישנם כמה סוגים של סננים, בעייתיים יותר ובעייתיים פחות. מלכתחילה לא התייחסנו לכך, מאחר שהסננים הם פונקציה נפרדת מהמיני-בר, והם מותקנים ע" המתקינים ואינם חלק אינטגרלי מהמכשיר. היינו סבורים שגם הלקוחות יבינו זאת, כי האישור שלנו הוא על המכשיר עצמו, לגבי ההשפעה האפשרית של צריכת המים על הפעלת המדחס, מבלי שום קשר לסננים. משנוכחנו, מתוך פניות רבות, כי רבים הם שלא מבינים זאת כך, התחלנו להוסיף הוראה באישורים ההלכתיים כי על-מנת לצאת ידי כל הדעות ראוי להזמין ברז עוקף סננים לשימוש בו בשבת.
  • ד. כיו"ב לגבי חיוב הטבילה, שאינו אמור להיות כלול באישור השימוש לשבת, כשם שברור לכל שהאישור שלנו למיחמים אינו כולל פטור מטבילה (מלבד במקרים מסוימים שמצוין כן באישור), והאישור ההלכתי לתנורי אפיה דו תאיים לשימוש למהדרין בבשר ובחלב בתאים נפרדים אינו כולל פטור מטבילת התבניות והרשתות. עם כל זאת אנו מציינים באישורים ההלכתיים למיני-ברים כי המכשיר מיוצר בחו"ל כדי לעורר את תשומת לב הלקוחות לחיוב הטבילה. גם בחוברת שאנו מצרפים לך בזאת מודגש שם בעמ' 19 בתוך מסגרת כי "כל דגמי המיני-ברים מיוצרים בחו"ל, ויש לעשות שאלת חכם אודות חיובם בטבילה, או לחילופין אפשרות פירוקם והרכבתם מחדש ע"י מעשה אומן", כי זאת למודעי, שיש רבנים מפורסמים שמקלים בחיוב הטבילה במיני-ברים, בצירוף של כמה סברות הלכתיות.

יוצא מן הכלל הוא המיני-בר 'נועם 1', אותו אנו מאשרים הן לשימוש במים קרים והן לשימוש במים חמים בשבת, אשר בו הנהגנו סידור מיוחד, יחד עם היצרנים והמשווקים, כי הוא מיוצר בחו"ל ברשות ישראל ובבעלותו המוחלטת, בעזרת סדרת חוזים הלכתיים ומשפטיים, המגובים בסדרת קניינים של כל חומרי הגלם, על הצד הטוב והמהודר ביותר, כך שהוא נפטר מראש מחיוב הטבילה.

 

בברכה מרובה

תוכן ספוילר

שלום וברכה,

רכשנו מקרר LG GRB 265 MAJ באישור מכונכם. לפני שבת העברנו את המקרר למצב שבת, אבל לתדהמתנו באמצע השבת שמענו קולות המעידים שיצרנית הקרח פועלת ומייצרת קרח בעיצומה של השבת!!

שאלתנו, האם העברה למצב שבת לא מונעת זאת באופן אוטומטי, כך שבכל יום שישי אנחנו צריכים לנקוט בפעולה נוספת כדי להכין את המקרר שלנו לשבת?!

פנחס ו.

רחובות

תשובת רבני המכון:

שלום וברכה,

עצם יצור הקרח בשבת אין בו שום בעיה, שכן אינה מושפעת כלל מפתיחת הדלת וכדומה, כך שאין צורך להיבהל מן הקולות הנשמעים מן המקרר במהלך השבת.

יחד עם זאת, צריכת קרח בשבת עלולה לעיתים לגרום בעקיפין לייצור מוגבר נוסף של קרח. למרות שיש כאן הרבה סברות לקולא, בכל זאת ההוראה שלנו, כפי שמופיעה באישור ההלכתי, כי אין לצרוך בשבת קרח אלא רק אם נעלו מערב-שבת את המכשיר לייצור קרח למשך כל השבת.

בברכה

 

תוכן ספוילר

אל כבוד רבני "המכון למדעי טכנולוגי להלכה" שליט"א

שלום וברכה.

בספר מעשה חושב (ח"א סימן ל') הסיק כי מעשה הדלקה וכיבוי לאח"ז אסור כמעשה ממש אולם המשך מצב קיים מותר. ואילו בס' 'מאור השבת' ח"ד עמוד שנ"ו כתב בשם הגרל"י הלפרין כי בשעונים היום נאסרה גם המשכת מצב כמעשה, והרב יאדלר הבין כי תלוי הדבר באם לחיצת הזיזים על הקפיץ היא להפסיק את המעגל שאז מותר המשך מצב, לפי שברירת המחדל היא חיבור, לבין שעון שהזיז הנלחץ פנימה מחבר את המעגל שאז נחשב מעשה ואסור גם בהמשך מצב.

שאלתי היא, מה אכן ההלכה בהארכת מצב שעון שבת היום, ואם שינוי מצב חמור מגרמא ואסור אף בצורך מצווה וכדומה.

אציין שלפני מספר שנים זכיתי לשמוע שיעור מראש המכון הגרא"מ שליט"א בנושא זה, אולם אינני זוכר בבירור את המו"מ והיוצא לדינא.

ביקר והערכה

ברוך יוסף י.

אשדוד

 

תשובת רבני המכון:

שלום וברכה

התשובה לשאלתך התעכבה מעט, מאחר שמתוך הדברים אנו מבינים כי לא מדובר בשאלה מעשית בפועל, אלא יותר בשאלה תאורטית, בבחינת 'תורה היא וללמוד אני צריך', אשר למרות כל חשיבותה הרבה, אנו משועבדים במרבית זמננו להשיב ללא הרף על שאלות מעשיות, שאנו מוצפים בהן, הדורשות בד"כ תשובות דחופות ומידיות, ואתך הסליחה על האיחור.

ובאשר לשאלתך, האמת היא כי התשובה בשו"ת 'מעשה-חושב' שאותה ציינת אינה ברורה כל הצורך, הן מבחינת הבנה מדויקת של סוגי השעונים עליהם הוא דן שם והן מבחינת ניסוח הדברים, כך שגם המסקנות למעשה אינן מודגשות דיין.

אכן הצדק הוא עם הגר"מ יאדלר שליט"א, במה שהביא בספרו בשם ראש המכון המנוח הגאון האדיר רבי לוי יצחק הלפרין זצ"ל, כי דעתו היתה שגם לאחר כיבוי שעון שבת, באמצעות גרימת המשך פעולתו, אסורה בשעונים המצויים כיום, שדרך פעולתם הוא ע"י לחיצת עוד זיזים (פינים) נוספים שיחזיקו את המעגל החשמלי סגור למשך זמן נוסף, שכן לדעתו פעולה זו נחשבת כמעשה גמור ולא כגרמא, גם אם התוצאה שלה הנראית לעין היא המשכת המצב הקיים.

וזאת בשל שני יסודות הלכתיים שחידש: א) לחיצת הזיז פנימה, על-מנת שבבוא הזמן ימשיך להחזיק את המעגל החשמלי סגור, נחשבת כשליחת חץ, שדינה כמעשה גמור מדין 'אשו משום חיציו', כפי שגם כתב בתשובה אותה ציינת משו"ת 'מעשה-חושב' (ח"א, סי' ל, אות ג), ועל יסוד מה שהרחיב הרבה בספרו 'מעשה וגרמא בהלכה' (ח"ב, פרקים ג-ד). ב) גם המשכת מצב קיים באמצעות פעולה אקטיבית (ולא באמצעות פעולה פסיבית כדוגמת מניעת המניעה) נחשבת כמעשה גמור המתייחס לממשיך הפעולה.

בנוגע לשיעור אותו שמעת לדבריך בשעתו מפיו של יבלח"ט בנו ראש המכון בהווה הגרא"מ הלפרין שליט"א, שאלנו אותו על כך, והוא השיב כי מן הסתם הכוונה לשיעור בנוגע ליסוד השני שהזכרנו לעיל, וגם נעתר למסור בקצרה את יסודות הדברים כדלהלן:

המושג שהתקבע כיום בשם 'המשכת מצב קיים' הוא אינו מושג הלכתי כלל, ואין לו לכשעצמו שום מקור, ולו  קלוש ביותר, לא בש"ס ולא בדברי הראשונים והפוסקים אשר מפיהם אנו חיים. לא כאן המקום להזכיר מפי מי נתחדש מושג זה ולאיזה צורך, אך האמת יורה דרכו, כי עצם המושג 'המשכת מצב קיים' אינו אומר כלום, אלא שיש תמיד לבחון כל פעולה בשתי הגדרות הלכתיות: האחת של 'מלאכה' והשניה של 'מעשה'. שכן על-מנת לקבוע על פעולה בשבת אם היא אסורה או לא, עלינו לקבוע תחילה אם יש עליה שם מלאכת שבת מדאורייתא (אחת מל"ט מלאכות או תולדותיה) או דרבנן (איסורי שבות), וכן האם פעולה זו נחשבת כ'מעשה' ומתייחסת לעושיה, או שדינה כ'גרמא' (שמותרת במקרים מסויימים דווקא) ולעיתים למטה מכך.

לכשנעיין נמצא, כי ישנן שלושה סוגי פעולות שניתן להגדירן כ'המשכת מצב קיים': 1) פעולה שיש בה מעשה ויש בה מלאכה, והיא אסורה בתכלית אף שרק ממשיכים על-ידה מצב קיים. 2) פעולה שיש בה מעשה ואין בה מלאכה, ורק משום כך היא מותרת. 3) פעולה שיש בה מלאכה ואין בה מעשה, ורק משום כך היא מותרת.

הדוגמאות בקצרה לשלושת הסוגים הללו, מבלי להיכנס כמובן במסגרת זו לכל פרטי הסוגיות ועומקן, הן כדלהלן :

  • א. פעולת המשכת מצב קיים שיש בה מעשה ויש בה מלאכה – "הנותן שמן בנר חייב משום מבעיר" (ביצה כב. ועפ"י דברי הרא"ש שם פ"ב סוס"י יז, וכ"ה בדברי הרמב"ם בפי"ב מהל' שבת סוה"ב, ועי' גם בשו"ע הרב סי' רעז סעיפים ב-ג ובמ"ב שם סק"ו וסק"ז), ומכאן יש להקיש לכל פעולה שיש עליה שם 'מלאכה', שאם היא נעשית ע"י 'מעשה' המתייחס לאדם, היא אסורה גם היא רק ממשיכה מצב קיים.
  • ב. פעולת המשכת מצב שיש בה מעשה ואין בה מלאכה – "קורה שנשברה סומכין אותה בספסל או בארוכות המטה לא שתעלה אלא שלא תוסיף" (מתני' שבת קנא:), "ישב הראשון על הפתח ומילאהו ובא השני וישב בצידו, אע"פ שעמד הראשון והלך לו הראשון חייב והשני פטור" (מתני' שם קו: אמנם עי' בשו"ת אבנ"ז חאו"ח סי' קצג, שדן אם ההיתר בזה הוא משום חסרון 'מלאכה' של מלאכת צידה או משום חסרון 'מעשה).
  • ג. פעולת המשכת מצב שיש בה מלאכה ואין בה מעשה – "נר שמונח אחורי הדלת… אבל לנעול הדלת כנגדו מותר" (שו"ע ורמ"א או"ח סי' רעז ס"א, עפ"י פירש"י במס' שבת קכ: ועי' בשו"ע הרב שם ס"א ובמ"ב שם סק"ב וסקי"א), שגדר הדברים הוא שבאופן זה שהוא רק מונע מן המפריע למנוע את המשך המלאכה אין כאן מעשה כלל, ואין זה אפי' בגדר גרמא, שאין הפעולה מתייחסת אליו כלל, והיא מותרת לכתחילה. אשר מכח זה היה פשוט לכל הפוסקים שפתיחת דלת של מקרר בשעה שהמדחס פועל אין בה שום סרך איסור כלל, למרות שמשפיעים בכך בעקיפין על המשך זמן פעולתו. וכבר נתבאר מזה קצת בחוברת 'על משמר השבת' (בהוצאת המכון, מנ"א תשע"ה) עמודים 8-9 בהערה 1.

למרות שיסודות הדברים הם עמוקים ומסועפים, וכמובן שיש מקום להרחיב עוד הרבה בכל הנושאים שהוזכרו כאן, נסתפק בכך מקוצר השעה ועומס העבודה המוטל עלינו, ותן לחכם ויחכם עוד.

בברכה 

תוכן ספוילר

שלום רב לכם

אני שוהה ליד קרובת משפחה המאושפזת באחד המרכזים הרפואיים בעירנו (לא במחלקת קורונה). כיום, בעקבות מגפת הקורונה לא ניתן להיכנס בשערי בית החולים ללא מדידת חום דיגיטלית בכניסה. 

לפני כניסת השבת אני אמורה לשוב לביתי, ולאחר מכן לחזור לבית החולים לשהות ליד מיטת קרובתי החולה, ויתכן גם שאצטרך לצאת שוב במשך היום ולחזור.

מבדיקה שעשיתי, התברר לי כי בכניסות הראשיות לבית החולים קיימת עמדת בדיקה עצמאית, אליה ניגשים ומצמידים את המצח, והיא מעלה את נתוני החום. לעומת זאת, באחת הכניסות הצדדיות והמרוחקות יותר, ניצב שומר שבודק בעצמו את חום הנכנסים במכשיר דיגיטלי.

האם יהיה מותר לי להיכנס לבית החולים במצב שכזה? והאם מבחינה הלכתית יש הבדל או עדיפות מסוימת בין הבדיקות שבכניסות השונות?

כמובן שהתשובה חשובה לי מאד עוד היום טרם כניסת השבת.

תבורכו מפי עליון

חיה ש.

תשובת רבני המכון:

שלום וברכה

אם ניתן לוודא כי באותה הכניסה שבה מודדים את החום ידנית ניצב שומר שאינו יהודי, יש לכך עדיפות הלכתית ברורה, ובמקרה כזה ניתן להיכנס לכל צורך שהוא לטובת החולה, גם היא בגדר של חולה שאין בה סכנה. אך כמובן שגם במקרה זה יש למעט עד כמה שאפשר בכניסות וביציאות שלא לצורך, ולהשתדל לעשות רק במקום ההכרח.

אך אם השומר המוצב שם הוא יהודי, הרי שאין הבדל הלכתי ברור בין שתי דרכי המדידות. ובמקרה זה יש להתיר את הכניסה והמעבר – במינימום הדרוש וההכרחי  – באמצעות מדידת חום רק לצורך רפואי גדול וחשוב, או לצרכיו של חולה שיש בו סכנה, ויש לשקול היטב כל כניסה בשבת לשטח בית החולים.

כמובן, שאם ניתן למצוא דרך לבצע את מדידת החום הדיגיטלית בשינוי מה מהדרך הרגילה והשגרתית, יש לעשות כן. אם אכן יש דרך כזו, הרי שיש עדיפות הלכתית לצורת הבדיקה שאותה ניתן לבצע בשינוי.

 

בברכת שבת שלום ורפואה שלמה

'והסירותי מחלה מקרבך'

 

 

תוכן ספוילר

צהריים טובים,

 

רציתי לדעת האם יש מניעה לפתוח מייבש של חברת בקו בשבת, כמובן לאחר שסיים לפעול והכביסה יבשה לחלוטין.

 

תודה רבה.

 

נחמן מ.

בית שמש

תשובת רבני המכון:

שלום וברכה

 

בעבר, לא היה בפתיחת דלת של מייבש כביסה לאחר שסיים את פעולתו שום פעולה אלקטרונית חשמלית, והיא לא הייתה אלא פעולה מכנית גרידא.

באותם זמנים השאלה ההלכתית הייתה רק שאלת מוקצה, שכן מאחר שמייבש כביסה דינו ככלי שמלאכתו לאיסור הרי פתיחת הדלת וטלטולה אסורה משום מוקצה.

גם אם יש במייבש כבסים יבשים שרוצים להשתמש בהם, הרי אם הם היו רטובים בכניסת השבת ברטיבות כזו המוגדרת כ'טופח על-מנת להטפיח' יש להחמיר בהם עצמם כמוקצה לכל השבת אף לאחר שהתייבשו (וכמבואר בדברי המ"ב סי' שח סקס"ג, ועי' בס' שש"כ מהדו"ח, פט"ו הע' סג ופכ"ב הע' כג), וממילא אין היתר לפתוח את דלת המייבש בעבורם.

אך אם הכבסים כבר היו יבשים (עכ"פ פחות מ'טופח על-מנת להטפיח') בכניסת השבת, כך שהם עצמם בוודאי אינם מוקצים, יש לדון אם פתיחת הדלת לצורך הוצאתם ושימוש בהם בשבת עצמה דינה כשימוש 'לצורך גופו ומקומו', שמותר בכלי שמלאכתו לאיסור, או שהפתיחה כשלעצמה אין נחשבת כשימוש ש'לצורך גופו ומקומו'. ועי' בס' שש"כ (פט"ו סכ"ה ופ"כ הע' רפט) שמתיר בכה"ג.

אולם כיום כאשר רוב רובם של מייבשי הכביסה פועלים בצורה דיגיטלית, קיים חיישן דיגיטלי שאמור 'לחוש' אם הדלת פתוחה או סגורה, ובמקרים רבים קיימים גם נורות חיווי שונות המגיבות לפתיחת הדלת או סגירתה, כך שאין להתיר בשום מקרה את פתיחת הדלת בשבת.

אם שאלתך מתייחסת למצב בו דלת המייבש אינה טרוקה בדחק לתוך המקום המיועד לה בעת ההפעלה, אלא פתוחה במקצת מערב שבת, בכזה מצב כמובן שאין נגיעה והשפעה על החיישן.

עוד נציין, שבחלק מהמייבשים נמצא "כפתור הפעלה" ראשי המפעיל את כל החיישנים והלחצנים, כך שבכל הפעלה צריך ללחוץ עליו קודם כל ואז כל הלחצנים "מתעוררים לחיים" ורק אחרי כן לוחצים על הכפתור הרצוי, וככל שהלחצן הראשי לא פעיל הרי שאין בפתיחת הדלת שום סגירת מעגל חשמלי.

 

בברכה מרובה

 

 

 

תוכן ספוילר

לרבני המכון הנכבדים שליט"א

 

מטעם בית חב"ד באחד מיישובי השרון, אותו אני מנהל, אנו מקיימים את תפילות השבת למתקרבים תושבי המקום באוויר הפתוח, לאור המצב הנוכחי ובהתאם להנחיות משרד הבריאות.

 

עקב עומס החום הכבד הצפוי בשבת הקרובה, אנו חוששים לערוך את התפילות תחת השמש היוקדת הקופחת על ראשי המתפללים, ולאחר חיפוש איתרנו מקום חילופי, בחצר מוצללת של בית-ספר לילדים אוטיסטים במקום. אך התברר לנו כי המקום כולו מרושת במצלמות אבטחה.

 

המצלמות פועלות ללא הרף 24/7, והן מכסות ממש כל פינה בכניסה ובחצר, מאחר שהן מיועדות הן לשמירה והגנה על הילדים החוסים בו, שכל תנועה שלהם צריכה להיות כמובן תחת שמירה מעולה בעת שהם שוהים שם (כרגע אינם נמצאים שם), והן לשמירה מפני פורצים וגנבים על הציוד היקר מאוד שברשותם.

 

ניסינו כבר לבקש לנתק את המצלמות, או לכסותן, במשך השבת, או לנתקן רק לשעות התפילות באמצעות שעון שבת, ונתקלנו בסירוב מוחלט וחד משמעי.

 

  • האם ניתן לקיים שם את התפילות בשבת במצב זה?

 

יישר כוחכם על פועליכם הנשגבים לזיכוי הרבים

 

יוסף יצחק ל.

 

 

תשובת רבני המכון:

 

שלום וברכה

 

אנו יוצאים מנקודת הנחה, כי מלבד הצילום עצמו ואגירת התמונות בזיכרון המצלמה קיימים גם מסכים, עליהם מוקרנות התמונות כל הזמן, לצורך מעקב תמידי ורציף אחר הילדים החוסים שם.

 

מאידך, אנו מניחים בוודאות, כי אתם, שכל כוונתכם היא להתפלל שם את תפילות השבת, אין לכם כל צורך, עניין ותועלת, במצלמות ובצילומים, וגם לא בתמונות המוקרנות על המסכים, אשר מן הסתם הם נמצאים בתוך המבנה, במקומות שאין לכם גישה לשם, ואינכם רואים ויודעים מזה כלל, כך שניתן לקבוע כי כל הפעולות שייגרמו על-ידכם כתוצאה מהמצלמות הן ללא ספק בגדר 'פסיק-רישא דלא ניחא-ליה'.

 

מתוך השאלה אנו מבינים כי המצלמות פועלות ברציפות ללא הרף, ואינן מופעלות באמצעות חיישן תנועה כאשר גוף מסויים נכנס לטווח פעילותן. אולם חשוב מאד לברר היטב, אם הן אכן גם מקליטות ואוגרות את התמונות ללא הרף, כך שמי שירצה לבדוק את התמונות יצטרך לעבור על כל מה שנאגר שם במשך 24 שעות היממה, או שמא הן פועלות באופן רצוף, אך כל זמן שחיישן התנועה אינו מגלה פעילות לא נאגרות התמונות, ורק בעקבות תנועה המזוהה ע"י החיישן הן מתחילות להקליט ולאגור את התמונות, במטרה שמאגר התמונות יכלול רק קטעים 'חיים' של פעילות ולא שעות רבות 'מתות' ללא כל פעילות.

 

במידה והבירור יעלה כי הן אכן פועלות בצורה הראשונה שהזכרנו, של אגירה רצופה של התמונות, הרי שמבחינה הלכתית יש כאן קולא מסויימת יותר מאשר בצורה השנייה, שבה תנועת האדם מפעילה את ההקלטה והאגירה.

 

למרות שבדרך-כלל אנו נוטים להחמיר בשימוש קבוע במצלמות אבטחה בשבת, ולנסות למצוא דרכים ופתרונות שיאפשרו את השימוש בהן ללא חשש, וזאת עפ"י דעתו של ראש המכון המנוח הגאון האדיר רבי לוי יצחק הלפרין זצ"ל, כפי שבאה לידי ביטוי בתשובתו ההלכתית שנדפסה בספרו שו"ת 'מעשה חושב' (חלק ח, סימן א), יחד עם ההצעות המעשיות שהציע שם.

 

עם כל זאת, במקרה המדובר, כאשר מדובר במצווה רבתי של תפילה בציבור, ואולי בכל עיקר התפילה ממש אצל חלק מהמתפללים, ניתן להתיר את התפילה שם, במידה ויתברר כי הן פועלות בצורה הראשונה שהזכרנו, ובהסתמך על כך כי מדובר, כאמור, ב'פסיק-רישא דלא ניחא-ליה'.

 

בברכה מרובה להצלחה בעבודת הקודש

 

 

 

תוכן ספוילר

שלום,

ברצוני להתקין בשביל בכניסה לבית תאורה סולארית חסכונית, אשר בנוסף היא מצוידת בחיישן אשר רק בעת שאדם מתקרב אליה האור נדלק.

השאלה האם יש פתרון הלכתי להתקין תאורה מסוג כזה בצורה שתתיר את השימוש אף בשבת?

בועז פ.

קרית שמונה

תשובת רבני המכון:

שלום וברכה

כפי שתיארת בשאלתך, מערכת התאורה המדוברת פועלת על בסיס חיישן קירבה האמור לזהות תנועה בקרבתו ולהגביר בעקבות כך את עוצמת התאורה (שהיא כמובן תאורת לד). חיישן זה יכול להיות חיישן אופטי, או חיישן מגנטי, או חיישנים מסוגים נוספים אחרים.

כפי שניתן להבין לבד, צריכים להיזהר בשבת ולהימנע להתקרב לתאורה מהסוג המדובר, במיוחד כאשר יש תועלת ועניין בהגברת העוצמה, הן בשל ההשפעה הישירה על החיישן שפועל מידית להגברת התאורה והן בשל השינויים הנגרמים בעוצמת התאורה.

במילים אחרות, כאשר אתה מתקין מערכת כזו בביתך, אתה מן הסתם מעוניין בכך שכאשר נכנסים לטווח הקליטה של החיישן התאורה תופעל או תוגבר. אי לכך, אין להתיר זאת בשבת. לא ידוע לנו על פתרון מתאים שיכול להתיר דבר כזה, וגם לא נראה לנו שבכלל כי ניתן לפתור זאת, כל עוד פונקציה זו קיימת והחיישן בפעולה. הדרך היחידה היא אפוא לחתור לניתוק חיישן הקרבה.

עם זאת, כאשר עוברים או מסתובבים בסביבות תאורה זו המותקנת למשל בכניסה לבתים אחרים, באופן שאין וודאות שהחיישן יקלוט את התנועה, במצב המוגדר בהלכה כאינו 'פסיק-רישא', הרי שבפרט כאשר מדובר במי שאין לו שום הנאה ותועלת מכך שמהאור נדלק או שעוצמתו מתגברת – מה שמוגדר כ'לא ניחא ליה', אין לאסור זאת.

על אחת כמה וכמה כאשר מסתובב שם מישהו שאינו מודע כלל לתאורה או לצורת פעילותה והשפעת החיישן עליה, הרי שהוא בגדר 'מתעסק' ואין שום צורך למנוע אותו מכך.

בברכה מרובה

 

תוכן ספוילר

כבוד רבני המכון הנכבדים

בקניה שאחד מבני הבית ביצע בחנות של אחת מרשתות המזון הגדולות, הוא קנה בטעות סיגרים קפואים מתוצרת שלפני פסח, מתוך הנחה שבעלי הרשת עשו מכירת חמץ ראויה. לאחר שהסיגרים טוגנו במחבת נודע לי הדבר, ואבקש לדעת האם אכן ניתן לסמוך על מכירת החמץ שיש להניח שנעשתה. ובמידה ולא, האם המחבת צריכה הכשרה?

בתודה מראש על התשובה.

קלמן פ.

אלעד

תשובת רבני המכון:

שלום וברכה

  1. מעיקר הדין ניתן לסמוך על מכירת החמץ שלהם, למרות שיש מהדרים למכור במכירות חמץ מיוחדות מהודרות יותר, כשם שיש מחמירים לא לאכול בכלל לאחר הפסח חמץ של ישראל שנמכר לגוי.
  2. יחד עם זאת, בוודאי שבדיעבד לגבי הבליעות במחבת אין לחוש כלל, והמחבת מותרת בשימוש, מכמה וכמה טעמים.

בברכה מרובה

תוכן ספוילר

שלום,

אבקש לשאול לגבי בניין המגורים שלנו, אשר התקינו בו לאחרונה דלתות שכאשר מתקרבים אליהן הן נפתחות אוטומטית. האם יש פתרון לאפשר את השימוש בשבתות וחגים?!

לתשובתכם אודה

רינה כ.

הרצליה

תשובת רבני המכון:

שלום וברכה

מתוך שאלתך אנו מבינים לכאורה, כי תושבי הבניין כולם או רובם לצערנו אינם שומרי שבת, ואת היחידה, או אולי כמעט היחידה, שנושא שמירת השבת מטריד אותה.

לפיכך, נשתדל בתשובה זו להתאים את הצעותינו למציאות המתבקשת.

הדרך הטובה ביותר היא לו היה לבניין דלת יציאה צדדית נוספת, שנסגרת ונפתחת במנעול מכני רגיל, שבו יוכלו להשתמש שומרי שבת ולעבור דרכה ללא חשש.

לחלופין, אם יש רצון טוב מטעם השכנים ויתר דיירי הבניין, ניתן לחבר את מנגנון הדלת האוטומטית לשעון שבת (רצוי להשתמש לצורך כך בשעון שבת שבועי, או ליתר נוחות בשעון אסטרונומי, הכולל בתוכו לוח פנימי שיש בו גם את כל חגי ומועדי ישראל) ולסכם על זמנים מוגדרים מראש, לפי הצורך העתידי, שבהם הדלת תפתח מעצמה ותישאר פתוחה למשך זמן מסויים שיקבע מראש, כגון 10-15 דקות, שבמהלכו יוכלו שומרי שבת לעבור דרך שם ולהיכנס ולצאת ללא חשש.

כאשר שתי ההצעות הראשונות אינן מתאימות, מכל סיבה שהיא, ניתן להמתין ליד הדלת, עד שיעבור מישהו ויפתח את הדלת, ולעבור מיד דרך שם בעוד הדלת פתוחה. אך כמובן שאסור לבקש או אפילו לרמוז ליהודי אחר שיעשה זאת עבורך.

ובאשר לשאלתך על פתרון הלכתי לדלת שכזו, במקרה שכל האפשרויות הקודמות שכתבנו אינן מתאימות עבורך, ניתן לתכנן את פיקוד הדלת באופן שאחת לזמן מה הוא יופעל מעצמו ויפתח אוטומטית לזמן קצר מאד, גם ללא התקרבות אדם אל הדלת, כך שמי שירצה יוכל להמתין עד למועד זה ולעבור דרכה. גם לגבי מי שיעבור שם ביתר הזמנים יש מקום לדון זאת כדין אינו 'פסיק רישא'.

הנימוקים ההלכתיים המורחבים לרעיון של פתרון זה, כולל שיפורים נוספים לתוספת הידור, מופיעים בהרחבה בספרו של ראש המכון המנוח הגאון האדיר רבי לוי יצחק הלפרין זצ"ל, שו"ת 'מעשה-חושב' (חלק א, סימן יב, אותיות טז-כג). ויש לכך התייחסות נוספת גם במקומות אחרים בספרו הנ"ל (חלק ח, סימן א אות ד, סימן ב אותיות ה-ו, וסימן ו אות ג).

יישום פתרון זה צריך להיעשות ע"י אנשי החברה מתקינת הדלתות. באם הדבר אפשרי היה חשוב להפנות אותם אלינו לקבלת הנחיות מדוייקות לביצוע. פנייה זו אלינו יכולה להועיל גם לבירור סוג מערכת החיישנים המפעילה את מנגנון הפתיחה של הדלת כתוצאה מהתקרבות האדם, אשר גם להם יש השלכות הלכתיות שונות, ויתכן שנוכל למצוא יחד פתרונות מועילים נוספים לדלת זו

בברכה מרובה

תוכן ספוילר

חו"ר המכון הטכנולוגי להלכה שלומכם ישגא,

זיכני השי"ת להשיב לשואלי דבר ה' זו הלכה, ומפעם לפעם נשאל אני לעניין פילטר בשבת. על כן אמרתי לשאול האם יש לכם מאמרים כתובים בעניין "פילטר מים בשבת", ובאופן כללי, על אילו פילטרים אתם ממליצים!?

בברכת התורה ובהודאה על פועליכם הברוכים לטובת בית ישראל

משה יצחק ש. 

בני ברק

תשובת רבני המכון:

לצערנו, עדיין אין לנו חומר כתוב ומסודר על כך.

באשר לפילטרים, על-מנת לצאת ידי כל הדעות אנו ממליצים תמיד להשתמש אך ורק בפילטרים המבוססים על גוש פחם יצוק ולא על גרגירי פחם. גם זה מתוצרת מערבית, ולא מתוצרת סינית, שנוטה להתפורר מהר מאד.

נוסף על כך, קיימת בעיה נוספת של כדורי סיליפוס שקופים הנמצאים לרוב במערכת הסננים.

יחד עם זאת, אנו ממליצים לשטוף את הספוגים, או להחליפם בתדירות גבוהה (יותר ממה שהיצרן מצריך), על-מנת לוודא שלא מצטבר עליהם כמות של לכלוך בעין שעלולה להתערב בתוך המים, באופן שאדם מן השורה (גם לא איסטניס) לא ישתה מזה, ואח"כ לכלוך זה יסתנן בהמשך התהליך.

במיני-ברים המאושרים על-ידינו לשבת, אנו דורשים/ממליצים לדרוש מהמתקינים ברז עוקף סננים לשימוש בשבת, כדי לוודא שהמים הקרים הנצרכים בשבת לא יעברו דרך הסננים.

בברכה מרובה

תוכן ספוילר

שלום,

ברצוני לקבל עזרה והבהרה בפסיקה לגבי 'מעבר דרך מצלמות אבטחה בשבת'.

בבניין הציבורי בו אני גר ישנה השחתה חוזרת ונשנית במשך תקופה ארוכה זה מכבר, משהו כמו שנתיים.
בנוסף לכך יש שמועות שמסתובבות בין הדיירים על חשד לפעילות פלילית אשר מתרחשת בסמוך למבנה ובתוכו.

לפני תקופה ניהול הבניין עבר לידי חברה חיצונית אשר עזרה לנו להתקין מצלמות אבטחה במעגל סגור.

רוב דיירי הבניין מעוניינים בהקלטה של כל החלל הציבורי בכלליותו 24/7, אפילו במעלית.

בעקבות זאת הפנה אחד הדיירים את תשומת לבי לפסיקה שלכם בנושא. קראתי את הדברים אולם לא הצלחתי להגיע למסקנה ברורה, והייתי רוצה לדעת האם לאור המצב המתואר לעיל, ולפי האמור בפסיקה שלכם סעיף ד 'הצעות למעבר ללא חשש', קיימת אפשרות להשאיר את המצלמות כשהן פועלות גם במהלך שבת, לפחות עד שנוודא שפעולות ההשחתה פוסקות, אולי בזכות אפקט ההתראה, שיעזור לשמור על הבניין ועל כל הגרים בו.

מקווה לקבל מכם תשובה בהקדם ובתודה מראש,

אלכס ר.

רמת גן

תשובת רבני המכון

שלום וברכה

כפי שאנו מבינים כבר ראית את התשובה ההלכתית של ראש המכון המנוח הגאון האדיר רבי לוי יצחק הלפרין זצ"ל בנושא זה, על כל ההצעות המופיעות בה.

בדרך-כלל איננו מאשרים שימוש במצלמות אבטחה כמות שהן, שלא למטרות ביטחוניות מובהקות, שיש בהן סרך של פיקוח-נפש, ובמיוחד לא במקום שהדיירים עצמם יש להם עניין ותועלת מפעילות המצלמות.

נוכל רק לפרט לכם את שתי הדרישות המינימליות שיש להקפיד עליהן אם רוצים בכל זאת להקל בזאת.

  1. שלא יפעל בשבת שום מסך עליו מוקרנות התמונות.
  2. שהמצלמה תעבוד ברציפות מלאה (בשבת לפחות), לא רק בצילום, אלא בהקלטה מלאה ואגירת כל התמונות של משך כל השבת (יממה שלמה רצופה), ללא שום תגובה מיוחדת כתוצאה מחיישן תנועה.

בנוסף, נוכל לספר לכם כי חב' 'קוריץ -מערכות אבטחה' קיבלה לאחרונה את אישורנו ההלכתי להתקנת מצלמות אבטחה לפי כל דרישותינו ההלכתיות. היה כדאי שתפנו אליהם, לשמוע מפיהם אם יש להם כבר מערכות זמינות כאלו להתקנה , ולבדוק מולם האם יוכלו להסב את המערכות הקיימות אצלכם לפי הנחיות המכון. מובן שבמקרה שכזה יהיה עליכם גם לבדוק האם יש שינוי במדיניות האחריות של החברה או לחילופין לקבל אחריות מחב' 'קוריץ – מערכות אבטחה'.

בברכה מרובה

 

תוכן ספוילר

שלום וברכה,

לפני מספר שנים רכשנו תנור בנוי חד-תאי Sauter SML-6770W, והשתמשנו בו לבשר לחוד ולחלב לחוד, לא למאכלים אסורים.

לפני זמן מה חזרתי בתשובה ואשתי מעוניינת להמשיך להשתמש בתנור. אני מניח שניתן להכשיר את התנור לחלבי או לבשרי בהתאם לבחירתנו, באמצעות חימום התנור בחום גבוה

בנוסף, רציתי לשאול לגבי השימוש בתנור בשבת. אני מבין כי התרמוסטט מהווה בעיה. יש לי אפשרות לנתק ולעקוף אותו. האם הפתרון של עקיפת התרמוסטט והפעלת התנור בזמנים מוגדרים, בהתאם לטמפרטורה הנבחרת, יאפשר להשתמש בו גם בשבת עבור הטמנת מאכלים מערב שבת, למשל ג'חנון, או שלמרות זאת יש בעיה בפתיחת דלת התנור בשבת?

אודי ע.

רחובות

תשובת רבני המכון:

שלום וברכה

ראשית, סליחה על האיחור היחסי בתשובה, עקב העומס הרב המוטל על כתפנו.

ובאשר לשאלותיך אודות תנור האפייה החד-תאי שברשותכם:

  1. למרות שבאופן כללי איננו נוטים להמליץ על הכשרת תנור חד תאי מבשר לחלב או להיפך, בשל חששות שונים הכרוכים בכך (ראה בספרו של ראש המכון המנוח הגרל"י הלפרין זצ"ל 'כשרות ושבת במטבח המודרני' עמודים קסג-קסז), ובמיוחד במקרה זה, כאשר השתמשו באותו התא עצמו הן לבשר והן לחלב בזה אחר זה, שאף שלדעת החוו"ד (יו"ד, סי' צג, בביאורים סק"ב) ושו"ע הרב (או"ח, סי' תנא סי"ג בהגהה) אנו דנים בזאת כדין היתירא בלע, שגם אם בלע ע"י האור די לו בליבון קל, וכ"נ גם מדברי הנקוה"כ (יו"ד שם ע"ד הט"ז בסק"ב), אבל לדעת הפמ"ג (או"ח, סי' תסא בא"א סק"א) יש להחמיר בזה כדין איסורא בלע שצריך ליבון חמור, ועי' בשד"ח (אס"ד, מערכת ה, אות יז) שהביא בזה דעות לכאן ולכאן.

אנו נוהגים להורות על הכשרה מעין זו רק במקרה של טעות או תקלה חד פעמית, כאשר השתמשו בתא המיועד לבשר בחלב או להיפך.

עם כל זאת, במקרה שלכם נוכל להמליץ לכם לבצע את הכשרת התנור באופן כדלהלן:

  • א. לנקות את התנור היטב מכל שיירי אוכל בעין ושומנים בחומרי ניקוי חריפים המיועדים לניקוי תנורים והסרת שומנים. 
  • ב. כעבור 24 שעות מהשימוש האחרון בתנור להפעיל אותו על רמת החום המקסימלית האפשרית למשך כחצי שעה.
  • ג. מאחר שמתוך שאלתך אנו מבינים כי הנך יודע כיצד ניתן לעקוף את התרמוסטט, היה ראוי שתעשה זאת באופן חד פעמי, בזהירות המתבקשת, לצורך הכשרה זו, ולחמם את התנור למשך חצי שעה באמצעות עקיפת התרמוסטט.
  • ד. את התבניות ו/או הרשתות בהן השתמשתם עד עתה ראוי מאד להחליף בתבניות חדשות, או ללבנן ליבון חמור באמצעות ברנר.

לחלופין, ניתן להשאיר אותן בתוך התנור בעת הליך ההכשרה האמור לעיל, ולהשתמש בהן מכאן ואילך להניח עליהן תבשילים ומאפים בתוך תבניות חד-פעמיות.

  • ה. מכאן ואילך עליכם לייחד את התנור או לבשר בלבד או לחלב בלבד.
  1. לגבי הטמנת מאכלים בתנור מערב-שבת על-מנת שימשיכו להתחמם בשבת ויוציאו אותם בשבת עצמה, יש לוודא שההטמנה תהיה בחום כזה שאין רגילות לבשל עליו, וכן לפתור את בעיית התרמוסטט המפעיל ומנתק את גופי החימום, ועלול להיות מופעל כתוצאה מפתיחת הדלת והתנתק כתוצאה מסגירתו.

לגבי ההצעה שהזכרת, אנו מבינים כי כוונתך היא לעקוף את התרמוסטט באופן עצמאי ולהפעיל את התנור לסירוגין באמצעות שעון המכוון מראש מערב-שבת. במקרה זה לא תוכל כמובן להפעיל אותו 'בהתאם לטמפרטורה הנבחרת' כמו שהזכרת בשאלתך, שכן אם תעקוף את התרמוסטט הטמפרטורה תמשיך לטפס ולעלות בעצמה ללא תלות בשום גורם אחר. הדרך היחידה היא אכן לנתק את התנור מידי מספר דקות באמצעות שעון, ולהפעיל אותו שוב כעבור זמן מה לכמה דקות נוספות וחוזר חלילה.

ההצעה האמורה אינה ישימה כל-כך מכמה סיבות: א. היא אינה בטיחותית. ב. היא גם אינה פרקטית, שכן באופן כזה המאכלים עלולים להישרף או לחילופין להישאר קרים. ג. גם מבחינה הלכתית היא אינה מושלמת. ולכן איננו יכולים להמליץ עליה.

ניתן היה לבצע את אותו הרעיון ללא עקיפת התרמוסטט, באמצעות כיוון בורר הטמפרטורה של התנור מערב-שבת על 100 מעלות, שהיא טמפרטורה שלא רגילים לבשל בה, ובמקביל לכוון שעון שבת שיפעיל וינתק את התנור לסירוגין, לפי זמנים קבועים וקצובים מראש. לדוגמה: אחת ל-10 דקות ינתק את השעון למשך כ-15 דקות, כך שניתן להניח כמעט בוודאות מוחלטת, שבשעה שהשעון מפעיל אותו יופעלו גופי החימום בכל מקרה, לאחר שהיו מנותקים למשך כ-15 דקות, ומן הסתם הם יפעלו במשך כל ה-10 דקות עד לניתוקם באמצעות השעון, וגם אם במקרים קיצוניים תהיה השפעה לפתיחת הדלת (אם בעת שגופי החימום פועלים ואם בעת שהם מנותקים, שזו כבר גרמא עקיפה יותר) הרי שכל ההשפעה תהיה למנוע מן התרמוסטט לנתק את גופי החימום, באופן שהם ימשיכו מעצמם לפעול למשך זמן ארוך יותר, דבר שאין בו כל איסור.

אך למעשה גם הצעה זו איננה מומלצת על-ידינו, אם מסיבות פרקטיות, שבכל פעם יהיה צורך להתאים את השעון למזג האוויר ולתנאי הסביבה, ואם מסיבות הלכתיות, שכן הצעה זו עלולה להביא לתקלות שונות. אנו ממליצים עליה לעיתים ליחידים, למקרים חד-פעמיים, אבל לא כהוראה כללית לציבור.

במקרה שיתאפשר לכם לרכוש תנור חדש, השתדלו לרכוש תנור דו-תאי, בהפרדה מוחלטת בין התאים, עם פיקוח ואישור הלכתי מוסמך, שתוכלו להשתמש בו ללא כל חשש בתא אחד לבשר ובשני לחלב, וכן תוכלו להתאים לכם תנור שיש בו גם מצב 'שבת', כלומר כמו פלטת שבת הלכתית, שגם היא צריכה להיות בפיקוח ואישור הלכתי מוסמך.

בברכת הצלחה בכל מעשי ידיכם

 

תוכן ספוילר

למע"כ הרבנים הגאונים שליט"א

אבי משפחתנו מאושפז במרכז רפואי גדול במרכז הארץ, שיש שם 'מעלית שבת' שאינה באישורכם, האם אפשר להתיר לו לרדת במעלית זו בשבת הקרובה, לשם שמיעת פרשת זכור בביהכ"נ במקום, במקרה שלא יתאפשר לו לרדת ולעלות במדרגות?

ברצוני לציין כי מדובר ביהודי חסידי שורשי, תלמיד-חכם וירא-שמים מרבים ומדקדק במצוות, שמצד אחד יעשה כל מאמץ כדי שלא להפסיד שמיעת פרשת זכור בציבור, ומצד שני הוא בורח מכל חשש רחוק של חילול שבת ח"ו.

כמובן, שהתשובה חשובה ודחופה לנו עוד לפני שבת.

בברכת התורה

יצחק מאיר ר.

בני ברק

 

תשובת רבני המכון:

שלום וברכה

כמובן, שאם יתאפשר לו לרדת ולעלות במדרגות, הרי שזו הדרך הרצויה ביותר במקרה זה.

במקרה שהדבר לא יתאפשר לו, יש לבדוק אם ההימנעות משמיעת פרשת זכור בציבור עלולה להשפיע לרעה על מצבו הבריאותי, ובמקרה שכזה יש מקום לשקול להתיר לו זאת בתנאים ובהגבלות מסוימות, אותם נפרט לכם בנפרד אם אכן יש חשש כזה.

אם אין כל חשש של השפעה לרעה על מצבו הבריאותי, עליו לנקוט ב'שב ואל תעשה' ולהימנע משימוש במעלית שכזו בשבת, ויקיים מצוות זכירת מחיית עמלק בשמיעת קריאת פרשת 'ויבוא עמלק' ביום הפורים הבעל"ט, כמבואר במג"א (סי תרפה) לגבי מי שאין לו את האפשרות לשמוע קריאת פרשת זכור בציבור.

בברכה מרובה

 

תוכן ספוילר

מקררים ללא התקני שבת

שאלה:

לרומעכ"ת ראש המכון הגאון הגדול מוהרא"מ הלפרין שליט"א

ואתו עמו ידידינו היקרים כל רבני המכון שליט"א

הנה אני וחברי הרבנים פה במאנסי נבוכים כבר הרבה זמן בענין המקררים (פריז'ידער'ס) בשבת, אשר הציבור פה משתמשים בכל מיני סוגים של מקררים דיגיטאליים המיוצרים בארה"ב, ואין אנו מוצאים ידינו ורגלנו איך להורות לציבור דרכי השימוש בהם בשבת קודש, עקב השאלות הרבות הקשורות עם פתיחת הדלת, ההשפעה על הטרמוסטט, וכל הסנסורים [ – חיישנים] הדיגיטאליים והקומפיוטער'ס [ – מחשבים] למיניהם ומה שנגרם על ידם, ועוד כל מיני פונקציות שאין אנו יודעים כלל מה טיבן.

דברנו עמכם בטעלעפון כו"כ פעמים, וגם קבלנו מידכם את הקונטרס הנפלא "על משמר השבת" ולמדנו אותו הדק היטב בסגל חבורה, אך עדיין לא העלינו ארוכה. פה בארה"ב אין להשיג מקררים עם השגחה שלכם, שנוצרו מלכתחילה למען השימוש בשבת, והתקני שבת אחרים שהובאו לכאן לא הועילו בתקנתם, ואדרבה גרמו קלקול ונזק גדול להרבה מקררים.

המצב הוא שהציבור כאן מאד מבולבלים. הרבה מתוכם חושבים שהכל חומרות בעלמא או למטרות ביזנע"ס ח"ו, וכבר אינם רוצים לשמוע יותר דבר וחצי דבר בענין זה, וממילא הם נכשלים מן הסתם באיסורי שבת. גם אנחנו הרבנים לא יודעים איך להנחותם את הדרך ילכו בה והמעשה אשר יעשון.

לזאת נפשנו בשאלתנו, לסדר לנו הדרך הישרה והרצויה, על מה צריך להקפיד מעיקר הדין, ובמה יש להחמיר עוד למי שרוצה לצאת מכל חשש וספק, ושכרכם הרבה מן השמים בהצלת אחב"י ממכשולות של חילולי שבת.

בברכת התורה והשבת

הרב יוסף שלמה ר.

מאנסי

 

תשובת רבני המכון:

שלום רב לאוהבי תורתך

א. ראשית, עלינו להבהיר כי בשל מכלול השאלות ההלכתיות הכרוכות בפתיחת מקרר בשבת הרי הדרך הישרה והרצויה ביותר היא אכן לרכוש מלכתחילה מקרר עם התקן שבת.

התקני השבת המאושרים על-ידינו הם כאלה המובנים מלכתחילה בתוך כרטיס הפיקוד של המקררים, והם מותאמים מראש ע"י היצרנים – בהתאם להוראות המכון והנחיותיו – לכל פונקציה ולכל אלמנט הקיימים במערכות המקרר. הרוכשים מקררים אלו מקבלים מקרר עם פיקוד שבת מושלם ומותאם, אשר מצד אחד הוא פותר את כל הבעיות הקיימות, אחת לאחת, בדרך מהודרת ביותר, ומצד שני אינו גורם שום נזק למערכות המקרר, כך שניתן להשתמש במקררים אלו בשבתות ובחגים ללא כל הגבלה וללא כל חשש הלכתי, וגם ללא חשש למקרר עצמו.

לפיכך, ברור כי זו העדיפות הראשונה למי שיש באפשרותו, על-מנת לצאת מכל חשש, ולו רחוק ביותר, ולהשתמש במקרר בשבתות ובחגים לכתחילה ללא כל הגבלות שהן.

יחד עם זאת, אין דנין אי-אפשר מאפשר, וכל התייחסותנו דלהלן היא אכן למקרים שכאלה, בהם לא ניתן להשיג מקררים כגון אלו, כדי להדריך את הציבור כיצד עליהם לנהוג, באופן שיתקבל על-ידם.

ב. חשוב לדעת, כי החובה הראשונה במעלה היא נעילת מפסקי הדלת של המקרר ושל תא ההקפאה ( – פריזער) בשבתות ובחגים, בשל ההשפעות הישירות של פתיחת הדלת על הנורה, המאוורר וצגי הדלת, וכל פונקציה אחרת של התראות דלת, או ספירת פתיחות דלת, במידה והן קיימות.

בשל כך, אין להסתפק בשום פנים ואופן בביטול הנורה או הוצאתה, וחובה גמורה לנעול את מפסקי הדלת. מאחר שיש להניח שבמקררים המצויים במקומכם המפסקים הם בד"כ מגנטיים, יש להדריך את הציבור כיצד למצוא את המפסקים ולנעול אותם, כפי שמובא בחוברת 'על משמר השבת' עמ' 6.

במידה ושכחו לנעול את מפסקי הדלת אסור לפתוח את דלת המקרר בשבת או בחג. אך במקום הצורך יש לדון להתיר – עפ"י הוראת חכם – לעשות זאת ע"י נכרי, בהסתמך ע"ד הפוסקים (מג"א סי' רנג סקמ"א, סי' רנט סקי"א, סי' רעז סק"ז, סי' שיד סוסק"ה, ועי' במש"כ בשו"ע הרב סי' רנג ס"י) שיש להתיר אמירה לנכרי בפס"ר, ולאחר פתיחת הנכרי יש להיזהר שלא לסגור את המקרר ולהשאירו פתוח קצת כל השבת, באמצעות קיפול מגבת וכדו' על דלתו, באופן שלא ייסגר לגמרי.

ג. אם אכן מפסקי הדלת נעולים בשבת, יש להדריך את הציבור להשתדל עד כמה שאפשר לפתוח את דלת המקרר אך ורק בשעה ששומעים את המנוע לפעול, ובמידה וקיים צורך דחוף וחשוב לפתוח אותו בשעה שהמנוע אינו פועל (או כאשר המנוע שקט מאד וקשה להבחין אם הוא אכן פועל או לא) ראוי מאד להחמיר לעשות זאת ע"י קטן או בשינוי באמצעות המרפק וכדו'.

ד. נוסף על כך, הרוצים להדר ולהחמיר על עצמם ולצאת מכל צל צילו של חשש הלכתי, מן הראוי שיחברו את המקרר לשעון שבת, שינתק אותו מפעם לפעם מזרם החשמל לזמנים ידועים וקצובים מראש, כאשר בזמנים אלו ניתן יהיה לפתוח את המקרר ללא כל חשש.

על-מנת שלא להרבות בחיבורים וניתוקים תכופים ומיותרים, שעלולים לגרום נזק למקרר לטווח ארוך, ההמלצה שלנו בד"כ היא לכוון את השעון ולהתאימו לשעות סעודות השבת, שבהן יהיה המקרר מנותק לזמן ממושך יחסית, לפי הצורך, כדי לאפשר את השימוש בו בזמנים אלו ללא הגבלה, ואילו בשאר שעות השבת, למעט שעות הלילה המאוחרות שבהן הכל נמים את שנתם, רצוי לכוון את השעון שינתק את המקרר לרבע שעה בכל שעה.

הסדר זה אינו גורם כל נזק למקרר, מאחר שהוא חיצוני לחלוטין, ללא התערבות מיותרת בחוטי מערכות ופיקוד המקרר, וגם לטווח ארוך אינו אמור לגרום לו נזק, אם עושים זאת רק אחת לשבוע בצורה מבוקרת ואחראית כאמור לעיל.

ה. גם אותם שיבחרו לנהוג כן, לפתוח את המקרר רק בשעה שהוא מנותק לחלוטין מזרם החשמל, מן הראוי שיקפידו עם זאת גם לנעול את מפסקי הדלת לכל השבת, כאמור לעיל בסעיף ב, הן בשביל האמור להלן בסעיף הבא, והן על-מנת שלא לגרום בסגירת הדלת בשבת כשהחשמל מנותק לנעילת המפסקים, אשר על-ידם נסגר המעגל של המאוורר, שיתחיל לפעול עם התחדשות הזרם והפעלת המנוע.

ו. דעת לנבון נקל, כי ניתן לשלב בין שתי ההצעות, כלומר, להציע לציבור את ההצעה המהודרת שבסעיף ד, ועל-מנת שיתקבלו הדברים על ליבם להוסיף להם כי בשעת הדחק ובמקום צורך גדול לפתוח את המקרר גם בשעה שאינו מנותק מזרם החשמל יוכלו להתנהג עפ"י האמור לעיל בסעיף ג, ובלבד שיקפידו לנעול את מפסקי הדלת של המקרר, כאמור לעיל בסעיף ב ובסעיף ה.

וכל אחד מן הרבנים בוודאי יעשה בחכמה ובתבונה, בהכירו את נפשות הציבור אליו הוא פונה, להדריכם בדרך הנכונה והישרה ביותר האפשרית.

ז. ושוב, אנו חוזרים ומבהירים כי כל האמור לעיל אינו אלא בשעת הדחק ובמקום שאי-אפשר. אך לכתחילה בוודאי ראוי ונכון עד מאד להשתמש בהתקני שבת הפותרים את כל הבעיות והחששות על הצד הטוב ביותר למהדרין מן המהדרין.

בברכה מרובה שלא תצא תקלה מתח"י

תוכן ספוילר

הפעלת מזגן באמצעות שעון שבת

 

שאלה:

יש  לי מזגן מיני  מרכזי של תדיראן עם פיקוד שבת  של המכון  רק  ישנה בעיה, שכשהמזגן  עובר מהדלקה  לכיבוי על ידי שעון שבת הוא משנה את רמת הקור.

תודה רבה

יעקב ל.

אלעד

 

תשובת רבני המכון:

 

שלום רב

 

לא בטוח שהבנו אל נכון את שאלתך. מכל מקום, פיקוד השבת מעביר את המזגן למצב פעולה העוקף את התרמוסטט, כך שבהחלט יתכן שינוי במצב הקור בפועל במשך השבת, אך מאידך, זה לא אמור להשתנות על ידי שעון השבת, אלא רק ביחס לסביבת העבודה של המזגן, דהיינו שיתכן מצב שבשעות הצהריים הוא קירר את החדר ברמה הרצויה, אך בערב היות והוא ממשיך לעבוד באותו הכח לעומת הטמפ' החיצונית שירדה, עלולים להרגיש מצב של קור יתר, ואולי לזאת היתה כוונת השאלה, מפני שאחרי זמן שהיה כבוי אפשרי בהחלט שבינתיים השתנתה הטמפ' החיצונית, ולכן התחושה היא של תפוקת קור גבוהה יותר, או להיפך, כאשר הסביבה החיצונית התחממה, אבל אין לזה כל קשר להפעלה של המזגן ע"י שעון השבת.

 

לפיכך, יש למצוא את רמת העבודה המתאימה לכם בכל שבת על פי תחזית מזג האוויר הצפויה, ומומלץ לנסות זאת קודם לכן בימות החול במשך כמה שעות עד לקבלת הטמפ' הרצויה עבורכם.

 

בכבוד רב

תוכן ספוילר

לכבוד ידידי הג"ר אברהם משה הלפרין שליט"א

שלום וברכה

אבקש לשמוע חוו"ד בנושא חשוב דלהלן:

אמר לי חשמלאי המתפלל אצלנו בבית הכנסת, שאם מזיזים את התריס של המזגן זה משנה את פעולת המזגן, היינו את התרמוסטט, מכיון שיש הבדל במידות החום והקור (בביהכנ"ס) בין החלק העליון של החדר לחלק התחתון, וזה בין בחימום ובין בקירור. האם אכן זה נכון? ואם כן כמדומני שהעולם לא יודעים מזה.

בתודה מראש

הרב משה ש.

בני ברק

תשובת רבני המכון:

 

למעכ"ת שליט"א

שלו' רב לאוהבי תורתך

בתשובה לשאלתכם, לאחר התייעצות גם עם המהנדסים שלנו, התשובה היא כדלהלן:

המזגנים מכוונים כך, שבברירת המחדל, במצב של קירור הרוח מכוונת כלפי החלק העליון של החדר, ואילו בחימום כלפי מטה. הסיבה היא, מפני שטבע האוויר החם לעלות, ולכן מכוונים אותו כלפי מטה ובכך הוא מצליח לחמם את כל החדר ביעילות.  ולהיפך בקירור – היות וטבע האוויר הקר לרדת לכן מכוונים אותו כלפי מעלה, בכדי שיתפזר ביעילות בכל החדר.

מזה מובן, שאם אכן משנים ידנית את כיוון תריסי המזגן בעת שהוא פועל, אכן התרמוסטט ימהר או יאחר את זמן כיבוי המדחס. כי אם מסיטים את התריסים כלפי מעלה, הרי שבמצב של חימום המזגן יחמם שטח קטן יותר, ואילו בקירור להיפך. ואם מסיטים את התריסים כלפי מטה, הרי שבמצב של חימום המזגן יחמם שטח גדול יותר, ובקירור שטח קטן יותר. בכל מקרה הסטת התריסים לא תקדים בשום אופן את הפעלת המדחס.

מלבד ההשפעה האמורה לעיל – הן בקירור והן בחימום כאשר התריסים יהיו מופנים כלפי מעלה המזגן יקדים להפסיק את פעילותו, וזאת מפני שבצורה כזו חיישני התרמוסטט יקלטו מהר יותר את החום או הקור הרצוי שנשאר בסביבתם, בעוד שכאשר התריסים מכוונים כלפי מטה, המזגן יעבוד זמן ממושך יותר, מאחר שהם מתפזרים מהר יותר בחלל החדר ולא נשארים בקרבת החיישנים.

לאור האמור עולה:

אדם שהיטה את התריס כלפי מטה – במצב של קירור, אם המדחס פועל הוא רק ממשיך את המצב הקיים ממילא, ומונע מן התרמוסטט לנתק אותו מוקדם יותר, ובעקבות זאת המדחס ימשיך לעבוד זמן ארוך יותר עד שיתנתק, וכ"ש אם המדחס לא פועל, שהוא רק גורם לו לכשיתחיל לפעול ממילא – שלא כתוצאה הסטת התריס – הוא יפעל למשך זמן ארוך יותר וימשיך את המצב הקיים, כי כאשר המדחס יידלק הדבר יהיה כתוצאה מהתרמוסטט ובלי קשר לשינוי התריס. גם במצב של חימום, אם משום מה התריס היה מכוון כלפי מעלה והוא היטהו כלפי מטה, הרי שכנ"ל, הוא רק ממשיך את המצב הקיים, או שיש כאן גרם עתידי להמשכת המצב לכשיתחיל המזגן לפעול. ואם כן במצב כזה כמובן שאין כל חשש.

אך אם הוא הטה את התריס כלפי מעלה – הרי שגם במצב של חימום וגם במצב של קירור הוא מקצר את זמן העבודה של המדחס. אם בזמן שהוא עושה זאת המדחס פועל הרי הוא מקדים את ניתוקו, ואם כן יש לכאורה מקום להחמיר בזה, למרות שבנידון דומה ממש לזה – סגירת דלת מקרר, אף הפוסקים שהחמירו בשעתו, דלא כהגרשז"א, להקפיד לפתוח את המקרר רק כשהמנוע פועל, אף הם לא חששו להורות שאין לסגור את המקרר אלא כשהוא פועל, זאת למרות שתמיד כשפותחים את המקרר כשהוא עובד, כל עוד שהוא פתוח הוא לא יפסיק לעבוד (כאשר המדובר כמובן על המקררים הישנים שעבדו באמצעות תרמוסטט ללא התקני שבת למיניהם), ואם כן לפי זה הסגירה של המקרר גורמת בהכרח להקדמת הניתוק, ומכל מקום לא חששו לכך, וזאת כפי הנראה על סמך כמה וכמה סברות שאין כאן המקום לפורטן כרגע.

אך אם המדחס לא פועל אז, כמובן שיש יותר מקום להקל להטות את התריס גם כלפי מעלה, שבאופן זה אין זה אלא בדרך גרמא להקדמת הניתוק לכשיתחיל המזגן לפעול.

על כל האמור יש להוסיף עוד, שגם כל נידון זה שייך לנידון הכללי של השפעה כללית על תפקוד המזגן, באמצעות פתיחת דלתות וחלונות ובעצם שהות האדם במקום, והסברות שנאמרו בזה לקולא, מפני שיש הצטרפות של גורמים אחרים חיצוניים, שגם הם מצטרפים להדלקה וכיו"ב של המזגן, וגם אינו מיידי ואינו וודאי, כי לעולם יכול להיות שהמזגן עמד להיכבות גם בלי זה ועוד, אך מצד שני בנדו"ד יש כאן פעולה בידיים בגוף הדבר עצמו שגורמת את קיצור הזמן, ואולי הדבר אינו דומה כל כך לפעולה של סגירת דלת או חלון החדר או שהות בחדר – שאלו דברים רחוקים יותר, ויש בזה צדדים לכאן ולכאן.

ומצד עצם הזזת התריס, אמנם יש לתריסים מנוע שמזיז אותם, אבל לא ידוע לנו על שום חיישן שמשנה את מיקום התריסים ומתקן אותו, מלבד אם סוגרים אותם לחלוטין – אז התריס "מתאפס" על מקומו הסגור, מפני שיש לו סך סיבוב ידוע שאותו הוא צריך לבצע בכדי לסגור את עצמו, והתוצאה היא שזה "מחליק" על הציר בדיוק כמו שמזיזים אותו ידנית.

ביקרא דאורייתא

 

תוכן ספוילר

מצלמות אבטחה

שאלה:

שלום רב לרבני המכון הנכבדים

אני מתגורר בקומפלקס גדול של כמה בניינים, שרוב רובם של הדיירים שם אינם שומרי תורה ומצוות. באסיפה כללית של כל הדיירים בנוגע למצלמות אבטחה, בעקבות כמה מקרי פריצה וגניבה, הוחלט ברוב מוחלט להתקין רשת של מצלמות שיכסו כל פינה באזור. אני הייתי בין המתנגדים הבודדים, הן בגלל שלא ראיתי בכך צורך מיוחד והן בגלל שחששתי לגבי השימוש בשבת.

כאמור, דעת הרוב התקבלה, בניגוד לדעתי, והותקנה רשת של 15 מצלמות לכל קומפלקס הבניינים, שמכסים כאמור כל פינה בסביבות הבניינים והכניסות אליהם, מבלי שום אפשרות לחמוק מהן.

אמרו לי כי המצלמות פועלות באופן רצוף, ושאלתי היא מה כיצד עלי לנהוג בשבת?

עלי להדגיש, כי אני חייב את עזרתכם למצב הקיים, שכן לאור הנתונים בשטח אין שום סיכוי לבקש לכבות את המצלמות בשבת, או לפחות בשעות מסויימות, וכן לא ניתן לבקש או לדרוש הכנסת שינויים מסויימים.

תודה רבה לכם.

ישי צ.

רמת-גן

 

תשובת רבני המכון:

שלום וברכה

בנוגע למעבר דרך מצלמות אבטחה בשבת התפרסמה כבר תשובתו ההלכתית המקיפה של ראש המכון הגאון האדיר רבי לוי יצחק הלפרין זצ"ל, בספרו שו"ת 'מעשה-חושב' (ח"ח סי' א), הכוללת גם הצעות מעשיות להפעלת מצלמות בשבת.

אלא שההצעות הללו מתייחסות בעיקרן לשינויים שיבוצעו מלכתחילה בתוכנת המצלמות ו/או במיקומם וצורת התקנתם, אשר מתוך דבריך אנו למדים כי הצעות הללו אינן ישימות ומעשיות במקרה דנן. לפיכך עלינו להתייחס אך ורק לאשר עליך לעשות ולהתנהג, וגם זאת על סמך פסיקותיו של הגרל"י הלפרין זצ"ל בתשובה ההלכתית הנזכרת.

אתה כותב כי אמרו לך שהמצלמות פועלות באופן רצוף. אך אנו מסופקים מאד אם הכוונה היא שהן אכן מצלמות ללא הרף, גם כאשר אין שום תנועה בטווח אותו הם מכסים, או שהכוונה היא שהן לעולם אינן מנותקות, אך הן מופעלות ע"י גלאי תנועה, ומתחילות לפעול אך ורק ברגע שגוף מסויים עובר דרכן, כפי שפועלות כיום מרבית מצלמות האבטחה, הן על-מנת לחסוך בבלאי מהיר של המצלמות, והן על-מנת לאפשר דפדוף ובדיקה מהירה יותר של הצילומים במקרי הצורך.

חשוב מאד שתברר פרט זה אצל המתקינים המוסמכים, ואל תסמוך על אי מי מהדיירים שיאמר לך דברים שאולי אינם מדוייקים, שכן מובן מאיליו כי המעבר בשבת דרך מצלמות הפועלות באמצעות גלאי תנועה חמור בהרבה, בשל הפעלת המצלמות בפועל ע"י העובר שם.

במידה ואכן המצלמות פועלות ומצלמות ללא הרף, ניתן להתיר לך במקרה שלך, בו אין לך כל אפשרות אחרת, לעבור דרכן בשבת, ובפרט כאשר לך באופן אישי אין שום צורך, עניין ותועלת, מן המצלמות, שהתנגדת מלכתחילה להצבתן.

יחד עם זאת, אם יש לך אפשרות כדאי שתבדוק בימות החול אם ישנה דרך מסויימת, להגיע מן הצד ו/או להיצמד לקיר, או כל סיטואציה דומה, שבה ניתן לעבור מבלי להיקלט ע"י המצלמות, כולן או חלקן, במידה ותגלה דרך שכזו, ראוי שבשבת תשתדל ללכת בדרך זו, שבה לא תיקלט ע"י המצלמות, או שעכ"פ תיתכן אפשרות שכזו במצבים מסויימים, ללא תנועות גוף מהירות ובהליכה איטית, כך שהמעבר דרך המצלמות אינו בגדר פסיק-רישא.

אבל אם יתברר לך שאכן הן מופעלות ע"י גלאי תנועה, הרי אם תצליח לגלות דרך שבה ניתן לעבור מבלי להיקלט על-ידן, או לכה"פ שתיתכן אפשרות שכזו, כאמור לעיל, ניתן להתיר לך את המעבר דרכן בשבת.

אך באם לא מצאת דרך ואפשרות שכזו עליך לנהוג באחת מהדרכים הבאות, לפי הסדר:

  1. הדרך המובחרת ביותר היא להמתין במרחק מה מטווח המצלמות עד שאדם אחר יעבור שם ותעבור מיד אחריו.
  2. כשאין אפשרות כזו, יש להתיר לשלוח לפניך ילד קטן שיעבור דרך המצלמות ואתה תלך אחריו.
  3. בשעת הדחק, ובמקום הצורך, כאשר אין שום אפשרות אחרת, יש לשקול את האפשרות לעבור בהליכה לאחור, שאולי נחשבת כשינוי לעניין זה.

בברכה מרובה

תוכן ספוילר

שלום רב לכב' הרבנים שליט"א

הורי היקרים הם כבר קשישים מאוד לאויוש"ט עמו"ש. עקב גילם המתקדם הם גזרו על עצמם בידוד מרצון בשל מגפת הקורונה המשתוללת.

אנחנו מודאגים מאוד בקשר לליל הסדר הקרב ובא. בדרך כלל, בשנים כתיקונן, אנו וילדינו מתארחים אצלם בליל הסדר ועורכים אותו בשמחה רבה וברוב פאר והדר, כשהורי רווים נחת מילדי היקרים. ואילו השנה הם מבקשים לערוך את הסדר לבדם ודורשים מאתנו במפגיע שלא להגיע אליהם.

חשבנו על רעיון להציב מצלמות, כמו מצלמות SKYPI , אצלנו בבית, מעל או ממול שולחן הסדר, וכן בבית הורינו, כך שנוכל לראות אלו את אלו על המסך, ואולי גם לשמוע, ותהיה להם תחושה מסוימת של שותפות עמנו יחד בליל הסדר.

 

 

אם הדבר אסור מבחינה הלכתית, כמובן שלא נעשה זאת. אך אם יש אפשרויות הלכתיות לכך, כמו שמשתמשים במצלמות אבטחה, נשמח לשמוע על כך, כי הדבר חשוב לנו מאוד, ומובן מאיליו, כי נשתדל למקם אותם מערב החג במקומות בהם לא תהיה גישה לאף אחד ולא ייעשה בהם שום שינוי חלילה במהלך החג.

בתודה ורוב ברכות

דבורה מ.

קרית מלאכי

 

תשובת רבני המכון:

שלום וברכה

אנחנו בהחלט מבינים את דאגתכם להוריכם, אך אין באפשרותנו להתיר לכם הצבת מצלמות, לא מצלמות SKYPI להעברת תמונות וקולות, ואפילו לא מצלמות להעברת תמונות לבד. שכן מלבד מה שלדעתנו גם השימוש במצלמות אבטחה אינו מותר בכל מקרה ללא כל חשש, כפי שהרחיב על כך הגאון האדיר רבי לוי יצחק הלפרין זצ"ל בספרו שו"ת 'מעשה-חושב' (חלק ח סימן א), הרי שבעוד שבמעבר דרך מצלמות אבטחה, ברוב המקרים מדובר ב'פסיק-רישיה דלא ניחא ליה', כלומר שלאדם העובר שם לפי תומו ומצלם את עצמו אין כל צורך ועניין בצילום דמותו, במקרה שעליו את שואלת לעומת זאת, מדובר לא רק ב'ניחא ליה', שהרי יש לכם עניין בתמונות ו/או בקולות, אלא שמדובר לכאורה גם במעשה ב'מתכוון', האסור בכל מקרה, כי כוונתכם בתנועותיכם ובקולותיכם תהיה שהן ייקלטו במצלמות וישודרו לבית הוריכם, וכן להיפך.

ומאחר שכל תנועה שנעשית אל מול מצלמה גורמת לשינויים בזרם, וכשהן מועברות על-גבי מסך הן מציירות תמונות חדשות על המסך ב'כתיבה שאינה מתקיימת', ובמצלמות SKYPI נוספות על כך גם השינויים החשמליים שבהעברת הקולות, לא ניתן להתיר זאת במקרים שאין בהם חשש סכנה וסרך פיקוח-נפש.

לכן אנו מציעים לכם לשקול מבעוד מועד פתרונות אחרים של עריכת סדר משותף בחדרים נפרדים עם קשר עין וכיו"ב.

יחד עם זאת, אנו מאחלים להוריכם אריכות ימים ושנים, מתוך בריאות שלימה ואיתנה, ולהם ולכם ולנו – שבמהרה ובקרוב נצא מהמצב המורכב והבלתי צפוי הזה אליו נקלענו, ו'כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות', ו'כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ד' רופאיך'.

 

בברכת פסח כשר ושמח

 

 

תוכן ספוילר

מֵי-קַר – קוּלֶר

שאלה:

בפנימייה אותה אני מנהל, יש קולר למים קרים וחמים (מצ"ב תמונה). לפי מה שאני רואה לא מוצמדת למכשיר שום מדבקה של אישור הלכתי. השאלה, האם יש בעיה להשתמש במכשיר בשבת? ובמידה ולא, האם יש אפשרות לסדר את זה באופן שיהיה מותר?

 

תודה רבה

ישראל ו.

קרית שמונה

 

תשובת רבני המכון:

לפי מה שאנחנו רואים מהתמונה ששלחת, אכן מדובר במכשיר שלא נעשתה בו שום התאמה הלכתית, כך שהשימוש בו בשבת הוא בעייתי מכמה סיבות.

במים חמים וודאי שאסור בהחלט להשתמש בשבת, כי כל צריכת מים גורמת במקביל לכניסת מים קרים מן הרשת ולבישולם.

כאשר משתמשים במים הקרים עלולים לגרום להפעלת המדחס. ניתן להקל בהוצאת מים, באופן שמוציאים בכל פעם רק כוס אחת בלבד, ולא ממלאים ברציפות קנקנים או בקבוקים. במידה וניתן לשמוע את המדחס כאשר הוא פועל, ניתן מבחינה זו להוציא מים ללא הגבלה. אם הנכם מעוניינים בהתקן שיאפשר את השימוש בקולר – למים קרים בלבד – בכל מצב וללא הגבלה, תוכלו לרכוש אצלנו במכון מכשיר SGT לצורך כך.

חשוב לציין, כי אם אין אפשרות לנעול את ברז יציאת המים החמים בשבת, יהיה עליכם לפחות לתלות שלט בולט עם הוראה ברורה שהשימוש במים החמים בשבת אסורה באיסור גמור.

מלבד האמור, עלולה להיות גם שאלה של איסור 'בורר' בסננים, וזו כבר מצריכה התייחסות נפרדת.

בברכה מרובה

תוכן ספוילר

התקן שבת למדיח כלים

שלום, ברשותי התקן שבת למדיח כלים אוטומטי, בפיקוח של מכונכם. קורה לפעמים שבערב שבת אני שוכחת להזיז את המגנט המורכב על המסילה שבדלת המדיח כפי שכתוב בהוראות שלכם, והשאלה שלי האם בכל זאת יש דרך להזיז את המגנט בשבת לצורך ההפעלה, או שאיאלץ להישאר עם ערמות הכלים עד למוצאי שבת?

בכלל, הבן שלי אמר לי, שגם אם אין לי צורך בהדחת כלים אסור להזיז את המגנט סתם ככה הלוך וחזור. האם זה נכון?

נאוה ר.

קצרין

 

תשובת רבני המכון:

שלום וברכה

כפי שכתבנו בהוראות, חובה להזיז את המגנט לפני שבת, ואם לא, אין כל דרך להשתמש במדיח בשבת.

כמו כן, הבן שלך צודק: אין להזיז את המגנט בשבת בשום אופן.

בברכה מרובה

תוכן ספוילר

שואב אבק רובוטי

 

שאלה:

המכון הטכנולוגי שלום.

לחמותי מאד חשוב עניין הניקיון. לכבוד יום הולדתה אנחנו חושבים להפתיע אותה ולקנות לה שואב אבק רובוטי. השאלה שלנו, האם יהיה מותר לתכנת אותו מערב שבת, כך שבמהלך השבת הוא יטאטא את הבית באופן אוטומטי?

אנחנו גם שוקלים לקנות רובוט שיש לו גם יכולת שטיפה וניגוב, כך שלאחר סעודות השבת הרובוט ישטוף את הסלון.

נשמח לקבל תשובה, האם יש בעיה בדבר הזה?

יעקב ג.

חיפה.

 

תשובת רבני המכון:

 

שלום וברכה

ראשית, נאחל לחמותך אריכות ימים ושנים והרבה נחת מכולכם.

לגבי שאלתך, הכלל בדברים אלה הוא, שמכשירים שכבר התרגלו בציבור להפעיל אותם מערב שבת והם גם לא מרעישים מותר להניח להם לפעול מאליהם בשבת. אבל כאשר מדובר במכשיר שלא מקובל להפעיל אותו מערב שבת, או במכשיר שהוא מרעיש, יש איסור שיפעל בשבת משום איסור הנקרא 'אוושא מילתא', כלומר מראית עין של חילול שבת.

למיטב ידיעתנו, עדיין לא נפוץ כל כך הנוהג להפעיל רובוטי ניקיון מערב שבת שיעבדו בשבת עצמה. במידה ומציאות זו תשתנה, או שלהערכתך כבר פשט ונפוץ המנהג להפעיל רובוטים לניקיון בשבת, והרואה זאת מבין ויודע כי יתכן בהחלט שהוא הופעל מערב-שבת ולא בשבת עצמו, יש להתיר.

יחד עם זאת, יש להימנע בשבת מלהניח 'מחסומים' בדרכו של הרובוט בנהלך העבודה, כדי לא לגרום לשינויים בפעילותו האוטומטית.

בברכה מרובה

תוכן ספוילר

רבני המכון שלום וברכה,

רציתי לברר לגבי סיר לבישול איטי (crock pot) האם יש בו תרמוסטט? שאם כן, אולי יש בעיה בשבת להוסיף לתוכו אוכל או להוציא ממנו, כי פעולות אלה עלולות להשפיע על הקדמת הפעלתו במקרה שהוא מנותק באותו רגע.

תודה רבה

אבנר ש.

קרית אתא

תשובת רבני המכון:

שלום וברכה

שאלתך לגבי הכנסת אוכל לסיר אינה רלוונטית כלל, כי בכל מקרה אסור להכניס שום אוכל בשבת אל תוך סיר הנמצא על מקור חום ובכלל זה סיר לבישול איטי. איסור זה אינו קשור לאיסור בישול ולכן אסור לעשות כן אף כאשר מדובר במאכל שהוא כבר מבושל.

כמו כן השאלה המרכזית לגבי סיר בישול איטי היא האם בכלל ניתן להשתמש בו על ידי הנחת האוכל בו מערב שבת והשארתו דולק בשבת, וזאת מכיוון שהסיר לבישול איטי מורכב מסיר פנימי המונח בתוך כלי חיצוני, דבר המעלה שאלה של איסור 'הטמנה בדבר המוסיף הבל'. למעשה נחלקו פוסקי הדור האחרון בדבר, וכדי לצאת ידי כל הדעות, ראוי להניח את הסיר הפנימי על אבנים קטנות אותן יש לפזר על תחתית הכלי החיצון, ובכך ליצור הגבהה לסיר הפנימי באופן שחלק ממנו יבלוט וחשוף ולא מוטמן בכלי החיצוני.

לגבי שאלתך הספציפית בדבר הוצאת מאכל והחשש להשפעה על התרמוסטט, וכתוצאה מכך על הקדמת ההפעלה – הרי עד כמה שידוע לנו, בדרך כלל אין במכשיר לבישול איטי רכיב תרמוסטטי. אך מאחר שלא בדקנו את 'כל' המכשירים המצויים בשוק איננו יכולים לדעת בוודאות שהסיר המדובר אכן בסדר.

בברכה

סנני 

תוכן ספוילר

לכבוד המכון הטכנולוגי להלכה,

אני מקבלת לאחרונה הצעות רבות להתקין בכיור המטבח בביתי סנן מים תת כיורי. זה יהווה עבורי פתרון נוח, שבמקום שישיות מים מינרלים אותם אני רגילה לסחוב מהמכולת, הסנן ינקה את המים מאבנית, לכלוך וחיידקים והמים שיצאו מהברז שיותקן על השיש יהיו בריאים וטעימים לשתייה. הסננים שהוצעו לי הן של החברות: אקווטק, ניגה, woterstore.

שמעתי שהפתרון הזה בעייתי לשבת, אם כי שלמיטב ידיעתי המערכת מכנית לחלוטין ולא חשמלית. חשבתי אולי הבעיה היא להשתמש במים החמים, לכן אני מדייקת את שאלתי, האם יהיה מותר להשתמש בסנן עבור מים פושרים בלבד?

סימה ה.

ראשון לציון

תשובת רבני המכון:

שלום וברכה

כמו שתיארת בשאלתך, סנני המים בוררים מתוכם את הפסולת. בעיית השימוש נוגעת אפוא לאיסור 'בורר'. נציין שיש רבנים המתירים זאת מכמה סיבות, ואולם לדעת חלק נכבד מפוסקי זמננו הדבר בעייתי.

לעת עתה יש מערכת סינון אחת הנקראת 'סמבטיון' שהיא מותרת לשימוש לכל הדעות. המלצתנו שתתקיני מערכת זו, וכך תוכלי לענג את השבת תוך הידור הלכה.

בברכה מרובה

מתקן לסינון מים חמים וקרים בשבת

לרבנים במכון שלום וברכה,

רציתי לשאול האם קיים פיתוח או פתרון הלכתי לשימוש במתקן סינון מים שמספק גם מים חמים וגם מים קרים לשתייה שניתן להשתמש בו בשבת?

יוסף מ.

הוד השרון

תשובת רבני המכון:

שלום וברכה

ניסחת את שאלתך בצורה מאד כללית, ואולם אנו מבינים שכוונתך לשאול האם מותר להשתמש במכשירי מיני-בר בשבת למים ולקרים, מצד שאלת ה'בורר' שבסנני המים.

  • א. עליך לדעת, כי השימוש במים חמים בשבת מתוך מיני-בר, ללא כשרות ופיקוח הלכתי, בלאו-הכי אסור בהחלט, שכן הוא כרוך באיסור 'מבשל', כי כל הוצאת מים חמים גורמת ישירות לכניסת מים קרים למערכת ולבישולם. הפתרון לבעיה זו בדגמים מסוימים שאושרו על ידי המכון הוא שכאשר מעבירים בערב שבת את המכשיר ל'מצב שבת' פתח כניסת המים הקרים נחסם, כך שלמעשה השימוש במים החמים במהלך השבת הוא רק במים שכבר נכנסו למערכת מערב שבת וכבר עברו תהליך סינון. בדגמים אחרים אין כלל אפשרות לצרוך מים חמים בשבת.
  • ב. השימוש במים הקרים במיני-בר ללא כשרות כרוך בשתי בעיות: 1. גרימת הפעלת המדחס. 2. סינון המים שזו שאלה של איסור 'בורר'. עבור הבעיה הראשונה יש פתרון הלכתי מהודר המיושם במיני-ברים שבאישור מכוננו. לגבי בעיית ה'בורר', שנחלקו בה הדיעות בין רבני זמננו, הפתרון המושלם והמהודר הוא להתקין ברז מעקף לסננים לשבת, או לחילופין להשתמש במערכת הסינון הנקראת בשם 'סמבטיון'.

בברכה מרובה

תוכן ספוילר

משאבות מים בבתים פרטיים

 

לרבני המכון הנכבדים

שלום רב

אני מתגורר בבית פרטי של 3 קומות, ויש לנו שם משאבה חשמלית להגברת לחץ המים בביתנו. עברתי בעיון רב על המאמר על משאבות מים ששלחתם לי, אשר התפרסם בעלון 'אספקלריה' מחודש אלול אשתקד, אך לא מצאתי כלום על משאבות מים של בתים פרטיים, שבכל פתיחת ברז או הורדת מים בשירותים אני או בני ביתי הם שמפעילים בוודאות את המשאבה.

גם הפתרונות שהצעתם באותו מאמר למשאבות מים במגדלי מגורים גבוהים אינם מתאימים ואינם רלוונטיים במקרה שלנו.

האם יש לכם עצות ורעיונות מה ניתן לעשות אצלנו?

ברוב תודה

מאיר ש.

לוס אנג'לס

תשובת רבני המכון:

שלום וברכה

אכן, כפי שהנך מתאר, בצדק, הבעיה של משאבות מים בבתים פרטיים היא חמורה פי כמה מאשר משאבות בבתים גבוהים ומגדלי מגורים, שכן בבתים פרטיים הדבר הוא בגדר 'פסיק-רישא', שכל פתיחת ברז או הורדת מים בשירותים תפעיל את המשאבה.

 ישנן משאבות המופעלות מידית עם פתיחת הברז, ויש שרק לאחר כ-20-30 שניות מפתיחת הברז, כאשר ה'רגש' חש את הירידה בלחץ המים ומפעיל את המשאבה, שבמקרה זה ניתן אולי לדונו כהסרת מונע בכח שני לדעת רש"י (סנהדרין עז: וחולין טז.) שדינו כגרמא, ואילו לדעת היד רמ"ה (סנהדרין שם) גם באופן זה דינו כהסרת מונע בכח ראשון, שנחשב כמעשה ישיר. וראה בזה בספר 'מעשה וגרמא בהלכה' (ח"ד פ"ב), מפרי עטו של הגאון האדיר רבי לוי יצחק הלפרין זצ"ל, מי שעמד בראש המכון והתווה את דרכו למעלה מיובל שנים. (לגבי הורדת מים בשירותים יש מקום להקל יותר, מאחר שאין בזה מעשה ישיר של הסרת מונע לשחרור המים, אלא הורקת הניאגרה, שבעקבותיה נגרמת פתיחת הברז באמצעות המצוף).

בכל מקרה, בוודאי יש צורך לפתור את הבעיה מיסודה ולאפשר את השימוש במים בשבת בקביעות ללא כל חשש וללא היתרים דחוקים.

אנו מציעים לכם לבדוק את ההצעות דלהלן, המסודרות בסדר יורד, לפי העדיפות ההלכתית יחד עם האפשרות הפרקטית-מעשית לביצוען בקלות יחסית.

  1. לנסות לנתק מערב-שבת את משאבות המים ולהשתמש בשבת במים עם לחץ נמוך יותר מן הרגיל.
  2. לבדוק את האפשרות להשאיר במשך כל השבת ברז מים פתוח בזרם מספיק ש'יאלץ' את המשאבה לפעול ברציפות כל השבת.

פתרון זה יכול להיות מושלם ויעיל למשאבות הפועלות בעוצמת זרם קבועה, שכאשר הן כבר פועלות שוב אין לצריכת המים כל השפעה על פעילותן. אבל במשאבות בעלות מנוע אינוורטר, הפועלות בתדר משתנה, בהתאם לעוצמת הלחץ, עלולה כל צריכת מים לגרום לשינוי התדר ולהגברת הזרם במשאבה, שיש שמחמירים בכך.

  1. להתקין על גג הבית מיכל/דוד, בעל קיבולת של כ-500 ליטר לפחות, או כל גודל אחר, האמור להספיק לכל המשפחה ודיירי הבית למשך שבת שלמה. מיכל זה, יתמלא מערב-שבת ע"י המשאבה ויתנתק ממנה. לאחר מכן תתחבר כל צנרת המים לצריכת מים בשבת ממיכל זה, שיספק את המים בכוח הכבידה גרידא, ללא שום צורך במשאבה.
  2. להתקין בחיבור למשאבות מיתקן SGT ההופך את גרימת הפעלת המשאבה לפעולה מותרת בשבת.
  3. במקרה הצורך קיימת גם אפשרות להתקין (או להסב) יחד עם המשאבה מיכל מים, באופן שבכל פעולה של המשאבה יהיה בו די לחץ מים שניתן להשתמש בו לכמות מסוימת של מים, בכמות של כ-40-50 ליטר, כך שפתיחת מים או הורדת המים בשירותים בשבת לא תגרום בהכרח להפעלת המשאבה ולא תהיה בגדר של 'פסיק רישא'.

בברכת התורה והשבת

 

תוכן ספוילר

שעוני יד סולאריים ולווייניים

 

שאלה:

לכב' רבני המכון החשובים והנכבדים שליט"א

קניתי לאחרונה שעון יד סולארי הנטען מהשמש. אמרו לי כי הוא מתמלא רק מאור השמש ולא מכל תאורה מלאכותית אחרת – האם מותר לי לענוד את השעון בשבת?

 

וגם, האם מותר לענוד בשבת שעון עם מנגנון פנימי שמתכוונן מפעם לפעם לשעה המדויקת בדרך אלחוטית באמצעות לוויינים?

 

בברכת התורה

משה ל.

אשקלון

 

תשובת רבני המכון:

שלום וברכה

  1. ראש המכון הגאון האדיר רבי לוי יצחק הלפרין זצ"ל כבר התייחס בספרו שו"ת 'מעשה-חושב' (ח"ח, סי' ג) לשאלה מעין זו. שם היה מדובר על שעון שבנוסף לסוללה הרגילה מורכבים בו גם תאים פוט-אלקטריים הקולטים את האור הנופל על השעון והופכים אותו לחשמל, המפעיל באותה עת את המערכת האלקטרונית של השעון, ולעתים גם מוסיפים למטען החשמלי של הסוללות הקיימות. מסקנתו ההלכתית, בתשובה זו, כי ראוי להחמיר שלא לעונדו בשבת, אלא אם כן תימצא דרך לכיסוי השטח שבו קרני האור הופכים לזרם חשמלי.

ועתה לשאלתך, אם אכן כך הם פני הדברים, כמו שאמרו לך, שאור מלאכותי, כמו תאורה חשמלית וכדו', אינו גורם להטענת התאים הפוטו-אלקטריים של השעון, אלא רק אור השמש, אתה יכול לענוד את השעון ללא חשש בשעות הלילה, או בשעות היום בתוך הבית וכל מקום סגור אחר, ורק ראוי להיזהר שלא לצאת עמו ביום מחוץ לבית. אך עליך לברר היטב אם מה שאמרו לך אכן נכון ומדויק, כי לא תמיד מה שאומרים הוא הנכון והמדויק.

  1. ביחס לשאלה השנייה, יש לברר היטב את דרך פעולת איפוס השעון וכיוונונו באמצעות הלוויין, האם מדובר באות רציפה שנשלחת מלווייני התקשורת, או באותות אלקטרוניות שנשלחות מפעם לפעם, והאם האותות הללו נקלטות רק מחוץ לבית, כשהשעון חשוף לחלל האוויר החיצון או גם בתוך הבית פנימה.

במידה ומדובר באות אלקטרונית רצופה, הנקלטת רק מחוץ לבית קיימת אכן בעיה ביציאה עם השעון מחץ לבית. אך אם מדובר באותות המשוגרות מפעם לפעם לאיפוס השעונים וכיוונם לשעה המדויקת, אין לאסור את היציאה בשעון מחוץ לבית, שכן מדובר בפעולה הנחשבת בוודאות כגרמא, וגם התוצאה אינה מוכרחת בכל יציאה, כך שאין זה בגדר 'פסיק-רישא'.

אם יתברר כי האותות נקלטות בכל מקום, גם בתוך הבית פנימה, אין שום מניעה לענוד את השעון בכל מקרה, הן אם מדובר באות רציפה והן אם מדובר באותות המשוגרות מפעם לפעם, שכן ענידת השעון והיציאה בו מחוץ לבית אינה משפיעה כלום על קליטת האותות ותוצאותיהן.

 

בברכה מרובה

 

 

תוכן ספוילר

הליכון עם מעצורים

שאלה:

שלום רב

אני מוגבל בהליכה, והשיגו לי הליכון עם ברקסים ( – מעצורים) – האם אני יכול להשתמש בו בשבת?

ישראל א.

בית שמש

 

תשובת רבני המכון:

שלום וברכה

למיטב הבנתנו, מדובר בברקסים ( – מעצורים) מכניים לחלוטין, ואי לכך אין בכך שום בעיה, ואתה יכול להשתמש בו בשבת ללא כל חשש.

בברכת רפו"ש

תלת אופן למבוגרים בשבת

 

לפוסקי הלכה של מכון הרב הלפרין, שלום וברכה,

השאלה שאני מפנה אליכם היא לאחר שפניתי לרבנים אחרים, אשר הורו לי לשאול אתכם.

יש לי אב זקן שליט"א, המתגורר במושב דתי, אשר מתקשה ללכת ברגליו, ובית הכנסת שהוא נוהג להתפלל בו נמצא במרחק קילומטר וחצי מביתו. כדי לאפשר לו תפילה במניין מצאתי מי שמייבא לארץ תלת-אופן דו-מושבי בשם CHOPPER המונע על ידי שתי דוושות בלבד בלא חשמל. אציין שכל שבת שעוברת עליו מבלי תפילה במניין מסבה לאבי ולנו עוגמת נפש.

שאלתי, האם הכלי הנ"ל מותר לקשיש או נכה לנסיעה בשבת במקום שיש בו ערוב, וכן במידה ואבי מתקשה לדווש האם מותר לי, בנו, להסיע אותו?!

אודה לכבודכם על חוות דעתכם.

בברכת התורה,

אלקנה ג.

קרית מלאכי

 

תשובת רבני המכון:

שלום וברכה

באופן עקרוני, במקום שיש עירוב כשר אין שום בעיה וחשש הלכתי מן הדין לנסוע בשבת בתלת אופן כגון זה שתיארת. עם זאת, נהגו החרדים לדבר ד' שלא לנסוע באופנים בשבת בשל חששות שונים של מראית העין ופגיעה בחומת השבת.

בכל זאת, לצורך קשיש מוגבל בוודאי שזו הדרך הטובה והרצויה ביותר, ובוודאי שהיא עדיפה מכל עגלת נכים חשמלית ממונעת בכל צורה שהיא.

גם באשר לשאלתך האם מותר לך להסיע אותו, אם הדבר ניכר לעין כל כי הדבר נעשה אך ורק לצורך קשיש מוגבל בלבד, יש להתיר זאת.

בברכה מרובה

 

 

תוכן ספוילר

שער חשמלי – מגנומטר

 

שאלה:

כמי שעוסק במתן ייעוץ ופתרונות להגנה ואבטחה, נתבקשתי ע"י בית חב"ד במזרח הרחוק להכין עבורם את התשתית הבטחונית ורשת האבטחה למבנה החדש שרכשו, אותו הם מסיימים עתה לשפץ ועומדים לחנוך אותו בקרוב.

כרגע, אני מבקש לדעת איזה שער חשמלי (מגנומטר) אני אמור להזמין עבורם, שיעמוד בכל דרישות ההלכה המחמירות, כפי שהם דורשים.

שגיא ל.

עפולה

תשובת רבני המכון:

שלום וברכה

לצערנו, איננו יכולים להמליץ על דגם או על יצרן של מגנומטר מסויים שעומד בכל דרישות ההלכה המחמירות.

אך אנו יכולים להציג בפניך מספר הנחיות מקצועיות, אשר שילובן כולן יחד מאפשר את השימוש במגנומטר בשבת ללא כל חשש, על-מנת שתבדוק את אפשרות יישומן יחד עם יצרני המגנומטר ומתקיניו.

  1. יש לבדוק עם הגורמים הביטחוניים בשטח עד כמה ניתן להוריד את רמת הכיול וסף הרגישות של המגנומטר, באופן שלא יגיב על מתכות שגרתיות קטנות, כמו משקפים, אבזם וכדומה, אך מאידך לא יאפשר בשום פנים ואופן הכנסת מתכות בעלי סיכון.
  2. במקביל, יש לקבוע שילוט ברור ובולט, בעברית, באנגלית ובשפה המקומית, כי על כל העוברים במגנומטר בשבת להסיר כל חפץ מתכתי שהוא (למעט המתכות השגרתיות, הנזכרות לעיל, במידה וניתן יהיה לכייל את המגנומטר באופן שלא יגיב עליהן) שעל גופם, בכיסיהם או בתיקיהם, ולהעביר אותו מצידו של המגנומטר.
  3. עם יצרני המגנומטר יש לבדוק את האפשרות לבנות אותו בצורה הפוכה מן הרגיל, כלומר שבמקום שהתגובה למתכות תהיה בהעלאת המתח החשמלי, בהתאם לרמת המתכות, גודלן ומשקלן, תהיה התגובה דווקא בהורדת המתח החשמלי, במקביל לרמתן, גודלן ומשקלן של המתכות.

אם תצליחו אכן לשלב את כל ההצעות גם יחד ניתן יהיה ללא כל ספק כי המגנומטר עומד בכל דרישות ההלכה המחמירות ביותר, והשימוש בו מותר לכתחילה ללא כל חשש.

במידה ולא ניתן יהיה ליישם את כל ההצעות כאחד, או שתתקלו בשאלות או קשיים מסויימים, תוכלו לפנות אלינו שוב לקבלת ייעוץ והדרכה.

בברכת הצלחה

אלקטרו-מגנט בבניין מגורים

 

שאלה:

כבוד המכון המדעי והטכנולוגי להלכה,

במנעול דלת הלובי של בנייננו מותקן קוד, אולם הוא נפרץ שוב ושוב על ידי אנשים הנכנסים לבניין מבלי להקיש את הקוד. אני רוצה להתקין אלקטרו-מגנט בדלת זו, כך שלדלת לא יהיה מפתח רגיל, וכולם יהיו חייבים להשתמש בקוד הכניסה. במענה לשאלתי לגבי שבתות השיב לי המנעולן, שהוא יתקין ליד הדלת מתג שתפקידו לנטרל את האלקטרו-מגנט, כך שבשבתות הדלת לא תהיה נעולה. סביב המתג הוא יתקין לי גם מנעול ומפתח, כדי למנוע שאף אחד לא יתחכם ויחזיר את האלקטרו-מגנט לפעולה בשבת.

שאלתי, האם זה הפִּתרון היחיד לשבתות, והאם יש עוד חשש כלשהו בהתקן האלקטרו-מגנט?

תודה רבה מִקרב לב על כל המענה האדיב עד כה.

בברכת חג חנוכה שמח,

עוזיאל פ.

פתח תקווה

 

תשובת רבני המכון:

יש התקנים מסוימים שיכולים לתת מענה, אך עבור בניין מגורים רגיל זה הפתרון הנכון והמהודר ביותר.

תוכן ספוילר

שאלה:

כבוד הרבנים שלום וברכה,

בבניין שלנו מותקן אינטרקום.

כפי שאני מבין, כל מנעול של דלת הפועלת עם קוד (אינטרקום) נקרא מנעול חשמלי. בעקבות זאת התעוררתי לחשוב, אולי יש בעיה בשבת להשאיר דלת כזו נעולה, ולפתוח אותה עם מפתח רגיל שאינו קבוע בדלת, וכן בהתקן פרפר הקבוע בדלת בצידה הפנימי, כי אולי בכך שפותחים את הדלת במפתח או בפרפר – הדבר גורם לפריקת מעגל חשמלי?

שאלה נוספת, בדלת כזו יש זיז קטן שמזיזים כדי להשאירה לא נעולה באופן קבוע. האם יש בעיה כלשהי להזיז את הזיז בשבת?

פנחס ש.

רחובות

 

תשובת רבני המכון:

בהתקנים הרגילים המוכרים לנו והנפוצים בדרך כלל בכל דלתות אינטרקום הרגילות, הדלתות נפתחות על ידי אחת משתי האופציות: או על ידי שחרור ה"מחסום" המחזיק את הלשונית בפעולה חשמלית, או על ידי משיכת הלשונית פנימה באמצעות המפתח או הידית. לכן לגבי שאלתך הראשונה, פעולת המפתח או הידית הינה פעולה מכנית לחלוטין שאינה גורמת כל פעילות חשמלית והיא מותרת לכתחילה.

לגבי שאלתך השניה, הזיז המתואר על ידך מבצע מעקף של המנגנון החשמלי ומאפשר ל"מחסום הלשונית" לזוז ממקומו גם ללא הפקודה החשמלית. מעקף זה הינו מכני ולכן הוא מותר בשימוש בשבת. תוכל לוודא זאת על ידי ניתוק החשמל של האינטרקום והזזת הזיז הקטן הזה. או אז, אתה תראה בעצמך שהדלת ננעלת ונפתחת על פי מיקום הזיז שקבעת מבלי תלות בחשמל.

 

 

תוכן ספוילר

שאלה:

לכבוד הרבנים שליט"א שלום וברכה!
בדלת ביתנו מותקן מנעול מספרים מכני. התלבטנו לגביו, האם מותר לשנות את הקוד בשבת או שיש בזה משום חשש 'תיקון מנא'? [

בברכת חנוכה שמח

יהונדב ר.

ירושלים

תשובת רבני המכון:

לדעתנו, אכן בהחלט יש להחמיר בשינוי הקוד בשבת.

תוכן ספוילר

לכבוד המכון המדעי טכנולוגי להלכה

 

שלום לרבנים

קראתי בהנאה רבה בעלון 'אספקלריה' האחרון על הביקור החשוב של ראש המכון הגאון הגדול ר' אברהם משה הלפרין שליט"א אצלנו במכסיקו-סיטי. אני יכול להעיד בפה מלא כי כל מה שהיה כתוב שם על הרושם הגדול של הביקור על הקהילה הוא נכון ואמיתי, והרבה יותר מכך. אין לכם מושג איזה רושם עשו השיעורים הנפלאים והמיוחדים, ואיזו השפעה היתה להם על כל אחד ואחד בכל מיני פרטים.

אני עצמי השתתפתי בכמה שיעורים של הרב הלפרין, ובכל פעם נהניתי מחדש. אך רציתי לשאול על שתי נקודות שנשארו אצלי לא ברורות כל-כך:

  1. הרב הלפרין שליט"א עורר אותנו על הדלתות המגנטיות הקיימות אצלנו בכל בית, שיש בעיה לעזוב אותן בשבת. לא כל-כך הבנתי את הבעיה ומה העצות לכך?
  2. דבר נוסף ששמעתי בשיעורים על המקומות שכשנכנסים לחדר המדרגות נדלק האור, והרב הלפרין שליט"א דיבר אם אפשר לבקש מהשומר הגוי להיכנס כדי שהאור יידלק בגללו, ולא זכור לי, או שלא הבנתי, אם הוא אמר שמותר ובאיזה אופן?

אני באמת לא רוצה להטריח, אבל אם אפשר בבקשה להראות השאלות להגרא"מ הלפרין, כדי שיסביר לכם מה לענות בדיוק.

תודה וסליחה

רפאל ק.

מכסיקו סיטי

 

תשובת רבני המכון:

שלום וברכה

לבקשתך, העברנו את שאלותיך לראש המכון הגרא"מ הלפרין שליט"א, והוא ביקש להשיב על שאלותיך כדלהלן:

  1. הדלתות עליהן אתה שואל הן דלתות עם נעילה אלקטרו-מגנטית, וכפי שמקובל אצלכם, וכן בהרבה מקהילות ישראל בתפוצות הגולה, בהסתמך על סברות הלכתיות שונות, הרי כשהשומר הגוי רואה את היהודי בעל-הבית, או שהוא אחד מדיירי הבניין, הוא לוחץ מיד על הכפתור ומשחרר את הנעילה האלקטרו-מגנטית, כך שהיהודי אינו צריך אלא לדחוף את הדלת ולהיכנס, מבלי לעשות שום פעולת ניתוק חשמלי.

אלא שכאשר היהודי עוזב את הדלת היא מיד נטרקת, בעזרת הקפיץ המותקן בה וננעלת שוב בנעילה אלקטרו-מגנטית, כך שבהחלט יתכן שסגירת המעגל החשמלי של נעילת הדלת מתייחסת לעוזב הדלת.

שכן עזיבת ושחרור דבר התפוס ביד נחשבת לכאורה כהסרת מונע בכוח ראשון, שדינה כמעשה, ואף שדעת ה'תבואות-שור' (סי' ג , בשמ"ח ס"א ובתבו"ש סק"ב) לגבי שחיטה באמצעות שחרור סכין מידו שהשחיטה פסולה, שאין זה כוחו, אבל כבר הרחיב בזה הגאון האדיר רבי לוי יצחק הלפרין זצ"ל בספרו 'מעשה וגרמא בהלכה' (ח"ד פ"ו) שבדברי היד רמ"ה (סנהדרין עז:) מפורש שלא כדעת ה'תבואות-שור', ושגם כמה מגדולי האחרונים הרבו להקשות עליו, והעלה שם שלגבי איסורים בוודאי יש להחמיר ולהחשיב זאת כמעשה גמור. ומה שהפעולה מתבצעת בצירוף עם הקפיץ שגורם לטריקת הדלת אין בכך כדי להוריד ממעשה האדם, שכן כל מעשה שהאדם עושה בצירוף אלמנטים נוספים המקילים עליו את הפעולה, כמו גלגלי שיניים, שימון המערכות, לחץ הידראולי, המעשה מתייחס אליו בשלימותו. וראה מה שכתב בזה הגרל"י הלפרין זצ"ל בספרו שו"ת 'מעשה-חושב' (חלק ט, סימן ב, אות טז).

אי לכך, ההצעות האפשריות לגבי הדלתות האלקטרו-מגנטיות הן:

א. אם אפשר לסכם עם השומר הגוי מראש, שכשהוא רואה את היהודי, הרי לא זו בלבד שהוא ילחץ על הכפתור לשחרור האלקטרו-מגנט, אלא יואיל לקום ממקומו, לפתוח את הדלת ולהחזיקה בידו עד לאחר שהיהודי יכנס מבלי לגעת כלל בדלת.

ב. ישנן מערכות נעילה של דלתות מסוג זה, שניתן להמשיך ללחוץ על כפתור השחרור לחיצה ממושכת, וכל זמן שהלחיצה אינה נפסקת לא חוזרת הנעילה האלקטרו-מגנטית, ובמקרים אלו יש לסכם עם השומר הגוי כי בעת שהוא יראה את היהודי ילחץ על כפתור השחרור ולא ירפה ממנו עד לאחר שהדלת תיטרק ותיסגר.

ג. לחילופין, ניתן בקלות יחסית לתכנן מערכות שכאלו, אשר טריקת הדלת לכשעצמה לא תחבר עדיין את המעגל החשמלי של מערכת הנעילה האלקטרו-מגנטית, אלא יהיה צורך בלחיצה מחודשת של השומר הגוי על כפתור נעילה.

ד. במקרים בהם לא ניתן לבצע את אף אחת מההצעות האמורות לעיל, כגון בבניינים רבי קומות עם מספר גדול של דיירים גויים שאינם מעוניינים לשתף פעולה בעניין, ניתן להקל לצורך גדול, כגון דא, לפתוח ולדחוף את הדלת לכיוון הנגדי, באופן שתיעצר שם אפילו לשנייה אחת, כך שאולי ניתן יהיה לדון את חזרת הדלת וטריקתה לאחר מכן כהסרת מונע בכוח שני, ובצירוף דעת ה'תבואות-שור' הנ"ל ששחרור דבר שמחזיקים בו אינו נחשב כמעשה.

  1. בנוגע לחיישני תאורה, שכל מעבר ותנועה דרכם גורמים להפעלת התאורה, ובמיוחד בחדרי מדרגות חשוכים לגמרי שהרי זה כ'פסיק-רישיה דניחא ליה' העצה הפשוטה היא להמתין למעבר של נכרי, שיפעיל ממילא את התאורה, ולעבור אחריו.

אך דא עקא, כי בדרך-כלל במקומות שכאלה הגויים אינם עולים במדרגות, אלא במעלית, רק יהודים שומרי שבת שנמנעים מלעלות במעליות בשבת נזקקים לעלות דרך חדרי המדרגות.

לפיכך, בהחלט יש להתיר במקום הצורך גם לבקש (ואם אפשר רק לרמוז) מגוי בתואנה מסויימת לעבור שם, ואגב הילוכו יפעיל את החישנים, בהסתמך על דעת המג"א בכמה מקומות (סי' רנג סקמ"א, סי' רנט סקי"א, סי' רעז סק"ז, סי' שיד סק"ה) שלא גזרו על איסור אמירה לנכרי במקום 'פסיק-רישיה' באינו מתכוון. וראה מה שכתב בזה הגרל"י הלפרין זצ"ל בשו"ת 'מעשה-חושב' (חלק ח, סימן, ב, אות ז).

אלא שיש להקפיד לבקש זאת אך ורק מגוי שאינו מבין שכוונת היהודי להפעלת התאורה, שכן במקרה שכזה הר"ז כמתכוון ולא כ'פסיק-רישיה' גרידא, ובאופן זה לא הותרה אמירה לנכרי, ולכן אין לבקש זאת מהשומר הגוי הקבוע, שהוא מן הסתם יודע שהכוונה היא להפעלת התאורה. (אמנם במקרה צורך גדול מאד, כשאין שום אפשרות אחרת, ניתן להתיר זאת גם באופן זה, כאשר מדובר כיום בתאורת led, ובפרט אם ישתדלו לעשות בדרך רמז).

בברכה מרובה

 

תוכן ספוילר

מנורת שבת ( – שבת לאמפ)

 

שאלה:

לכב' רבני המכון שליט"א

נזקקנו לאחרונה לרכוש מנורת שבת ("שבת לאמפ") עבור הטיפול בתינוק שלנו בלילות שבת, וגילינו כי קיימים כיום בשוק סוגים רבים, מהם דומים זה לזה ומהם שונים זה מזה, של מנורות שבת. על כמה מהם ראינו אישור הלכתי של המכון שלכם, על אחרים של גופים אחרים, ועוד סוגים ללא אישור כלל.  

  1. רצינו לברר אם יש הבדלים משמעותיים בין סוגי המנורות? והאם אתם מאשרים לשימוש בשבת רק את המנורות שבאישורכם ההלכתי? ולמה?
  2. שמענו שעלול להיות חשש טלטול מוקצה בשימוש במנורות הללו או בחלקן? מה דעתכם בענין? והאם זה הבסיס להבדלים שבין המנורות?

בברכת נועם ה' עליכם

רפאל צבי פ.

בני ברק

 

 

 

תשובת רבני המכון:

שלום וברכה

א. באופן עקרוני אין כמעט כל הבדלים משמעותיים בין מנורות השבת המצויות בשוק, אשר כולן מבוססות על עקרון דומה, שהמנורה דולקת כל השבת, או נדלקת וכבה על ידי שעון שבת המכוון מערב-שבת, והשימוש בה בשבת הוא אך ורק לגילוי האור וכיסויו.

אגב, אנו היינו בשעתו הראשונים להגות רעיון זה לפני עשרות שנים, ואכן פיתחנו דגמים ראשוניים שונים לשימוש בבתי חולים וכדו' שאכן נבנו ובוצעו בבתי חולים רבים לרווחת החולים ובני משפחותיהם, כאשר הבסיס היה של מנורות פלורוסנט קבועות בתוך קופסאות אטומות שניתן לפותחן ולסוגרן באופנים שונים לפי הצורך.

ב. בנוגע לחשש טלטול מוקצה במנורות השבת הקיימות כיום בשוק, שחלקן נמכרות בצורת של מנורות שולחן וכדו', הניתנות להסטה, יש אכן סבורים שיש להחמיר בדבר, אך דעתנו היא שאין צורך לחוש לזה, בפרט בנורות של היום, שהן כולן נורות לד (LED), וכבר פרסמנו את דעתנו זו בכמה הזדמנויות, ונחזור על עיקרי הנימוקים בקצרה ממש:

  1. יסוד החשש הוא מדין מוקצה של 'שלהבת', (שמקורו בסוגיית הגמרא במסכת שבת דף מו סוע"א ובפירש"י שם דף מז רע"א), ואשר לפי דעת הרמב"ם (רפי"ב מהל' שבת) שגחלת של מתכת דינה כאש וחייבים עליה בשבת משום מבעיר יש לחוש שדין הנורה החשמלית כדין 'שלהבת' שאסור לטלטלה.

אמנם גם אם דנים את הנורה כאש, מניין לנו להחשיבה כ'שלהבת', ומאחר שכל איסור מוקצה של 'שלהבת' הוא איסור מחודש, כפי שכבר נתקשה בזה החזו"א (או"ח, סי' מא סקט"ז), הרי באיסור מוקצה דרבנן יש מקום לומר לכאורה שאין לך בו אלא חידושו, ואין להוסיף על כך ולומר שגם באש כזו גזרו משום מוקצה של 'שלהבת'.

  1. עי' בדברי החזו"א שם שכתב בתו"ד שאפשר שטעם מוקצה זה הוא משום שלעולם אין דרך הנר לטלטלו בשבת מחשש שיכבה, וטעם זה בוודאי לא שייך במנורות השבת.
  2. בעיקר הדברים שגחלת של מתכת דינה כאש וחייבים עליה משום מבעיר, כבר השיג הראב"ד (שם) על הרמב"ם עיי"ש, וגם המג"א (סי' שיח סק"י) שהביא את דברי הרמב"ם הקשה עליהם מדברי הרמב"ם עצמו (שם פ"ט ה"ו) שהמחמם את המתכת עד שתיעשה גחלת הרי זה תולדת 'מבשל', והניח בוצ"ע.
  3. עי' במרכבת המשנה (שם פי"ב ה"א וה"ב) ובשו"ת אבני נזר (חאו"ח, סי' רכט אותיות ו-ח) שכתבו גם בדעת הרמב"ם שאין בזה משום 'מבעיר' אלא אם כן התכוון לצרף, עיי"ש.
  4. ועל כולנה, כל האמור נוגע רק לנורת להט עם חוט לוהט וזוהר. אבל מנורות השבת המשווקות כיום הן כולן בתאורת לד ((LED שאין בהן שום סרך של אש ו'שלהבת' כלל.

עם כל זאת, בהתאם למדיניות המכון רבת השנים, לחוש ככל האפשר גם לדעות שונות שיש להן מקור ובסיס הלכתי, אף שלדעתנו אין שום צורך בכך, אנו דורשים מיצרני / יבואני מנורות השבת שתחת אישורנו ההלכתי, לשווק אותן באופן שהרוצים להחמיר בכך יוכלו לקבע אותן למקומן, בדרכים שונות: הברגה, ואקום, הדבקה או באמצעות סקוטש מיוחד, באופן שלא יזוזו ממקומן במהלך השימוש בהן בשבת. כך גם נהגנו אנו למעשה, בשעתו, בדגמים הראשוניים של הפלורוסנטים אותם פיתחנו כאמור עבור בתי חולים וכדו'.

ג. ראוי לציין, כי למרות כל האמור לעיל על העיקרון הזהה בכל מנורות השבת לסוגיהן, שנראות לכאורה כמוצר פשוט בהחלט שאינו מצריך בדיקות מיוחדות, עדיין ישנה חשיבות לבדיקת המוצר – כמו כל מוצר חשמלי או טכנולוגי אחר – על ידי גוף הלכתי מקצועי בר סמכא בעל ניסיון רב שנים, שלעיתים עשוי לגלות בו בעיות צדדיות, חמורות לא פחות, הכרוכות בשימוש במוצר, אשר אחרים לא שמים לב אליהם ולא מעלים על דעתם.

ולענייננו, כמשל גרידא: להבדיל מכל יתר מנורות השבת הסטנדרטיות שבהן הכיסוי צמוד למנורה ומכסה או מגלה אותה לפי הצורך, הובאו לפנינו לא פעם מנורות שבת אחרות, בנויות בתוך קופסה בעלת חלל מסוים בגודל כזה או אחר, אשר בעת שהמנורה גלויה חלל קופסת המנורה פתוח לחלל החדר, וכשהיא מכוסה החלל נסגר ונאטם – כל מנורה לפי צורת הייצור שלה. מאחר שידוע כי חרקים, יתושים ושאר מעופפים נמשכים אל האור, במיוחד כאשר כל החדר סביב המנורה חשוך והיא מקור האור היחיד, ניתן להניח כמעט בוודאות מוחלטת שבמשך זמן מה הם נמשכים לחלל שבקופסת מנורת השבת, וכמובן שככל שעוצמת התאורה גדולה יותר ו/או פתח הקופסה גדול יותר הסיכוי לכך עולה בהתאם, כך שהמכסה את המנורה ונועל את חלל הקופסה עלול להיכשל קרוב לוודאי בחשש איסור 'צידה' דרבנן של לכידת המעופפים בתוכו.

ועיין בדברי הרמ"א (או"ח, סי' שטז ס"ג) שיש ליזהר שלא לסגור תיבה קטנה או לסתום כלים שיש בהם זבובים בשבת, מאחר שפסיק-רישיה שהם יהיו ניצודים שם. ואף שהביא שיש מקלים במקום שאם ייפתח הכלי ליטול אותם הם יברחו, כבר הסכימו הפוסקים להחמיר כדעה הראשונה, אם יודע או רואה שיש שם זבובים, וכמו שהביאו בשו"ע הרב (שם ס"ד) ובמ"ב (שם סקט"ז). ואף על פי שסמכו על סברת הט"ז (שם סק"ג) שאם הפריח הזבובים שראה בעיניו שוב אינו צריך לדקדק ולעיין ולחפש שמא נשארו עוד, בנידון דידן בוודאי יש להחמיר יותר, משום שיש להניח ברמת וודאות גמורה כמעט כי מצויים שם מעופפים למיניהם. ועוד, לפי שמדובר בקופסאות קטנות יחסית שקשה לבדוק את הנעשה בתוכן ולהפריח מהן את המעופפים.

ויש לציין בהקשר לזה גם לדעת המהרש"א (שבת קכ: ע"ד התוד"ה פותח) שגם קרוב ל'פסיק-רישיה' דינו כ'פסיק-רישיה'. וכבר האריך בזה הגאון האדיר רבי לוי יצחק הלפרין זצ"ל בספרו שו"ת 'מעשה-חושב' (ח"א, סי' יב אות כ).

על כל פנים ברור שבמנורות שבת כגון אלו יש להיזהר לפחות לבדוק תחילה, עד כמה שניתן, לפני סגירת הקופסה וכיסוי המנורה אם אין שם מעופפים שונים ולהפריחם החוצה.

בברכה מרובה

 

 

תוכן ספוילר

אל כבוד רבני "המכון למדעי טכנולוגי להלכה" שליט"א

שלום וברכה.

ברצוני לשאול על מקרה שהיה לי לאחרונה. בעת שהותי בבית מלון בפולין, קיבלתי אישור מיוחד מהנהלת המלון להשתמש בשבת בחדר המדרגות אשר מיועד בעיקרון רק לשעות חירום. בשבת קודש כאשר נכנסתי לחדר המדרגות נוכחתי לראות שכניסתי גורמת לכך שהאור נדלק אוטומטית.

שאלתי בעקבות מקרה זה היא, מכיון שמדובר בחדר מדרגות שיש לו חלונות לרחוב, האם מותר לכתחילה להיכנס אליו בשבת במשך היום, אף על פי שהדבר גורם להדלקת האור, וזאת על לפי מה שכתב הרב וואזנר זצוק"ל בספרו שו"ת שבט הלוי (חלק ט' סי' סט) "אודות מה שמצוי שנדלק מאור עלעקטרי לפני הבתים כשאדם עובר לפני הבית ויש חלקים שמרגישים במי שעובר בכל רוחב הרחוב ונמצא שהאדם העובר גורם להדלקה וכו', אבל לא כן, האדם אינו עושה כלום ממש והולך לדרכו לפי תומו ואינו מוסיף אף תנועה אחת למען מלאכה, אף שבגרמתו נדלק אור או דבר כיו"ב, בזה פשיטא שכל זמן שאינו חושב ממש ללכת למען הדליק וכיו"ב שאין אנו מצרפים הליכתו הרגילה לתוצאה הנ"ל ואין כאן פעולה של מלאכה".

ולגבי הלילה השאלה שלי, האם לבקש מגוי שיפתח את הדלת, כי מכיון שהתאורה שם היא נורות לד הרי זה "שבות דשבות" לצורך מצווה? או שעדיף להיכנס למעלית שגוי הזמין לעצמו? אני לא מתמצא איך עובדות כיום המעליות, אבל כפי שהבנתי יש היום למעליות משקל השוקל את כל בני האדם הנכנסים למעלית, אבל אני לא יודע האם הוא שוקל כל אחד שנכנס למעלית, או את כולם יחד לאחר שהם נכנסו. וכן, האם הוא שוקל לפני שהמעלית עולה או כשהיא יורדת.

אודה מאוד אם אוכל לקבל מענה מפורט מהרבנים הגאונים שליט"א.

בברכה ובהערכה רבה

אברהם צבי ל.

ביתר עילית

 

תשובת רבני המכון:

 

שלום וברכה

השאלות שהעלית הן קשות וכבדות משקל ואין לענות עליהן תשובות קצרות.

בנוגע לתאורה האוטומטית, אם תרצה ללמוד את העניין בהרחבה, רצוי שתעיין בשו"ת 'מעשה חושב' (ח"ח סי' ב) של הגרל"י הלפרין זצ"ל, ראש המכון ומתווה דרכו במשך למעלה מיובל שנים. אנו במסגרת זו נציג את העניין בתמצות בהקשר לשאלתך.

ראשית, יש לדעת כי הדלקת האור בצורה אוטומטית במנגנונים המצויים בחדרי המדרגות נחשבת כמעשה אדם. בדרך כלל מדובר במנגנונים הפועלים על ידי גלים אלקטרו מגנטיים שונים (ראדאר, מיקרוגל או אחרים) או גלי לחץ (גלי אולטרא-קול) המשוגרים כל העת בתדירות קבועה. כאשר אדם עובר בתוך טווח פעילות הגלים, התדירות שלהם משתנה בהגיעם לקולט או עקב חזרתם למשדר, וכתוצאה מגילוי השינוי של תדירות הגלים במעגל הפיקוד מופעלת התאורה. עצם כניסתו של האדם לתוך טווח הגלים, הימצאותו שם ותנועות גופו משנות את תדירות הגלים וגורמת לכל שרשרת הפעולות הישירה שבעקבותיהן מופעלת התאורה, ומסיבה זו ההתייחסות לכך היא כאל מעשה אדם.

בשאלתך ידעת להבחין בין האור שנדלק בשעות היום כשהוא לא נצרך לבין הדלקתו בלילה. בתשובתו הגרל"י זצ"ל עומד על כך ומסיק, שבשעת הדחק גדול, כאשר מדובר במקום או בזמן שאין שום הנאה ותועלת מהתאורה הנדלקת, יש לסמוך להקל, במיוחד במקומות שחיישנים ומערכות תאורה שכאלה מצויים בכל מקום, שאם נחמיר בזה הרי צרו צעדינו מלכת ברחובותינו, וזאת מהטעמים המבוארים להלן.

כאשר אדם הולך לפי תומו ברחוב או נכנס למקום מסויים, אם אינו מודע כלל למיקום החיישנים ולתוצאות מעשיו יש לדונו כדין 'מתעסק'. גם במקום שאין דינו כמתעסק, מכל מקום אם יש שם כבר תאורה מספקת עבורו, אלא שבדרך הילוכו הוא גורם להפעלת תאורה נוספת, וכל שכן אם הדבר קורה בשעות היום, שהתאורה מיותרת לחלוטין, הרי שיש לדונו כ'פסיק רישיה דלא ניחא ליה' בדבר שאינו מתכוין, שהרי אין לו צורך וענין בהדלקת התאורה, וממילא בשעת הדחק שכזו יש לסמוך בדיעבד על דעת ה'יש אומרים' המובאת בשולחן ערוך (או"ח סי' שכ סי"ח) והיא דעת הערוך שפסיק רישיה דלא ניחא ליה מותר לכתחילה ואין בו אפילו איסור דרבנן, וכפי שביאר הביאור הלכה (שם ד"ה דלא) שלאו דוקא אם לא ניחא ליה כלל בתוצאות הפעולה מותר, אלא די בכך שלא אכפת לו ואינו נהנה מהפעולה שנעשתה על ידו. ואף על פי שכתבו הפוסקים שאין להתיר כדעת הערוך אלא אם כן יש צירוף אחד להיתר, מאחר שבדרך כלל מדובר באופן שאין אפשרות ודרך אחרת, יש לצרף לקולא שיש לדון בזה כדין 'לא אפשר ולא קמיכוין' וכפי שמוכח ממשמעות דברי התוספות (פסחים כה: ד"ה לא אפשר) שבאיסור דרבנן יש מקום להקל בכזה אופן. ואף לפי מה שהעלה בשו"ת באר יצחק (או"ח מפתחות שבסוף הספר) שאין להתיר למעשה אלא בפס"ר דלא ניח"ל ובדרבנן, בנידון דידן כשהוא פס"ר דלא איכפ"ל, הרי לכולי עלמא אין בזה אלא איסור דרבנן מדין 'מלאכה שאינה צריכה לגופה', שלדעת כמה ראשונים הוא איסור דרבנן קל. וגם יש לצרף את דעת הראב"ד (שבת פי"ב ה"א) שגם בעשיית גחלת של מתכת אין משום איסור מבעיר מן התורה, ועוד יש לדון בזה שמשום שאינו אש ממש אין בזה משום הבערה וכיבוי.

לגבי שעות החושך שהתאורה נצרכת, ראה בדבריו שם שהאריך הרבה אלו פתרונות קבע ניתן לבצע בבניינים רבי קומות, בהם לא ניתן לבטל את המערכת בשבתות וחגים מפני שגרים בהם יהודים ונכרים יחד. במקרה שלך כמובן שפתרונות אלה אינם רלוונטיים, ואף על כך יש התייחסות שם, ולאחר שהאריך אף בזה העלה כדלהלן:

  • הדרך המובחרת ביותר היא להמתין לנכרי שיעבור מעצמו לפי תומו דרך החיישנים ויפעיל בתנועתו את התאורה, ולעבור מיד אחריו, בעוד שהתאורה פועלת.

במקום הצורך, יש להתיר גם לבקש מנכרי לעבור שם כדי שיהיה אפשר לעבור מיד אחריו. ובאם אפשר עדיף לעשות זאת בדרך רמז ולא בדרך ציווי.

  • ישנן מערכות שניתן לעבור דרכן בצורה איטית מאד מבלי להיקלט על ידי החיישנים. במערכות אלה (רצוי לבדוק זאת מראש לפני שבת) ניתן לעבור בצורה זו, למרות שעלול להיות שכתוצאה מתנועה מסוימת התאורה תופעל.
  • בשעת הדחק, כשאין אפשרות לנהוג באחת מהדרכים הקודמות, יש להתיר לשלוח ילד קטן כבן שנתיים שלוש שיעבור דרך החיישנים, ולעבור אחריו מיד לאחר שהתאורה תופעל על ידו.
  • במקום הצורך, כשאין שום אפשרות אחרת, יש לדון אם ניתן לעבור בשינוי בהליכה לאחור.

בנוגע למעליות, הבעיה שהזכרת על מתקני השקילה היא אכן נכונה. כל אחד בכניסתו משפיע מידית על המשקל הדיגיטלי. אלא שמלבד בעיה זו ישנן עוד שורה ארוכה של בעיות בנסיעה במעלית, במיוחד בירידה, כפי שהן מפורטות בספרו של הגרל"י הלפרין זצ"ל בספרו 'מעליות בשבת'.

אמת הדבר, כי בעוד שבעבר היה מקום להקל במקרי הצורך לעלות (לא לרדת) בהרבה מן המעליות, באופן שהאדם אינו נזקק ללחוץ על הכפתורים להזמנת המעלית ובחירת הקומה הרצויה, הרי שמאז בכל המעליות קיימים מתקני שקילה, כך שלא ניתן כלל אפילו לעלות בהן, אלא אם הן בעלות פיקוד שבת מהודר באישורנו ההלכתי.

בברכה מרובה

 

 

תוכן ספוילר

שליחת הודעה במוצ"ש למקום שעדיין שבת

שאלה:

שלום לכם

רציתי לברר האם מותר לי לשלוח במוצאי-שבת הודעה לחו"ל במקום שעדיין לא יצאה השבת.

תודה רבה

חובב פ.

ראש העין

תשובת רבני המכון:

שלום וברכה

הדבר מותר ללא כל חשש. אך אם יש מקום לחוש שהמקבל יפתח את ההודעה בשבת, יש להימנע מכך.

בברכה מרובה

אתר אינטרנט הפועל גם בשבתות

 

לכבוד הרבנים הגאונים שליט"א

שלום וברכה,

יש לי שאלה הלכתית חשובה מאוד, בנוגע לאתר האינטרנט של חברה המחזיקה אתר שמהווה כלי טכני שדרכו אנשים סוגרים עסקה עם מלונות בכל העולם, ועל כל עסקה נגבים כמה אחוזי תיווך. החברה הציעה לציבור להיות זכיינים בה בתשלום חודשי, כאשר רווחי החברה אמורים להתחלק בין השותפים. אני ועוד הרבה יהודים שומרי תורה ומצוות השקענו כסף והצטרפנו, ואז התעוררה שאלה לגבי העסקאות המבוצעות בשבתות, מה לעשות עם הרווחים המתקבלים עבורן?

יצויין, כי האפשרות להשבית את פעילות האתר בשבתות ובחגים איננה קיימת כלל.

התייעצנו על כך עם גורם הלכתי מסוים, שהציע לנו לבצע נוסח מכירה לשותפים נכרים על פי שו"ת אגרות משה (אורח חיים חלק ד סימן נח) כדלהלן:

אני החתום מטה מודה שמכרתי במכירה גמורה וחלוטה לשותפים שלי אשר אינם מצווים על מצוות השבת וחג את חלקי באתר לתקופה של שבתות השנה וחגי ישראל מעתה ועד עולם. והקניתי להם את הזכויות הנ"ל בקניין גמור אגב סודר בכלי שראוי לקנות בו ובפני בית דין חשוב ללא חשש אסמכתא והכל שריר וברור וקיים.

והרשות ביד הקונים הנ"ל להעתיק שטר זה בשפת המדינה ולתת לו תוקף ע"פ חוקי המדינה.

לפי ההוראה שקיבלנו, אין צורך לצרף את ההסכם זה לחוזה הסטנדרטי, אלא כל מי שרוצה חותם על כך בביתו. עוד נאמר לנו כי רצוי לעשות גם קניין מעבר לחתימה, וכן שיש לבקש מאדם נוסף שיזכה לגוי את הזכויות על ידי זה שהוא ירים את כלי (עט או כל חפץ) השייך לחותם על ההסכם, ויאמר שהוא זוכה עבור הגוי. ציינו לנו שאמנם קנין זה שנוי במחלוקת האם מועיל לגוי, אבל בצירוף חתימה על השטר מועיל.

אשמח לקבל את חוות דעתכם, האם פתרון זה נראה לכם מספיק?

אהרן ק.

אלעד

תשובת רבני המכון:

שלום וברכה,

שאלות דומות לזו כבר הופנו אלינו כבר בעבר, כאשר ראש המכון הגאון האדיר רבי לוי יצחק הלפרין זצוק"ל עוד היה בחיים. הוא עיין בחוזה העוסק ברווחי השבת, והורה להשיב, כי באופן עקרוני הוא מסכים שניתן לסמוך על כך, כאשר אין ברירה אחרת, ובפרט כאשר מדובר בעסקאות וירטואליות. אך הוא המליץ מאד לבחון שני תיקונים ושיפורים נוספים:

א. לוודא, כי סעיף זה הוא אכן בעל משמעות משפטית מחייבת, ואם לאו לעגן זאת כראוי מבחינה משפטית תקפה ומחייבת.

ב. להוסיף לסעיף זה פיסקה נוספת, כי זכותם של כל השותפים שאינם יהודים (יש לעמוד על כך שהמשמעות הברורה תהיה כי אכן מדובר על גויים ולא על כאלו שאינם שומרי שבת) לדרוש להתחלק לבדם ברווחי השבתות והמועדים, על חשבון חלקם של יתר השותפים היהודים, ובאם אינם עושים זאת תוך זמן מוגבל, קבוע מראש, הם מוותרים ביודעין מחלקם ומכספם לטובת יתר השותפים היהודים.

נוסף על כך, היה הגרל"י הלפרין זצ"ל מורה לכל מפעילי או שותפים בהפעלת אתרי מכירות אינטרנטיים בשבת, להוסיף בדף הבית כתובית ברורה ובולטת בעברית ובאנגלית על קדושת השבת, כמו למשל את הפסוק: "זכור את יום השבת לקדשו", בתוספת הבהרה כי ליהודים אסור להתעסק בשבתות ובחגים בקניות ומכירות, עם בקשה והבטחה 'ידידותית' ללקוחות יהודים כי נשמח שתחזרו אלינו שוב במוצאי השבת והחג לביצוע העסקאות המבוקשות.

בברכת הצלחה רבה

אתר אינטרנט פתוח בשבת

שאלה,

יש לנו אתר מסחרי המשמש כלוח נדל"ן אשר כל אחד יכול לפרסם בו נכסים בחינם, או לקנות מנוי לפרסום בלוח.

הרווח העכשווי הוא מהמנויים שמשלמים דמי פרסום, ובעתיד גם מאחוזי תיווך של חלק מהעסקאות המפורסמות באתר.

 

רצינו לדעת מה אפשר לעשות כדי שלא ניכשל באיסור שבת בגלל המשתמשים החילונים הנכנסים לאתר בשבת, ומה עלינו לעשות עם הנכסים שהם מפרסמים בו בשבת וחבילות פרסום שהם רכשו בשבת, וכן מה לעשות עם זה שבגללנו מתקשרים בשבת לאנשים שמפרסמים בו?!

נציין, שמדובר באתר בבעלות יהודית בלבד והוא בעברית ומיועד בעיקר לעסקאות בארץ ופונה בעיקר ליהודים, אם כי שיש גם מעט משתמשים שאינם יהודים.

אם נסגור את האתר בשבת לגמרי, הדבר יעלה לנו בכמה הפסדים. ראשית, ההצלחה של האתר תלויה בקידום חזק שיש לנו בגוגל, ואם נסגור את האתר בשבתות וחגים יש חשש גדול שגוגל יורידו את הקידום בצורה משמעותית. בנוסף, יתכן שהמפרסמים החילוניים והגויים לא יאהבו שהאתר נסגר להם בשבתות וחגים.

לגבי רכישת מנויים, ניתן לעשות שהגבייה מהאשראי לא תתבצע בשבת, ואם צריך אפשר גם לחסום את האפשרות של רכישת חבילת פרסום בשבת. אבל לגבי דמי תיווך שנרצה לקחת בעתיד, אין לנו שליטה לגבי עסקאות המבוצעות בשבת, כי אנחנו נותנים בעיקר את הפרסום והקידום לנכס ואילו התיווך נעשה על ידי מתווכים אחרים העושים זאת בזמנים שלהם לפי החלטתם כאשר עליהם לתת לנו אחוזים מהרווח.

ראיתי בעלון שלכם שיש אפשרות לעשות שותפות עם גוי כדי למנוע את הבעיות. אשמח לשמוע פתרון בכיוון הזה כולל הנוסח של ההסכם שצריך לעשות.

תודה.

 

אילן ס.

ירושלים

 

תשובת רבני המכון:

שלום וברכה

באופן כללי, השארת אתר שבבעלותך פתוח בשבתות וחגים כרוכה בשתי שאלות הלכתיות: איסור 'לפני עיוור לא תיתן מכשול' או 'מסייע בידי עוברי עברה', וכן איסור הנאה מ'שכר שבת'.

בשאלתך היטבת לפרט את הפרטים השונים הנוגעים להלכה, ולאור אלה נראה לנו להציע לך כדלהלן:

 

  1. להשאיר את האתר פתוח בשבתות ובחגים, אבל לחסום את האפשרות לרכישת שטחי פרסום בימים אלו.

 

  1. להוסיף בדף הבית כתובית ברורה ובולטת עם פסוק על שמירת שבת כמו "זכור את יום השבת לקדשו", או כל פסוק ו/או מאמר חז"ל על גודל מעלת וחיוב שמירת שבת, ובהמשך להסביר בקצרה בצורה יפה ומכובדת ללקוחות הנכבדים כי יהודים מצווים על שמירת שבת כהלכתה ולכן הם ממליצים ליהודים שביניהם שלא לדפדף באתר בשבתות ומועדי ישראל, ובנוסף על כך בשבתות ובמועדים נחסמת האפשרות לרכישת שטחי פרסום, ואתם קוראים ומזמינים את הלקוחות לחזור לאתר במוצאי השבת או החג ולהשתמש בו כרצונם לשביעות רצונם.

 

  1. לגבי העתיד, בנוגע לרווחי העסקאות הנעשות בשבת, אם העסקאות מתבצעות דרך האתר, וניתן לעקוב אחר עסקאות שהתבצעו ו/או הושלמו בשבתות ובחגים, יש אכן בעיה לקבל רווחים אלו. אבל אם העסקאות נעשות על ידי הלקוחות ומתווכים מחוץ לאתר, אין צורך לחוש שמא נעשו בשבת דווקא, ואין בעיה בקבלת הרווחים.
  2. במידה ואכן מדובר בעסקאות המתבצעות בשבת דרך האתר, יש אפשרות להכניס שותף גוי, כשותף אמיתי לכל דבר, בחוזה תקף ומחייב הלכתית ומשפטית, שתמורת חלקו בבעלות על האתר יקבל את רווחי השבתות והחגים. אם הדבר יהיה נוגע למעשה, נצטרך לקבל מכם, אם תרצו, פרטים נוספים על היקף העסקאות, אחוזי התיווך, חלקם היחסי של השבתות והמועדים בעסקאות אלו, ועל פי פרטים אלה להציע לכם את נוסח ההסכם.

 

בהצלחה 

תוכן ספוילר

מערכת איתות פניאומאטית במקווה

שאלה:

כבוד הרבנים שליט"א

אני מתקין מערכת איתות לשימוש בשבת במקווה גדולה ומפוארת שנבנית עכשיו אצלנו. המערכת מופעלת על ידי לחץ אוויר (פניאומאטיקה) בלבד, ללא כל חיבור לחשמל, והיא אמורה לפעול באמצעות לחיצות, או נעילת ופתיחת דלתות, שעל ידי לחץ האוויר ידחפו החוצה כמין אצבעות צבעוניות שיסמנו ויאותתו על מצב החדרים והשוהות בו וכו'.

מיכל האוויר הגדול של המערכת מתמלא על ידי מדחס לפני שבת. מכיוון שיש מאות חיבורים במערכת ענקית ומסובכת כזו, אי אפשר למנוע התרוקנות המיכל בקביעות של יומיים של חג, או לעתים גם שלושה ימים, עם שבת לפני או אחרי החג, דבר מצוי למדי כאן בחו"ל, כאשר בכל לילה אמורות להשתמש במקווה מאות טובלות.

שאלתי היא: האם מותר יהיה להפעיל את המדחס למלאות את המיכל ע"י שעון שבת מכוון מערב שבת או החג, שיפעל כרבע שעה בכל בוקר בכל מקרה, בעת שהמקווה לא בשימוש?

לחילופין, חשבתי להכין מראש שלשה מיכלי אוויר, אחד לכל יום. שעון שבת יחבר מיכל מלא לקראת הלילה השני (והשלישי) בלי הפעלת מדחס בכלל. האם יש ענין  בהידור כזה? 

תזכו למצוות.

משה ק.

ניו-יורק

 

תשובת רבני המכון:

שלום וברכה

הדרך הראשונה שהעלית היא מצויינת ומהודרת לכשעצמה, ואין כל צורך בדרך השניה של הכנת שלושה מיכלי אוויר נפרדים.

ולא זו בלבד, אלא כפי שאנו מבינים מתוך דבריך, בכוונתך להפעיל את המדחס ע"י שעון שבת לזמן קצוב מראש, של רבע שעה וכדו', אשר להערכתך זהו זמן מספיק למלאות אפילו מיכל ריק לגמרי, ובמידה והמיכל נותר מלכתחילה מלא בחלקו, הוא יתמלא במשך זמן קצר יותר, ומאז והלאה ימשיך המדחס לעבוד 'על ריק' עד שהשעון יכבה אותו. זאת, מן הסתם, כדי שלא ייחשב שזו שלחצה בליל שבת או החג על הכפתורים הפניאומאטיים, או שפתחה וסגרה דלתות, ורוקנה עי"ז במעט את האוויר מהמיכל, היא זו שגרמה למדחס לפעול יותר בבוקר.

ולדעתנו, אם סידור שכזה נוח לך יותר מבחינה פרקטית, מה טוב, אך אם הדבר עלול לגרום נזק או בלאי למדחס, שיאלץ לעבוד 'על ריק', ואתה רוצה לעשות זאת רק בשביל החשש האמור לעיל, שהשימוש במערכת בלילה לא יגרום לפעילות יתר של המדחס, אין שום צורך בכך, ואתה בהחלט יכול להתקין חיישן מסויים, שינתק את המדחס ברגע שהמיכל מתמלא. ואין שום מקום לחוש לגרימת פעילות יתר של המדחס ע"י השימוש במערכת בלילה שלפניו, שכן מלבד שמדובר בגרמא מאד רחוקה, הרי כל תוצאת ההשפעה היא אך ורק להאריך את זמן פעילות המדחס, הפועל בלאו-הכי, ולא להניח לחיישן לנתק אותו מוקדם יותר, דבר שמותר לכתחילה לכל הדיעות.

בכל אופן, תבורך משמי מרומים על יוזמתך להרבות טהרה יחד עם שמירת שבת כהלכתה.

תוכן ספוילר

שימוש בסטיוויה בשבת

 

שלום וברכה,

שמענו שיש בעיות של בישול בשבת בסטיוויה ( – חומר ממתיק) שאינו מבושל, מה ידוע לכם על כך?

תודה רבה

אבישי ק.

חדרה

תשובת רבני המכון:

שלום וברכה

הסטיוויה הינו צמח המכיל את הרביודיסיד שהוא חומר פעיל ומתוק, והיות והסטיוויה היא מוצר מתוק מאד פי 200-300 יותר מהסוכר, ועם זאת הוא אינו מכיל קלוריות ואיננו מתעכל בגוף ולא נכנס למחזור הדם, הוא התקבל בשנים האחרונות אצל הרבה אנשים כחלופה לשימוש בסוכר.

לגבי השימוש בשבת הכלל הוא, כל מאכל שלא התבשל מערב-שבת, אסור לערבבו במים חמים שהם 'כלי ראשון', כלומר כלי שעמד על מקור אש, וגם אם העבירו את המים ל'כלי שני' יש להחמיר בדבר כל זמן שהמים חמים במידת חום שהיד סולדת בהם (כמבואר בשו"ע או"ח סי' שיח ס"ה ובדברי הרמ"א שם, ובמ"ב שם סקמ"ב, ובדברי הרמ"א שם ס"ט ובמ"ב שם סקע"א).

הסטיוויה מגיעה אל הצרכנים בשתי צורות: נוזל ואבקה. מאחד ממומחי הכשרות של אחד מגופי הכשרות הגדולים והידועים, שפנינו אליו, קיבלנו תשובה, שוודאי שתהליך מיצוי החומר כולל גם בישול, ולפי זה היות והכלל הוא ש'אין בישול אחר בישול' בדבר יבש, השימוש באבקת סטיוויה אמורה להיות מותרת לשימוש בשבת בכל אופן, כולל עירוי מכלי ראשון. כלומר, שיהיה ניתן לשים את האבקה בכוס ואחר כך למלא את הכוס במים רותחים ישירות ממיחם השבת.

אולם הפנינו את שאלתנו גם ליצרן והתשובה שקיבלנו, לאחר זמן מה, היא שהמוצר אינו עובר כל תהליך של בישול או הרתחה. איננו בטוחים במאת האחוזים כי הם הבינו לנכון את כוונתנו, והם יודעים מה משמעותו ההלכתית של בישול לגבי דיני שבת,. אך היות ומדובר בחשש של איסור תורה, ומכיון שיש מקום לחוש שהחומר הינו בגדר 'קלי הבישול', המתבשלים אף ב'כלי שני' , יש להחמיר שלא להשתמש בממתיק, בין בצורתו האבקתית ובין בצורתו הנוזלית, אלא ב'כלי שלישי'. כלומר, ממלאים כוס מים חמים ממיחם השבת וכיו"ב, לאחר מכן שופכים את המים לכוס אחרת, ורק לכוס השניה הנחשבת 'כלי שלישי' ניתן להוסיף את ממתיק הסטיוויה. או לכל הפחות יש לעשות זאת על ידי 'עירוי מכלי שני'. כלומר להכין תחילה את ממתיק הסטיויה בתוך הכוס השניה, ולערות עליה את המים מתוך הכוס שנמזגה מן המיחם.

בברכת בריאות טובה יחד עם שמירת שבת כהלכתה

תוכן ספוילר

לכבוד הרבנים שליט"א

נשאלתי מקבוצת אסירים שומרי תורה ומצוות, המוחזקים בכלא בארצות הברית, לגבי שימוש במים חמים בברזים בשבת. הם מודעים לכך שפתיחת ברז מים החמים מכניסה למערכת מים קרים וסגירתו גורמת תוספת בישול למים הנכנסים לצנרת. אולם שאלתם היא, שהיות שרוב רובם של האסירים אינם יהודים, וחוץ משעות הלילה הקטנות מערכת המים של הכלא פועלת ברציפות בכל עת, הרי שלכאורה אין פתיחת הברז על ידי היהודי גורמת הכנסת מים קרים חדשים שלא היו נכנסים אילולא פעולתו, ואם כן מעשה פתיחת הברז הרי הוא רק בגדר מסייע שאין בו ממש, או לכל היותר כוח כוחו, כעין גורם לגורם, ואולי אשר על כן מותר להם להשתמש במים החמים שבברזים, בשבת כבימות החול.

ברצוני לשאול, האם סברתם נכונה. ואם לא, האם יש צד קולא אחר שניתן לסמוך עליו במקרה זה?

בתודה מראש

יצחק מ.

ירושלים

 

תשובת רבני המכון:

שלום וברכה

סליחה על העיכוב בתשובה, עקב עומס העבודה שעלינו.

באשר לשאלה, לא הצלחנו להבין כלל את סברת ההיתר, הלא ברור כי כל הוצאת מים חמים גורמת בעקבותיה בהכרח לכניסת מים קרים שמתבשלים, והרי זה מעשה גמור של הסרת מונע בכח ראשון, ולא מסייע או גורם לגורם.

לאור זאת, לא נראה שיש מקום להתיר, כשמדובר במערכת חימום חשמלית. (בדוד שמש ניתן להקל יותר במקרים מסוימים).

עוד יש להדגיש שמלבד איסור בישול יש לדון גם משום עצם איסור הרחיצה במים חמים בשבת.

אם בכל זאת לא הבנו נכון, או שיש בידכם פרטים נוספים, שיכולים להוסיף צדדי קולא, אנא כתבו לנו, ונודיע דעתנו.

בברכה מרובה